שורה 1: |
שורה 1: |
| '''שלום כמוצר ציבורי''' הוא התייחסות לשלום או אי-לוחמה כאל [[מוצר ציבורי]]. | | '''שלום כמוצר ציבורי''' הוא התייחסות לשלום או אי-לוחמה כאל [[מוצר ציבורי]]. |
| | | |
− | [[מוצר ציבורי]] היא הגדרה כלכלית למוצר או שירות שהוא בעל שני תכונות: | + | ===שלום כמוצד ציבורי=== |
− | * "לא יריבי" - אם המוצר קיים עלות ההספקה שלו לא תלויה בכמות האנשים שנהנים ממנו - הספקה לאדם נוסף לא מעלה את מחיר המוצר.
| + | [[מוצר ציבורי]] היא הגדרה כלכלית למוצר או שירות שהוא בעל שני תכונות: "לא יריבי" - אם המוצר קיים עלות ההספקה שלו לא תלויה בכמות האנשים שנהנים ממנו - הספקה לאדם נוסף לא מעלה את מחיר המוצר. קשה למנוע ממי שלא שילם על המוצר להנות ממנו. |
− | * קשה למנוע ממי שלא שילם על המוצר להנות ממנו.
| |
| | | |
| שלום או אי לוחמה הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השנייה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת. גם אם ניתן היה לחייב את כולם לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגרום לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על המוצר, דבר המכונה [[בעיית הטרמפיסט]] - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו. | | שלום או אי לוחמה הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השנייה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת. גם אם ניתן היה לחייב את כולם לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגרום לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על המוצר, דבר המכונה [[בעיית הטרמפיסט]] - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו. |
שורה 13: |
שורה 12: |
| מצד אחד הדבר מרחיב את מעגל האנשים שמעונינים בקיומו של שלום - כך גם אנשים בארצות הברית מתענינים בכך שיהיה שלום בין ישראל למצרים. מצד שני מנקודת מבט של מוצר ציבורי פרוש הדבר שייתכן פער גדול יותר בין מי שנהנה מהשלום לבין מי שיכול לשלם עליו או לקבל החלטות לגבי קיומו. בעלי מפעלים או קרובי משפחה שגרים במדינה שלישית יכולים להיות מעוניינים בקיומו של שלום אבל הם לא יכולים להשתתף בבחירות - בהנחה שבחירות כאלה אכן קובעות את הסיכוי לקיומו או אי קיומו של שלום. מצד שלישי דווקא ציבור כזה יכול לנקוט בשיטות פעולה שלאו דווקא פתוחות בפני תושבי שתי המדינות - אנשים במדינה שלישית יכולים להקים ארגוני שלום או זכויות אדם, לבקר פעילות של ממשלות בלי חשש, לנסות לסייע לשני הצדדים בפתרונות דיפלומטיים, להפעיל לחץ כלכלי על מדינות או על מנהיגים פוליטיים, תושבי מדינות עשירות יותר יכולים לשלם לארגוני סיוע או לממן את קיומו של כוח צבאי נייטרלי שיפקח על קיום הסכמי שלום. | | מצד אחד הדבר מרחיב את מעגל האנשים שמעונינים בקיומו של שלום - כך גם אנשים בארצות הברית מתענינים בכך שיהיה שלום בין ישראל למצרים. מצד שני מנקודת מבט של מוצר ציבורי פרוש הדבר שייתכן פער גדול יותר בין מי שנהנה מהשלום לבין מי שיכול לשלם עליו או לקבל החלטות לגבי קיומו. בעלי מפעלים או קרובי משפחה שגרים במדינה שלישית יכולים להיות מעוניינים בקיומו של שלום אבל הם לא יכולים להשתתף בבחירות - בהנחה שבחירות כאלה אכן קובעות את הסיכוי לקיומו או אי קיומו של שלום. מצד שלישי דווקא ציבור כזה יכול לנקוט בשיטות פעולה שלאו דווקא פתוחות בפני תושבי שתי המדינות - אנשים במדינה שלישית יכולים להקים ארגוני שלום או זכויות אדם, לבקר פעילות של ממשלות בלי חשש, לנסות לסייע לשני הצדדים בפתרונות דיפלומטיים, להפעיל לחץ כלכלי על מדינות או על מנהיגים פוליטיים, תושבי מדינות עשירות יותר יכולים לשלם לארגוני סיוע או לממן את קיומו של כוח צבאי נייטרלי שיפקח על קיום הסכמי שלום. |
| | | |
| + | ==השינוי בקושי לקיים שלום== |
| הקושי לקיים שלום או אי-לוחמה עשוי להשתנות עקב שינויים בתנאים אקולוגיים, כלכליים-חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים. לדוגמה בתקופת ה[[ציידים לקטים]] כל קבוצה קטנה או שבט שכן היה עלול להתקיף שבט שכן אחר - זאת כדי להשיג משאבים כמו קרקע או מים, או כדי לבצע מתקפת נגד כדי למנוע מתקפה דומה מצד השבט השכן. ככל שעולה הגודל של היחידות הפוליטיות (שבתוכן יש כמעט מונופול על האלימות מצד צבא או משטרה) כך הופכות המלחמות לדבר נדיר יותר מצד אחד וגדול בהיקפו מצד שני. כמו כן האלימות של מלחמות אלה מעודד ערים, נסיכויות או מדינות להתאגד יחד בכוח צבאי ואו פוליטי כדי להיות מסוגלות לענות יחד לאיום המשותף (וכן להנות מיתרונות כלכליים של [[יתרונות לגודל]]). | | הקושי לקיים שלום או אי-לוחמה עשוי להשתנות עקב שינויים בתנאים אקולוגיים, כלכליים-חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים. לדוגמה בתקופת ה[[ציידים לקטים]] כל קבוצה קטנה או שבט שכן היה עלול להתקיף שבט שכן אחר - זאת כדי להשיג משאבים כמו קרקע או מים, או כדי לבצע מתקפת נגד כדי למנוע מתקפה דומה מצד השבט השכן. ככל שעולה הגודל של היחידות הפוליטיות (שבתוכן יש כמעט מונופול על האלימות מצד צבא או משטרה) כך הופכות המלחמות לדבר נדיר יותר מצד אחד וגדול בהיקפו מצד שני. כמו כן האלימות של מלחמות אלה מעודד ערים, נסיכויות או מדינות להתאגד יחד בכוח צבאי ואו פוליטי כדי להיות מסוגלות לענות יחד לאיום המשותף (וכן להנות מיתרונות כלכליים של [[יתרונות לגודל]]). |
| | | |