שינויים

בחברות דמוקרטיות היבטים כאלה מתקיימים גם, אבל במידה פחות קיצונית. קבוצות כוח מסויימות נהנות מכוח פוליטי וכלכלי רב יותר לעומת שאר האוכלוסייה, ומשתמשות בכוח הפוליטי והכלכלי שלהן כדי לנסות להישאר בעמדת כוח. דרכים של קבוצות כוח לשמור על כוחן הפוליטי כוללות [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]], ארגוני עובדים חזקים, השפעות של ההון על התקשורת, השפעות של ההון על התרבות, על מערכת המשפט ועוד. ביזור סמכויות פוליטיות (כמו הפרדת רשויות לרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת), הפרדה בין מערכת שיטור צבא ומשפט, והקמת [[רגולציה|רשויות רגולטוריות עצמיות]], [[שקיפות]], מיסי ירושה, חוקי [[הגבלים עסקיים]] ועוד הן כולן ניסיונות להקטין את ההשפעה של קבוצות ויחידים רבי עוצמה להנות מכוח פוליטי ריכוזי מידי שיכול לנבוע מעושר כלכלי או להתרגם לריכוזיות כלכלית על ידי הטבות שונות.  

בחברות דמוקרטיות היבטים כאלה מתקיימים גם, אבל במידה פחות קיצונית. קבוצות כוח מסויימות נהנות מכוח פוליטי וכלכלי רב יותר לעומת שאר האוכלוסייה, ומשתמשות בכוח הפוליטי והכלכלי שלהן כדי לנסות להישאר בעמדת כוח. דרכים של קבוצות כוח לשמור על כוחן הפוליטי כוללות [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]], ארגוני עובדים חזקים, השפעות של ההון על התקשורת, השפעות של ההון על התרבות, על מערכת המשפט ועוד. ביזור סמכויות פוליטיות (כמו הפרדת רשויות לרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת), הפרדה בין מערכת שיטור צבא ומשפט, והקמת [[רגולציה|רשויות רגולטוריות עצמיות]], [[שקיפות]], מיסי ירושה, חוקי [[הגבלים עסקיים]] ועוד הן כולן ניסיונות להקטין את ההשפעה של קבוצות ויחידים רבי עוצמה להנות מכוח פוליטי ריכוזי מידי שיכול לנבוע מעושר כלכלי או להתרגם לריכוזיות כלכלית על ידי הטבות שונות.  

פערים בהשפעה הפוליטית יכולים להתקיים גם בין קבוצות רחבות יותר - לדוגמה לעשירים יש יותר השפעה פוליטית משאר הציבור, לבני מעמד ביניים ולמקצועות חופשיים (כמו רופאים, עורכי דין) יש השפעה גבוה יותר לעומת "מעמד הפועלים" או העניים. לגברים יש יותר השפעה פוליטית מנשים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר בכנסת, בממשלה ובבתי המשפט). ללבנים בארצות הברית יש יותר השפעה פוליטית משחורים. בישראל ליהודים השפעה פוליטית חזקה יותר לעומת ערבים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה בכנסת). יש מקרים בהם ציבור חלש יותר מצליח להתאגד ולהנות מכוח פוליטי גבוה יותר לעומת מה שהיה לו בעבר. הדבר יכול להתרחש דווקא בקבוצות קטנות יותר עקב הכרות הדדית, ארגון חברתי [[קהילות|קהילתי]]. היבטים אלה יכולים להקטין את "אפקט הטרמפיסט" שמקשה על קבוצות להתאחד במטרה לשמור על זכויותיהן, כפי שהדבר המתואר בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]] [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]. כך לדוגמה יהודים בעולם, חרדים בישראל, חברי להט"ב יכו' יכולים להנות מהשפעה פוליטית מחוזקת דווקא משום שהם קבוצת מיעוט באוכלוסיה. ציבורים נוספים שנהנים מהיבט זה של ארגון הם [[ארגוני עובדים]].

פערים בהשפעה הפוליטית יכולים להתקיים גם בין קבוצות רחבות יותר - לדוגמה לעשירים יש יותר השפעה פוליטית משאר הציבור, לבני מעמד ביניים ולמקצועות חופשיים (כמו רופאים, עורכי דין) יש השפעה גבוה יותר לעומת "מעמד הפועלים" או העניים. לגברים יש יותר השפעה פוליטית מנשים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר בכנסת, בממשלה ובבתי המשפט). ללבנים בארצות הברית יש יותר השפעה פוליטית משחורים. בישראל ליהודים השפעה פוליטית חזקה יותר לעומת ערבים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה בכנסת, בעיתונות ועוד). יש מקרים בהם ציבור חלש יותר מצליח להתאגד ולהנות מכוח פוליטי גבוה יותר לעומת מה שהיה לו בעבר.  

[[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], [[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית.  

היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסורMartin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

 

[[אי שוויון כלכלי]] גדל, יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית וכנראה גם במדינות אחרות. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית מייצגת את רצון הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוקים. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.[https://act.represent.us/sign/the-problem]

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.[https://act.represent.us/sign/the-problem]