47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 124:
שורה 124: + + + + + + + + + +
←השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר
* השפעות סביבתיות נוספות והשפעות בריאותיות שלהן - לדוגמה [[השפעות בריאותיות של התחממות עולמית]]
* השפעות סביבתיות נוספות והשפעות בריאותיות שלהן - לדוגמה [[השפעות בריאותיות של התחממות עולמית]]
* [[זיהום במזון]] - מקרים רבים של זיהומים במזון - זיהום כימי או זיהום ביולוגי מתקיימים בבשר ובמזונות אחרים שמקורם מהחי (בעיקר ביצים)
* [[זיהום במזון]] - מקרים רבים של זיהומים במזון - זיהום כימי או זיהום ביולוגי מתקיימים בבשר ובמזונות אחרים שמקורם מהחי (בעיקר ביצים)
==תעשיית הבשר בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|מזון בישראל}}
[[מזון בישראל|ישראל]] ממוקמת רביעית בעולם בצריכת הבשר לנפש - כ-81 ק"ג בממוצע לאדם בשנה. הדירוג הגבוהה נובע בין היתר מהצריכת הממוצעת של בשר העוף (57.7 ק"ג), שבה היא במקום ראשון בעולם. צריכת בשר לאדם בישראל עמדה על כ57 ק"ג בשנה עד שנת 1999, ואז עברה לגידול מהיר ומהותי עד שנת 2006 לערכים של כ 90 ק"ג בממוצע לאדם. משנה זו יש ירידה מתונה בכמות הבשר לנפש {{הערה|שם=OECD}}.
בשר העוף, שכאמור הוא הנתח העיקרי של אספקת הבשר בישראל, מבוסס על גידול וייצור מקומיים. אולם ייצור זה נשען על מרכיבי הזנה ([[דגנים|גרעינים]] וחומרי הזנה נוספים), שרובם המוחלט מיובא ממקורות שונים{{הערה|שם=אקולוגיה2015|שירה דיקלר, מידד קיסינגר, בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית, '''אקולוגיה וסביבה''', 6(4), עמ' 301-294, 2015}}.
בשר הבקר הנצרך בישראל מחולק לבשר טרי ובשר קפוא. הבשר הקפוא מהווה כ-65% מהצריכה והוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה. הבשר הטרי מחולק לעגלים שמיובאים ב[[משלוחים חיים]] ומפוטמים בישראל - כ-47% מהבשר הטרי, עגלים ופרות מרפתות החלב - כ-40%, ועגלים מעדרי בקר שגדלים בישראל- כ-13%{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/archive/quarterly/q158_heb.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל, חוברת מס' 158, אפריל 2014]}}.
[[שימושי קרקע|שטח הקרקע]] הנחוץ לאספקת הבשר בישראל גבוה בכ–200% מהיקף [[חקלאות בישראל|הקרקע החקלאית הזמינה בישראל]]. שטחי קרקע אלה פזורים ברחבי העולם, ומשמשים לרעיית בקר או לגידול גרעינים להזנת בעלי חיים. גם משאבי המים שבהם תלויה חקלאות הבשר גבוהים בהרבה מהיכולות של [[משק המים בישראל]]. תלותה הישירה (במקרה של בשר בקר) והעקיפה (במקרה של בשר עוף) של מדינת ישראל בבשר ממגוון מקורות ברחבי העולם מחריף את [[מזון בישראל|התלות של ישראל ביבוא מזון בסיסי]] ומערער את [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] וה[[קיימות]] של מערכת המזון הישראלית, התלויה בהיקף נרחב במשאבים ובשירותים ממקורות שמחוץ למדינה{{הערה|שם=אקולוגיה2015}}
==ראו גם==
==ראו גם==