שינויים

===תעשיית הדייג===

===תעשיית הדייג===

[[תעשיית הדייג העולמית]] כוללת דייגים, חברות דייג מסחריות, חברות לגידול דגים בחוות דגים ועוד. בעקבות תופעה של [[דיג יתר]] יש בים פחות ופחות דגים שניתן לנצל בצורה מסחרית וענף הדיג פונה יותר ויותר לגידול דגים בבריכות דגים.  [[ארגון המזון העולמי]], ה-FAO, כולל תעשיית הדייג  דיג מסחרי, דיג לשם קיום ודיג נופש, וכן את הסקטורים של דיג, עיבוד ושיווק. באופן ישיר ועקיף הפרנסה של מעל 500 מיליון בני אדם ב[[מדינות מתפתחות]] תלויה ב[[שדות דיג]] וב[[חקלאות ימית]], מתוכם 200 מיליון תלויים בדיג באופן ישיר [http://www.un.org/events/tenstories/06/story.asp?storyID=800]. על פי הערכות כ-10% מהצריכה הקלורית של [[בני אדם]] תלויה במזון ימי מהחי. תעשיית הדייג היא חלק מ[[תעשיית הבשר]]

[[תעשיית הדייג העולמית]] כוללת דייגים, חברות דייג מסחריות, חברות לגידול דגים בחוות דגים ועוד. בעקבות תופעה של [[דיג יתר]] יש בים פחות ופחות דגים שניתן לנצל בצורה מסחרית וענף הדיג פונה יותר ויותר לגידול דגים בבריכות דגים.  [[ארגון המזון העולמי]], ה-FAO, כולל תעשיית הדייג  דיג מסחרי, דיג לשם קיום ודיג נופש, וכן את הסקטורים של דיג, עיבוד ושיווק. באופן ישיר ועקיף הפרנסה של מעל 500 מיליון בני אדם ב[[מדינות מתפתחות]] תלויה ב[[שדות דיג]] וב[[חקלאות ימית]], מתוכם 200 מיליון תלויים בדיג באופן ישיר [http://www.un.org/events/tenstories/06/story.asp?storyID=800]. על פי הערכות כ-10% מהצריכה הקלורית של [[בני אדם]] תלויה במזון ימי מהחי.  

על פי ארגון המזון העולמי, בשנת 2005 צרכו בני האדם 93 מיליוני טונות של דגים ובעלי חיים מהים שמקורם מדיג מסחרי בים הפתוח, ועוד 48 מיליוני טונות שגודלו ב[[חוות דגים]]. בנוסף 1.3 מיליוני טונות של צמחים ימיים, כגון אצות, נקצרו מהים ועוד 14.8 מליוני טונות גודלו ב[[חקלאות ימית]].[http://www.fao.org/fishery/] מספר הדגים שנדוגו בטבע מוערך ב-0.97 עד 2.7 מיליארד דגים בשנה, לא כולל דגים מחוות דגים או יצורים ימיים חסרי חוליות.<ref>Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year,  [http://www.fishcount.org.uk/published/std/fishcountstudy.pdf Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year], A Mood and P Brooke, July 2010 </ref>   

על פי ארגון המזון העולמי, בשנת 2005 צרכו בני האדם 93 מיליוני טונות של דגים ובעלי חיים מהים שמקורם מדיג מסחרי בים הפתוח, ועוד 48 מיליוני טונות שגודלו ב[[חוות דגים]]. בנוסף 1.3 מיליוני טונות של צמחים ימיים, כגון אצות, נקצרו מהים ועוד 14.8 מליוני טונות גודלו ב[[חקלאות ימית]].[http://www.fao.org/fishery/] מספר הדגים שנדוגו בטבע מוערך ב-0.97 עד 2.7 מיליארד דגים בשנה, לא כולל דגים מחוות דגים או יצורים ימיים חסרי חוליות.<ref>Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year,  [http://www.fishcount.org.uk/published/std/fishcountstudy.pdf Estimating the Number of Fish Caught in Global Fishing Each Year], A Mood and P Brooke, July 2010 </ref>   

|}

|}

==השפעות סביבתיות של תעשיית הבשר==

 

 

===השפעות סביבתיות של תעשיית הבשר===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות של מזון מהחי}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות סביבתיות של מזון מהחי}}

בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם.  

בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם.  

אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  

אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery] כמות המים הנדרשת לייצור קילו חיטה היא 1300 ליטר ובסויה הנתון הזה עולה ל 1,800, ק"ג בשר עוף דורש 3,900 ליטרים מים וק"ג בשר בקר דורש 15,500 ליטרים.  

==השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר==

===השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר===

קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמועתיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].   

קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמועתיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].