שינויים

מיל מציע "הגדרה שרירותית של האדם, כיצור שבאופן בלתי נמנע יבצע את מה שיביא לו את הכמות הגדולה ביותר של דברים הכרחיים, דברים נוחים ומותרות, באמצעות הכמות הקטנה ביותר של עבודה והתנזרות פיזית".  

מיל מציע "הגדרה שרירותית של האדם, כיצור שבאופן בלתי נמנע יבצע את מה שיביא לו את הכמות הגדולה ביותר של דברים הכרחיים, דברים נוחים ומותרות, באמצעות הכמות הקטנה ביותר של עבודה והתנזרות פיזית".  

למרות שהמונח לא נכנס לשימוש עד המאה ה-19, משייכים אותו לרוב עם רעיונות של הוגים מהמאה ה-18 כמו [[אדם סמית]] ו[[דיוויד ריקארדו]]. בספרו [[עושר העמים]], כתב סמית: "נדיבות ליבם של הקצב, מוכר המשקאות, או אופה, אינה הסיבה כי אנו מצפים לארוחה שלנו, אלא מתוך התחשבותם באינטרס שלהם עצמם". אם כי סמית הכיר בכך שלבני האדם חשובה גם רווחתם של אחרים בספרו [[התאוריה של החוש המוסרי]]  

למרות שהמונח לא נכנס לשימוש עד המאה ה-19, משייכים אותו לרוב עם רעיונות של הוגים מהמאה ה-18 כמו [[אדם סמית]] ו[[דיוויד ריקארדו]]. בספרו [[עושר העמים]], כתב סמית: "נדיבות ליבם של הקצב, מוכר המשקאות, או אופה, אינה הסיבה כי אנו מצפים לארוחה שלנו, אלא מתוך התחשבותם באינטרס שלהם עצמם". אם כי סמית הכיר בכך שלבני האדם חשובה גם רווחתם של אחרים בספרו [[התאוריה של החוש המוסרי]].

שורה של כלכלנים מסוף המאה ה-19 כולל [[וויליאם סטנלי ג'בונס]], [[לאון וואלראס]], [[ווילפרדו פארטו]] בנו מודלים מתמטיים שהתבססו על ההנחות של "האדם הכלכלי" ובכך ייסדו את הזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]]. במאה ה-20, [[תאוריית הבחירה הרציונלית]] של ליונל רובניס שלטה בכיפה, והמונח "האדם הכלכלי" קיבל משמעות ספציפית יותר, כאדם שפועל בצורה מתוך אינטרס עצמי ותשוקה לרווחה אישית, על פי קווים של [[רציונליזם]] כפי שהוא מוגדר בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, ושיש לו [[מידע מלא]] (ויכולת חישוב אינסופית) .

שורה של כלכלנים מסוף המאה ה-19 כולל [[וויליאם סטנלי ג'בונס]], [[לאון וואלראס]], [[ווילפרדו פארטו]] בנו מודלים מתמטיים שהתבססו על ההנחות של "האדם הכלכלי" ובכך ייסדו את הזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. במאה ה-20, [[תאוריית הבחירה הרציונלית]] של ליונל רובניס שלטה בכיפה, והמונח "האדם הכלכלי" קיבל משמעות ספציפית יותר, כאדם שפועל בצורה מתוך אינטרס עצמי ותשוקה לרווחה אישית, על פי קווים של [[רציונליזם]] כפי שהוא מוגדר בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, ושיש לו [[מידע מלא]] (ויכולת חישוב אינסופית).

==המודל של האדם הכלכלי==

==המודל של האדם הכלכלי==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Homo_economicus האדם הכלכלי]  בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Homo_economicus האדם הכלכלי]  בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.tau.ac.il/~fersht/Hebrew/independence%20lecture.pdf האדם הכלכלי לעומת האדם החברתי] סיכום של פרופסור לכלכלה, חיים פרשמטן  

* [http://www.tau.ac.il/~fersht/Hebrew/independence%20lecture.pdf האדם הכלכלי לעומת האדם החברתי] סיכום של פרופסור לכלכלה, חיים פרשמטן  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=251826 אם "הומו אקונומיקוס" הוא לא יצור רציונלי, מה הוא כן?] אורי ניצן, ראיון עם פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 14.01.2003

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=251826 אם "הומו אקונומיקוס" הוא לא יצור רציונלי, מה הוא כן?] אורי ניצן, ראיון עם פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 14.1.2003

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1546593 תיאוריית הכשל] על הנטייה של מומחים להסתיר מעצמם כשלי חיזוי,  פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 03.11.2011

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1546593 תיאוריית הכשל] על הנטייה של מומחים להסתיר מעצמם כשלי חיזוי,  פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 3.11.2011

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}