שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 19: שורה 19:  
ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או 1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.  
 
ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או 1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.  
   −
המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו ששווי החברה גבוה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לחברה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב-18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו היתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]  
+
המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו ששווי החברה גבוה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לחברה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב-18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו הייתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]  
    
בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.
 
בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.
שורה 28: שורה 28:  
יוצרי הסרט מעלים את השאלה מדוע שילמה המדינה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר הם שייכים למדינה. הסרט מציג דוגמאות לכך שאותם פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לעובדים בכירים ב[[משפחת עופר|קבוצת האחים עופר]].  
 
יוצרי הסרט מעלים את השאלה מדוע שילמה המדינה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר הם שייכים למדינה. הסרט מציג דוגמאות לכך שאותם פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לעובדים בכירים ב[[משפחת עופר|קבוצת האחים עופר]].  
   −
הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.
+
הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], [[ניר גלעד]], לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד [[ניר גלעד]]{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.
    
פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יפסידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים הייתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירקטורים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.
 
פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יפסידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים הייתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירקטורים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.

תפריט ניווט