שינויים

'''שיטת השקשוקה''' הוא סרט תעודי, דוקו אקטיביסטי של העיתונאי [[מיקי רוזנטל]] והבימאי אילן עבודי,  שהופק בשנת 2008, אודות הקשרים בין ממשלת ישראל ובין [[האחים עופר]] כהדגמה ל[[קשרי הון שלטון]] ולדרכים בהן [[משפחות ההון בישראל]] מנצלות את כוחן דרך הממשלה והעיתונות. כן טוענים היוצרים כי מאות מיליוני דולרים זרמו מהציבור אל האחים עופר.  

'''שיטת השקשוקה''' הוא סרט תיעודי, דוקו אקטיביסטי של העיתונאי [[מיקי רוזנטל]] והבימאי אילן עבודי,  שהופק בשנת 2008, אודות הקשרים בין ממשלת ישראל ובין [[האחים עופר]] כהדגמה ל[[קשרי הון שלטון]] ולדרכים בהן [[משפחות ההון בישראל]] מנצלות את כוחן דרך הממשלה והעיתונות. כן טוענים היוצרים כי מאות מיליוני דולרים זרמו מהציבור אל האחים עופר.  

שמו של הסרט, "שיטת השקשוקה", נגזר מדברים שאומר במהלכו עורך הדין [[רם כספי]] שייצג את [[החברה לישראל]] (שבשליטת משפחת עופר) מול פקידי [[משרד האוצר]] במשא ומתן על רכישת חברת "[[צים]]". כספי סיפר שלקחו את הצעות המחיר השונות ועשו מהן "שקשוקה", וכך נקבע המחיר הסופי שתשלם החברה לישראל למדינת ישראל. לפי הנטען בסרט, סכום זה הוא נמוך מאוד ביחס לשווייה האמיתי של חברת הספנות, בעיקר משום שהאחים עופר היו היחידים שניגשו למכרז.

שמו של הסרט, "שיטת השקשוקה", נגזר מדברים שאומר במהלכו עורך הדין [[רם כספי]] שייצג את [[החברה לישראל]] (שבשליטת משפחת עופר) מול פקידי [[משרד האוצר]] במשא ומתן על רכישת חברת "[[צים]]". כספי סיפר שלקחו את הצעות המחיר השונות ועשו מהן "שקשוקה", וכך נקבע המחיר הסופי שתשלם החברה לישראל למדינת ישראל. לפי הנטען בסרט, סכום זה הוא נמוך מאוד ביחס לשווייה האמיתי של חברת הספנות, בעיקר משום שהאחים עופר היו היחידים שניגשו למכרז.

הסרט זכה בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר, כמו גם בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ובפרס התחקיר בטקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי לשנת 2009‏{{הערה|{{ynet||הוכרזו הזוכים בפרסי הקולנוע הדוקומנטרי|3771884|3.9.2009|}}‏}}.

הסרט זכה בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר, כמו גם בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ובפרס התחקיר בטקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי לשנת 2009‏{{הערה|{{ynet||הוכרזו הזוכים בפרסי הקולנוע הדוקומנטרי|3771884|3.9.2009|}}‏}}.

כבר בשלב הפקת הסרט הוגשה על ידי משפחת עופר תביעה נגד יוצריו ואף תחנת שידור ישראלית לא הסכימה במשך כשנה לשדרו. הקרנת הבכורה שלו היתה בסינמטק תל אביב ב-31 באוגוסט 2008, וכן הוא הוקרן באירועים וכנסים שונים, וב[[הכנסת|כנסת]]{{הערה|{{ynet|צבי לביא|האחים עופר: מוכנים להשתתף בדיון על הון ושלטון|3728792|9.6.2009|}}}}. ב-28 ביולי 2009, כשנה לאחר הקרנת הבכורה של הסרט, הוא שודר ב[[ערוץ 1]],  ולאחר מכן גם בערוץ עשר. מיד לאחר הקרנתו שודר סרט תגובה מטעם [[החברה לישראל]] שבשליטת משפחת עופר. לבסוף, בפברואר 2010 הוסרה התביעה שהגישה משפחת עופר{{הערה|{{TheMarker1|הילה רז|הסדר בתביעה על "שיטת השקשוקה": עידן עופר ימשוך את התביעה - מיקי רוזנטל לא יתנצל|law/1.568298|15.2.2010}}}}.

כבר בשלב הפקת הסרט הוגשה על ידי משפחת עופר תביעה נגד יוצריו ואף תחנת שידור ישראלית לא הסכימה במשך כשנה לשדרו. הקרנת הבכורה שלו הייתה בסינמטק תל אביב ב-31 באוגוסט 2008, וכן הוא הוקרן באירועים וכנסים שונים, וב[[הכנסת|כנסת]]{{הערה|{{ynet|צבי לביא|האחים עופר: מוכנים להשתתף בדיון על הון ושלטון|3728792|9.6.2009|}}}}. ב-28 ביולי 2009, כשנה לאחר הקרנת הבכורה של הסרט, הוא שודר ב[[ערוץ 1]],  ולאחר מכן גם בערוץ עשר. מיד לאחר הקרנתו שודר סרט תגובה מטעם [[החברה לישראל]] שבשליטת משפחת עופר. לבסוף, בפברואר 2010 הוסרה התביעה שהגישה משפחת עופר{{הערה|{{TheMarker1|הילה רז|הסדר בתביעה על "שיטת השקשוקה": עידן עופר ימשוך את התביעה - מיקי רוזנטל לא יתנצל|law/1.568298|15.2.2010}}}}.

==הסרט==

==הסרט==

===הפרטת חברת צים===

===הפרטת חברת צים===

החברה לישראל החזיקה ב-48.6% ממניות [[צים]] משנת 1970, בעקבות הפרטת חלק מהחברה. בשנת 2004, בימי כהונתו של [[בנימין נתניהו]] כשר האוצר, פרסמה המדינה מכרז להפרטת 48.6% שאר ממניות החברה שהיו ברשותה. החברה היחידה שהגישה מועמדות למכרז היתה החברה לישראל.  זאת למרות שחברת ספנות נוספת מחו"ל הביעה בשנת 2001  עניין במניות החברה. לצורך מכירת מניות צים, הזמינה ממשלת ישראל שתי הערכות שווי, והמחיר שהתקבל בפועל היה הסף התחתון של הערכות אלו‏‏.<ref>‏[http://www.nrg.co.il/online/19/ART/1/761/931/518.html מוכרים בזול‏]</ref>  

החברה לישראל החזיקה ב-48.6% ממניות [[צים]] משנת 1970, בעקבות הפרטת חלק מהחברה. בשנת 2004, בימי כהונתו של [[בנימין נתניהו]] כשר האוצר, פרסמה המדינה מכרז להפרטת 48.6% שאר ממניות החברה שהיו ברשותה. החברה היחידה שהגישה מועמדות למכרז הייתה החברה לישראל.  זאת למרות שחברת ספנות נוספת מחו"ל הביעה בשנת 2001  עניין במניות החברה. לצורך מכירת מניות צים, הזמינה ממשלת ישראל שתי הערכות שווי, והמחיר שהתקבל בפועל היה הסף התחתון של הערכות אלו‏‏.<ref>‏[http://www.nrg.co.il/online/19/ART/1/761/931/518.html מוכרים בזול‏]</ref>  

על תהליך הרכישה של צים על ידי החברה לישראל אמר מבקר המדינה:  

על תהליך הרכישה של צים על ידי החברה לישראל אמר מבקר המדינה:  

{{ציטוט|תוכן= מן הראוי היה שהרשות תמצה את האפשרות לקבל הצעה נוספת לרכישת המניות ותיידע את חברת הספנות בחו"ל על חידוש הליך המכירה ועל השינויים שחלו בו כדי לנסות לעניין אותה מחדש בהליך... הפרטת צים הושלמה עם מכירת יתרת המניות לחברה לישראל... מחיר המכירה של מניות אלה נקבע ל-504 מיליון ש"ח בקירוב, והוא שיקף את המחיר הנמוך ביותר שבטווח המחירים שהציגו מעריכי שווי לרשות החברות"|מקור=[http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=426&id=0&frompage=1099&contentid=7981&parentcid=7978&direction=1&bctype=0&frombutton=0&startpage=24&sw=1024&hw=698 מבקר המדינה, דו"ח שנתי 55 ב' לשנת 2004]}}

{{ציטוט|תוכן= מן הראוי היה שהרשות תמצה את האפשרות לקבל הצעה נוספת לרכישת המניות ותיידע את חברת הספנות בחו"ל על חידוש הליך המכירה ועל השינויים שחלו בו כדי לנסות לעניין אותה מחדש בהליך... הפרטת צים הושלמה עם מכירת יתרת המניות לחברה לישראל... מחיר המכירה של מניות אלה נקבע ל-504 מיליון ש"ח בקירוב, והוא שיקף את המחיר הנמוך ביותר שבטווח המחירים שהציגו מעריכי שווי לרשות החברות"|מקור=[http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=426&id=0&frompage=1099&contentid=7981&parentcid=7978&direction=1&bctype=0&frombutton=0&startpage=24&sw=1024&hw=698 מבקר המדינה, דו"ח שנתי 55 ב' לשנת 2004]}}

ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או -1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.  

ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או 1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.  

המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו כ שווי החברה גבוהה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לאוניה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב-18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו היתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]  

המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו ששווי החברה גבוה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לחברה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב-18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו היתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]  

בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יספידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים היתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירקטורים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.

פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יפסידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים הייתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירקטורים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.

===קשרי הון עיתון===

===קשרי הון עיתון===