שינויים

==ניסיונות מניעה==

==ניסיונות מניעה==

הצרכן הבודד יכול לפעמים להתמודד עם התיישנות מכוונת על ידי מעקב אחר יצרנים שונים ובחירת היצרנים שמייצרים מוצרים עמידים יותר. דבר זה לא תמיד קל לביצוע, מה גם שאותו יצרן יכול לפעמים לשווק מוצרים בעלי איכויות שונות.  

הצרכן הבודד יכול לפעמים להתמודד עם התיישנות מכוונת על ידי פעילות ב[[שוק]] - מעקב אחר יצרנים שונים ובחירת היצרנים שמייצרים מוצרים עמידים יותר. לדוגמה העדפה של רהיטים מעץ מלא על פני סיבית או פתרונות אחרים, עץ עמיד על פני עץ אורן, או על [[ריהוט אקולוגי]]. חלק מהכלכלנים טענו בעבר כי דבר זה מאפשר לצרכנים להשתמש בפתרונות של [[שוק משוכלל]] כדי לעודד קניית מוצרים איכותיים. אם יש יצרן לא איכותי אפשר להמנע ממנו. יש כמה קשיים לדבר זה. מעקב אחר איכות המוצר היא דבר שדורש ידע מצד הצרכן - עליו לדעת להבחין בין מוצר איכותי למוצר לא איכותי ודבר זה לא תמיד קל לביצוע. היות ומדובר בפתרון שוק, הדבר הרלבנטי הוא לא רק הידע הפרטי של הצרכן הבודד אלא ידע והעדפות של צרכנים נוספים - אם הביקוש למוצר איכותי יורד, הצרכן שמעוניין במוצר איכותי שמחזיק מעמד זמן רב עלול להתקשות לקנות מוצר כזה או שהקו או החברה של המוצר האיכותי יסגרו לחלוטין. פתרון דומה הוא לסמוך על חברות גדולות ומוכרות שיש להם שם טוב בקרב צרכנים "מבינים" או שיש להם תדמית טובה. אבל אותו יצרן יכול לפעמים לשווק מוצרים בעלי איכויות שונות. מספר כלכלנים (בין היתר בספר "[[תורת ההונאה]]" ו[[כשתאגידים שולטים בעולם]]) ציינו בשנים האחרונות שתאגידים שמוכרים מוצר או שירות אמין הם יעד ל[[השתלטות עויינת]] מצד גורמים עסקיים שרוצים לבצע "מוניטציה" של השם הטוב של התאגיד - להמשיך למכור במשך תקופה מוצרים שנתפסים כאמינים או בריאים במחיר גבוה, תוך חיתוך של האיכות ואמינות המוצר - בצורה זו החברה תאבד את שמה הטוב תוך מספר שנים אבל בזמן זה הבעלים החדשים עשו רווח נאה.  

אפשרות אחרת שעומדת בפני הצרכן היא [[חומרה בקוד פתוח]] ו[[עשה זאת בעצמך]], כך הוא יודע מה איכות חומרי הגלם שהוא משתמש בהם. תשומת לב מיוחדת לנושא מופנית מהכיוון של [[טכנולוגיה נאותה]].  

אפשרות אחרת שעומדת בפני האדם הבודד היא [[חומרה בקוד פתוח]] ו[[עשה זאת בעצמך]]. כך הוא הופך מ"צרכן" פאסיבי ל"יצרן", כך הוא יודע מה איכות חומרי הגלם שהוא משתמש בהם. תשומת לב מיוחדת לנושא מופנית מהכיוון של [[טכנולוגיה נאותה]].  

[[ארגוני צרכנים]] ו[[סביבתנות|ארגוני סביבה]] יכולים לעורר מועדות לסוגי מוצרים וענפים שבהם יש התיישנות מתוכננת ולעודד צרכנים לבחור בחלופות. בנייה של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] - בעיקר בהקשר של [[מידע חופשי]], מקלים על צרכנים להבין איזה מוצרים יתיישנו מהר יותר, כיצד לבחון היבטים אלה, ומה ההשפעה עליהם.  

[[ארגוני צרכנים]] ו[[סביבתנות|ארגוני סביבה]] יכולים לעורר מועדות לסוגי מוצרים וענפים שבהם יש התיישנות מתוכננת ולעודד צרכנים לבחור בחלופות. בנייה של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] - בעיקר בהקשר של [[מידע חופשי]], מקלים על צרכנים להבין איזה מוצרים יתיישנו מהר יותר, כיצד לבחון היבטים אלה, ומה ההשפעה עליהם.  

היבט נוסף וחשוב הוא [[ערך חברתי]] של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן חינוך לתרבות [[פשטות מרצון]] או הערכה של מוצרי-איכות וחסכון בקנייה.  

היבט נוסף וחשוב הוא [[ערך חברתי]] של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן חינוך לתרבות [[פשטות מרצון]] או הערכה של מוצרי-איכות וחסכון בקנייה.  

ייקור הפינוי של אשפה על ידי [[היטל הטמנה]] וחובת [[מחזור]], מייקרים את המודל של התיישנות מכוונת, אבל לעיתים קרובות היבט זה נוגע רק לרשויות ולא מוטל הלאה על הצרכן או היצרן. מודעות של צרכים ושל רשויות לחשיבות של [[תיקון מוצרים]] כדרך למניעת בעיות של [[אשפה]] יכולה לסייע, כמו גם העברת התמחור של [[אשפה|האשפה]] הנוצרת אל הצרכנים, כדרך של [[הפנמת עלויות|הפנמת עלויות חיצוניות]], בתקווה שדבר זה יצור לחץ על הצרכנים לבחור ביצרנים שמייצרים מוצרים עמידים יותר.  

פתרונות אחרים להתיישנות מתוכננת כוללים [[כלכלה דמוקרטית]] ו[[קואופרטיבים]] שיכולים להקטין בעיה של התיישנות מתוכננת על ידי כך שלפחות חלק מהצרכנים הם גם היצרנים ולכן אינם מעוניינים במוצרים שיושבתו בהקדם. אלא שקואופרטיבים רבים אינם עוסקים בייצור תעשייתי אלא בשיווק או במסחר. יש רשויות מקומיות שיש בהן סדנאות לתיקונים וקואופרטיבים לתיקונים.  

פתרונות אחרים להתיישנות מתוכננת כוללים [[כלכלה דמוקרטית]] ו[[קואופרטיבים]] שיכולים להקטין בעיה של התיישנות מתוכננת על ידי כך שלפחות חלק מהצרכנים הם גם היצרנים ולכן אינם מעוניינים במוצרים שיושבתו בהקדם. אלא שקואופרטיבים רבים אינם עוסקים בייצור תעשייתי אלא בשיווק או במסחר. יש רשויות מקומיות שיש בהן סדנאות לתיקונים וקואופרטיבים לתיקונים.  

מבחינת מדיניות ציבורית יש מספר פתרונות. הפתרון הקל יחסית לביצוע הוא ייקור הפינוי של אשפה על ידי [[היטל הטמנה]] וחובת [[מחזור]], מייקרים את המודל של התיישנות מכוונת, אבל לעיתים קרובות היבט זה נוגע רק לרשויות ולא מוטל הלאה על הצרכן או היצרן. מודעות של צרכים ושל רשויות לחשיבות של [[תיקון מוצרים]] כדרך למניעת בעיות של [[אשפה]] יכולה לסייע, כמו גם העברת התמחור של [[אשפה|האשפה]] הנוצרת אל הצרכנים, כדרך של [[הפנמת עלויות|הפנמת עלויות חיצוניות]], בתקווה שדבר זה יצור לחץ על הצרכנים לבחור ביצרנים שמייצרים מוצרים עמידים יותר.  

מבחינת מדיניות ציבורית ניתן לקדם [[אחריות יצרן מורחבת]] ומדיניות לעידוד ייצור [[מעריסה לעריסה]], תקינה ממשלתית והגברת מודעות ציבורית לנושא. מיסוי ממשלתי על [[זיהום]] כמו [[מס פיגוביאני]], ותהליכים של ייקור חומרי גלם כמו [[שיא תפוקת הנפט]] יכולים לעודד חברות לחסוך.

פתרונות מדיניות אחרים כוללים קידום של [[אחריות יצרן מורחבת]] ומדיניות לעידוד ייצור [[מעריסה לעריסה]], תקינה ממשלתית והגברת מודעות ציבורית לנושא. מיסוי ממשלתי על [[זיהום]] כמו [[מס פיגוביאני]], ותהליכים של ייקור חומרי גלם כמו [[שיא תפוקת הנפט]] יכולים לעודד חברות לחסוך.

==ראו גם==

==ראו גם==