47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: − + − + שורה 23:
שורה 23: + + + + +
←השלכות
מהפכה זו, הקרויה גם '''המהפכה הטכנולוגית''', נחשבת לפעמים כשלב נוסף במסגרת המהפכה התעשייתית, ויש שמתארכים אותה מאמצע המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה ב-1914. האירוע שמסמל את תחילתה הוא "מהפך בסמר" שאיפשר לייצר "[[פלדה|פלדת בסמר]]" ב-1860 והיא כללה מאוחר יותר תהליכים של [[ייצור המוני]] ו[[קו ייצור]]. שלב זה במהפכה התעשייתית הסתמך יותר על [[מדע]] כדי לפתח [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] שכללו בין היתר את ה[[אופניים]], המנוע החשמלי, הנורה החשמלית, הטלגרף, הטלפון, מנוע הבערה הפנימי, [[מכונית]] ו[[מטוס]], פיתוח חומרים חשובים בכימיה והתפתחות בחקר המחלות עקב התפתחות המיקרוביולוגיה שהובילו לשיפור ההיגיינה ולהורדת התמותה עקב כך, וכן יצירת היסודות לשינויים חברתיים וטכנולוגיים נוספים כגון [[המהפכה הירוקה]] של המאה ה-20.
מהפכה זו, הקרויה גם '''המהפכה הטכנולוגית''', נחשבת לפעמים כשלב נוסף במסגרת המהפכה התעשייתית, ויש שמתארכים אותה מאמצע המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה ב-1914. האירוע שמסמל את תחילתה הוא "מהפך בסמר" שאיפשר לייצר "[[פלדה|פלדת בסמר]]" ב-1860 והיא כללה מאוחר יותר תהליכים של [[ייצור המוני]] ו[[קו ייצור]]. שלב זה במהפכה התעשייתית הסתמך יותר על [[מדע]] כדי לפתח [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] שכללו בין היתר את ה[[אופניים]], המנוע החשמלי, הנורה החשמלית, הטלגרף, הטלפון, מנוע הבערה הפנימי, [[מכונית]] ו[[מטוס]], פיתוח חומרים חשובים בכימיה והתפתחות בחקר המחלות עקב התפתחות המיקרוביולוגיה שהובילו לשיפור ההיגיינה ולהורדת התמותה עקב כך, וכן יצירת היסודות לשינויים חברתיים וטכנולוגיים נוספים כגון [[המהפכה הירוקה]] של המאה ה-20.
==השלכות==
==השפעות של המהפכה התעשייתית==
===עיור===
===עיור===
אחת ההשלכות הבולטות ביותר של המהפכה התעשייתית היא [[עיור]]. לפי John Burnett בשנת 1801 רק חמישית מאוכלוסיית אנגליה חיה בערים, עד 1851 האוכלוסייה שגרה בערים היתה שווה לזו שבכפרים, ועד 1911 היחסים התהפכו - רק חמישית מתושבי אנגליה חיו בכפר. <ref> John Burnett, [http://books.google.co.il/books?id=8ENLmMZS8W8C&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day] , 1989 </ref> עד היום אחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד בגלל [[מיכון החקלאות]] ו[[יתרונות לגודל]] של חוות גדולות יותר, והחקלאים שלא מצליחים לשמור על פרנסתם ועובדי חקלאות לשעבר עוברים לעיר בנסיון למצוא בה פרנסה בתחומים של תעשייה ושירותים.
אחת ההשלכות הבולטות ביותר של המהפכה התעשייתית היא [[עיור]]. לפי John Burnett בשנת 1801 רק חמישית מאוכלוסיית אנגליה חיה בערים, עד 1851 האוכלוסייה שגרה בערים היתה שווה לזו שבכפרים, ועד 1911 היחסים התהפכו - רק חמישית מתושבי אנגליה חיו בכפר. <ref> John Burnett, [http://books.google.co.il/books?id=8ENLmMZS8W8C&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day] , 1989 </ref> עד היום אחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד בגלל [[מיכון החקלאות]] ו[[יתרונות לגודל]] של חוות גדולות יותר, והחקלאים שלא מצליחים לשמור על פרנסתם ועובדי חקלאות לשעבר עוברים לעיר בנסיון למצוא בה פרנסה בתחומים של תעשייה ושירותים.
===צמיחה כלכלית===
===צמיחה כלכלית===
מיכון החקלאות הוביל להוזלת המזון בצד גידול אוכלוסין ולזרם של מבקשי עבודה שבאו לעיר. במקביל החל תהליך של מיכון התעשייה, ולאחר מכן גם התובלה, וביקוש לכריית [[פחם]] ולעובדים בתעשיות המתכת. המיכון הגובר של התעשיות פרושו היה גם הוזלת עלויות המיכון עצמו כך שיותר מפעלים יכלו להחליף עבודה ידנית בעבודה ממוכנת, להגדיל את התפוקות וגם להוזיל את עלויות הייצור ליחידה, על ידי חסכון בכוח אדם לכל יחידת תוצר, התמחות וחלוקת עבודה, וכן [[יתרונות לגודל]]. הוזלת עלויות הייצור של מוצרי צריכה רבים, כמו גם של מזון, הגבירה עוד את הביקושים למוצרים אלה. כך החל תהליך אוטו-קטליטי של [[צמיחה כלכלית]] שבו יש הגברת ההיצע של הייצור מחד, והגדלת הביקוש לייצור מאידך.
[[מיכון החקלאות]] הוביל להוזלת המזון בצד [[גידול אוכלוסין]] ולזרם של מבקשי עבודה שבאו לעיר. במקביל החל תהליך של מיכון התעשייה, ולאחר מכן גם התובלה, וביקוש לכריית [[פחם]] ולעובדים בתעשיות המתכת. המיכון הגובר של התעשיות פרושו היה גם הוזלת עלויות המיכון עצמו כך שיותר מפעלים יכלו להחליף עבודה ידנית בעבודה ממוכנת, להגדיל את התפוקות וגם להוזיל את עלויות הייצור ליחידה, על ידי חסכון בכוח אדם לכל יחידת תוצר, התמחות וחלוקת עבודה, וכן [[יתרונות לגודל]]. הוזלת עלויות הייצור של מוצרי צריכה רבים, כמו גם של מזון, הגבירה עוד את הביקושים למוצרים אלה. כך החל תהליך אוטו-קטליטי של [[צמיחה כלכלית]] שבו יש הגברת ההיצע של הייצור מחד, והגדלת הביקוש לייצור מאידך.
במיוחד ניתן לראות התגברות של תהליך זה על ידי בחינת קשרי הגומלין בין 3 תעשיות שונות - [[כרייה|כריית]] ה[[פחם]] (שנדרש לשם הזנת מנועי קיטור וכבשנים בכמויות הולכות וגדלות), הפקת מתכות, בעיקר ברזל ו[[פלדה]] (לייצור קטרים ומנועים, אוניות, מסילות ברזל, גשרים ובנינים) ותעשיית מנועי הקיטור (ששימשו להובלת התוצרת החקלאית, הפחם, תפעול מכונות שונות כמו מכונות אריגה, ומכונות לשאיבת מים שאפשרו לכרות פחם בעומקים גדולים יותר).
במיוחד ניתן לראות התגברות של תהליך זה על ידי בחינת קשרי הגומלין בין 3 תעשיות שונות - [[כרייה|כריית]] ה[[פחם]] (שנדרש לשם הזנת מנועי קיטור וכבשנים בכמויות הולכות וגדלות), הפקת מתכות, בעיקר ברזל ו[[פלדה]] (לייצור קטרים ומנועים, אוניות, מסילות ברזל, גשרים ובנינים) ותעשיית מנועי הקיטור (ששימשו להובלת התוצרת החקלאית, הפחם, תפעול מכונות שונות כמו מכונות אריגה, ומכונות לשאיבת מים שאפשרו לכרות פחם בעומקים גדולים יותר).
===גידול אוכלוסין===
===גידול אוכלוסין===
לפי Robert Hughes בספר The Fatal Shore אוכלוסיית אנגליה ו-ווילס שנשארה בגודל יציב של כ-6 מיליון איש בשנים 1700-1740, וגדלה בצורה משמעותית לאחר מכן. ב-1801 אוכלוסיית אנגליה מנתה כבר 8.3 מיליוני אנשים ועד 1850 היא גדלה פי 2 ל-16.8 מיליוני בני אדם. עד 1901 האוכלוסייה כמעט הכפילה את עצמה שוב ומנתה 30.5 מיליונים. כאשר תנאי החיים ואיכות שירותי הבריאות השתפרה, במהלך המאה ה-19 הדבר העלה גם את תוחלת החיים. אוכלוסיית אירופה כולה, גדלה מכ-100 מיליון בני אדם ב-1700 לכ-400 מיליון בני אדם ב-1900. בנתון זה ניתן לראות הן את זה שהמהפכה החקלאית והתעשייתית התפשטו גם למדינות נוספות, מעבר לאנגליה, ויצרו בהן אפקט דומה, והן את זה שאוכלוסיית אנגליה גדלה בקצב מהיר יותר יחסית למדינות אחרות.
לפי Robert Hughes בספר The Fatal Shore אוכלוסיית אנגליה ו-ווילס שנשארה בגודל יציב של כ-6 מיליון איש בשנים 1700-1740, וגדלה בצורה משמעותית לאחר מכן. ב-1801 אוכלוסיית אנגליה מנתה כבר 8.3 מיליוני אנשים ועד 1850 היא גדלה פי 2 ל-16.8 מיליוני בני אדם. עד 1901 האוכלוסייה כמעט הכפילה את עצמה שוב ומנתה 30.5 מיליונים. כאשר תנאי החיים ואיכות שירותי הבריאות השתפרה, במהלך המאה ה-19 הדבר העלה גם את תוחלת החיים. אוכלוסיית אירופה כולה, גדלה מכ-100 מיליון בני אדם ב-1700 לכ-400 מיליון בני אדם ב-1900. בנתון זה ניתן לראות הן את זה שהמהפכה החקלאית והתעשייתית התפשטו גם למדינות נוספות, מעבר לאנגליה, ויצרו בהן אפקט דומה, והן את זה שאוכלוסיית אנגליה גדלה בקצב מהיר יותר יחסית למדינות אחרות.
===זיהום והשפעות סביבתיות===
[[כרייה]] של [[פחם]], שריפה של פחם, כרייה זיקוק התכה של [[מתכות]] ועוד פעילות תעשייתית החלה עידן של הגברה מסיבית של [[השפעה סביבתית|השפעות של האדם על הסביבה]] - ההשפעות היו על כלל ה[[ביוספרה]], על [[הסביבה העירונית]] ועל בריאות האדם. ההשפעה הסביבתית הבולטת ביותר היתה [[זיהום]] - בעיקר [[זיהום אוויר]] , [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. היבטים אלה של זיהום הגיעו לעיתים למזון כ[[זיהום במזון]] וגרמו להרעלות ומחלות שונות - בעיקר עקב חשיפה ל[[מתכות כבדות]]. מקור נוסף לתחלואה ותמותה משמעותית היה חשיפה לחומרים מסוכנים במכרות, מפעלי מתכת ומפעלים אחרים שעבדו עם חומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת - אם כתוצאה מחוסר הבנה וידע ואם עקב רצון לחסוך בעלויות.
חלק מהזיהום שנפלט במהלך המהפכה התעשייתית עדיין קיים כיום כ[[זיהום רקע]], הדבר נכון במיוחד ל[[מתכות כבדות]] ורעילות כמו [[עופרת]] שאינן מתפרקות בסביבה וכן לחומרים אחרים לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]]. עופרת היתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1000 לעומת אנשים לפני העידן התעשייתי. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}
==ראו גם==
==ראו גם==