47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 60:
שורה 60: − + + − בתחילת המאה ה 21 כל מערכת המזון התעשייתי נקלעה למשבר קשה. בקצרה אפשר לתאר אותו כך: השלכות סביבתיות שונות של המזון התעשייתי יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקע ב 40 השנים האחרונות. אם זה יימשך בקצב הזה בעוד 80 שנה לא תהיה קרקע פורייה כלל. אבל במציאות עם להמשיך בדרך הזו זה יקרה הרבה יותר מהר, כי ככל שפחות קרקע נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון ובו זמנית אוכלוסיית כדור הארץ גדלה. בנוסף שינויי האקלים אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים לאיבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. אין שאנחנו קרובים לנקודת האל חזור לפי דונקאן קמרון הפרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}+ − −
←משבר המזון בתחילת המאה ה 21 ודרכים לפטרון
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, היא ליצור [[הטיה מדעית]], להטיל ספק וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. {{הערה|שם =Lancet2013}}
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, היא ליצור [[הטיה מדעית]], להטיל ספק וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. {{הערה|שם =Lancet2013}}
== משבר המזון בתחילת המאה ה 21 ודרכים לפטרון ==
== משבר המזון בתחילת המאה ה 21 ודרכים לפתרון ==
בתחילת המאה ה 21 כל מערכת [[חקלאות תעשייתית|המזון התעשייתי]] נקלעה למשבר. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד [[השפעות סביבתיות|השלכות סביבתיות]] שונות של המזון התעשייתי מאיימות על המשך גידול המזון. חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו [[סחף קרקע|לאובדן שליש מהקרקע]] ב 40 השנים האחרונות. אם זה יימשך בקצב הזה בעוד 80 שנה לא תהיה [[קרקע|קרקע פורייה]] כלל. אלא שדבר זה הוא רק מגבלה אחת והמשך מגמת "עסקים כרגיל" מאיים כי משבר חקלאי יתרחש הרבה יותר מהר. כי ככל שפחות קרקע נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון ובו זמנית [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיית כדור הארץ]] גדלה וצורכת מזון רב יותר (תזונה גדולה יותר מהחי). בנוסף [[שינויי האקלים]], אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים ל[[מדבור]] - אובדן שטחי קרקע לטובת מדבריות. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}
מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו. שליש מהמזון נזרק או מתקלקל, כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל [[רעב|הרעבים]] 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] ולמחלות תזונה שונות ([[סוכרת]], מחלות לב) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם נוכל לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר ל[[חקלאות בת קיימא]], יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חוקרים רבים טוענים כי ניתן להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]]{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה ב[[גידול האוכלוסין]] וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI
מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו-שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. היום כבר ברור שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI
EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles
EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles
Elizabeth Frankenberg
Elizabeth Frankenberg