שינויים

[[תמונה:Haifaoil.jpg|left|thumb|350px|בתי הזיקוק בחיפה]]

[[תמונה:Haifaoil.jpg|left|thumb|350px|בתי הזיקוק בחיפה]]

חברת '''בתי זיקוק לנפט בע"מ''' (בז"ן) היא [[מונופול]] בתחום זיקוק [[נפט גולמי]] ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבז"ן מספר חברות בת: "[[כרמל אולפינים]]", "[[גדיב]]", "[[תעשיות פטרוכימיות]]" "[[שמנים בסיסיים חיפה]]" ובנוסף הפירמה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.

חברת '''בתי זיקוק לנפט בע"מ''' (לעיתים נקראת '''בז"ן''' או '''בזן''') היא [[מונופול]] בתחום זיקוק [[נפט גולמי]] ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבז"ן מספר חברות בת: "[[כרמל אולפינים]]", "[[גדיב]]", "[[תעשיות פטרוכימיות]]" "[[שמנים בסיסיים חיפה]]" ובנוסף הפירמה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.

 

עד שנת 1972 היה שמם של בתי הזיקוק "בתי זיקוק חיפה" ואז שונה ל"בתי זיקוק לנפט" בראשי תיבות - '''בז"ן'''.

מפעלי בתי הזיקוק, וכן כמה המפעלים בבעלות החברות הבנות נחשבים לגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|ממזהמי האוויר העיקריים במפרץ חיפה]], וייתכן שהם גם הגורמים העיקריים לשורה של בעיות בריאותיות חריגות האופייניות לאיזור זה.  

מפעלי בתי הזיקוק, וכן כמה המפעלים בבעלות החברות הבנות נחשבים לגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|ממזהמי האוויר העיקריים במפרץ חיפה]], וייתכן שהם גם הגורמים העיקריים לשורה של בעיות בריאותיות חריגות האופייניות לאיזור זה.  

מעט לפני הקמת המדינה, נערך במפעלים בחיפה "טבח בתי הזיקוק" בו נרצחו פועלים ערבים ולאחר מכן פועלים יהודים בפעולות טרור. במקביל ליציאת הבריטים מהארץ הם הורו לחברת האנרגיה של (Shell) להפסיק הזרמת נפט גולמי בצינור הנפט מעיראק. ממשלת ישראל, שהייתה זקוקה לנפט, בייחוד כדלק למכוניות, החליטה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את אישורה המפורש של ההנהלה הבריטית. במהלך שנת 1949 חזרו המנהלים הבריטיים, אולם בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור, רק בסוף אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי לנמל חיפה.

מעט לפני הקמת המדינה, נערך במפעלים בחיפה "טבח בתי הזיקוק" בו נרצחו פועלים ערבים ולאחר מכן פועלים יהודים בפעולות טרור. במקביל ליציאת הבריטים מהארץ הם הורו לחברת האנרגיה של (Shell) להפסיק הזרמת נפט גולמי בצינור הנפט מעיראק. ממשלת ישראל, שהייתה זקוקה לנפט, בייחוד כדלק למכוניות, החליטה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את אישורה המפורש של ההנהלה הבריטית. במהלך שנת 1949 חזרו המנהלים הבריטיים, אולם בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור, רק בסוף אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי לנמל חיפה.

ב-1958 כתוצאה מחשש מהחרם הערבי, קיבלה ממשלת בריטניה החלטה למכור את כל עסקיה בארץ, כולל עסקי הנפט. בין העסקאות שבוצעו הייתה מכירת בתי הזיקוק לממשלה, שהחליפה את שמם ל"בתי זיקוק חיפה".

ב-1958 כתוצאה מחשש מהחרם הערבי, קיבלה ממשלת בריטניה החלטה למכור את כל עסקיה בארץ, כולל עסקי הנפט. בין העסקאות שבוצעו הייתה מכירת בתי הזיקוק לממשלה אשר הקימה באוגוסט 1959 את החברה "בתי זקוק חיפה בע"מ" והכניסה לתוכה פעילות זו.

בשנת 1969 קיבלה הממשלה החלטה להקים בית זיקוק נוסף באשדוד, וזאת הן לשם פיזור הסיכונים, ובעיקר בגלל הקרבה לחוות המיכלים של קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א). ב-1973 הופעלו המתקנים בבתי הזיקוק באשדוד, והגדילו את יכולת הזיקוק של בתי הזיקוק.

בשנת 1969 קיבלה הממשלה החלטה להקים בית זיקוק נוסף באשדוד, וזאת הן לשם פיזור הסיכונים, ובעיקר בגלל הקרבה לחוות המיכלים של קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א). ב-1973 הופעלו המתקנים בבתי הזיקוק באשדוד, והגדילו את יכולת הזיקוק של בתי הזיקוק.

==בעלות ורווחים==

==בעלות ורווחים==

===פיצול והפרטה===

===פיצול והפרטה===

על פיצול בין שני בתי הזיקוק והפרטתם הוחלט במספר החלטות ממשלה: החלטה 126 מיום 22.8.1999, החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מס.מח2/ מיום 20.10.1999, החלטת ממשלה 2796 מיום 25.11.2002 והחלטה 787 מיום 15.9.2003.

על פיצול בין שני בתי הזיקוק והפרטתם הוחלט במספר החלטות ממשלה: החלטה 126 מיום 22.8.1999, החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מס.מח2/ מיום 20.10.1999, החלטת ממשלה 2796 מיום 25.11.2002 והחלטה 787 מיום 15.9.2003.

על סמך החלטות אלו נחתם ב-2.12.2002 הסכם בין המדינה לבין החברה לישראל בע"מ ובתי זיקוק לנפט בע"מ על פיו הפיצול וההפרטה של בתי הזיקוק יבוצעו במהלך השנים 2004-2005.

על סמך החלטות אלו נחתם ב-2.12.2002 הסכם בין המדינה לבין החברה לישראל בע"מ ובתי זיקוק לנפט בע"מ על פיו הפיצול וההפרטה של בתי הזיקוק יבוצעו במהלך השנים 2004-2005.

==זיהום אוויר==

==זיהום אוויר==

{{הפניה לערך מורחב|זיהום האוויר במפרץ חיפה}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום האוויר במפרץ חיפה}}

בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. לפי דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה, פלטו בתי הזיקוק במהלך 2012 לאוויר: 1,432 טונות של [[תחמוצות חנקן]], 2,209 טונות של [[תחמוצות גופרית]], 257 טונות של [[פחמן חד חמצני]], 257 טונות של [[תרכובות אורגניות נדיפות]], 115 טונות [[חומר חלקיקי עדין מרחף]], 69 טונות של [[חומר חלקיקי מרחף]] בגודל 10 מיקרון, 91 טונות [[מתאן]], 12 טון [[אמוניה]], 5 טונות של [[פחמנים הדרוכלורופלואורים]], 2.9 טונות [[ניקל]], 1 טונה של [[ואנאדיום]], 940 ק"ג [[טולואן]], 951 ק"ג [[קסילן]], 296 ק"ג של [[בנזן]], וכן ק"ג בודדים של מתכות כולל [[מתכות כבדות]] מסוג [[כספית]] ו[[עופרת]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]  

בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. לפי דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה, פלטו בתי הזיקוק במהלך 2012 לאוויר: 1,432 טונות של [[תחמוצות חנקן]], 2,209 טונות של [[תחמוצות גופרית]], 257 טונות של [[פחמן חד חמצני]], 257 טונות של [[תרכובות אורגניות נדיפות]], 115 טונות [[חומר חלקיקי עדין מרחף]], 69 טונות של [[חומר חלקיקי מרחף]] בגודל 10 מיקרון, 91 טונות [[מתאן]], 12 טון [[אמוניה]], 5 טונות של [[פחמנים הדרוכלורופלואורים]], 2.9 טונות [[ניקל]], 1 טונה של [[ואנאדיום]], 940 ק"ג [[טולואן]], 951 ק"ג [[קסילן]], 296 ק"ג של [[בנזן]], וכן ק"ג בודדים של מתכות כולל [[מתכות כבדות]] מסוג [[כספית]] ו[[עופרת]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]  

בתי הזיקוק גם פלטו לאוויר 1.7 מיליוני טונות של [[פחמן דו חמצני]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

בתי הזיקוק גם פלטו לאוויר 1.7 מיליוני טונות של [[פחמן דו חמצני]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.<ref name="RivlinMizrachi"/>

רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.<ref name="RivlinMizrachi"/>

===תביעה משפטית (2004-2007)===

===תביעה משפטית (2004-2007)===

בנובמבר 2004 הוגש נגד בתי הזיקוק לנפט ונגד [[כרמל אולפינים]] כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור, בבית המשפט השלום בחיפה, לשופט דניאל פיש. <ref name="tahel">[http://news.walla.co.il/?w=/3/1049929/ מרוויחות ומזהמות] תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007 </ref>.  

בנובמבר 2004 הוגש נגד בתי הזיקוק לנפט ונגד [[כרמל אולפינים]] כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור, בבית המשפט השלום בחיפה, לשופט דניאל פיש. <ref name="tahel">[http://news.walla.co.il/?w=/3/1049929/ מרוויחות ומזהמות], תהל פרוש, וואלה, 31.1.2007 </ref>.  

ב-2007 בתי הזיקוק לנפט הודו באשמה ושילמו קנס של כ-4 מיליון ש"ח, הגבוה ביותר עד אז לחברה בגין עבירה על תקנות איכות סביבה. כמו כן הוסקו מסקנות אישיות כלפי מנכ"ל החברה, ובמסגרת עסקת הטיעון הוטל עליו לרצות מספר שעות לטובת תועלת הציבור. כרמל אולפינים זוכו מכל אשמה. [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126926-00.html?tag=17-57-20]

ב-2007 בתי הזיקוק לנפט הודו באשמה ושילמו קנס של כ-4 מיליון ש"ח, הגבוה ביותר עד אז לחברה בגין עבירה על תקנות איכות סביבה. כמו כן הוסקו מסקנות אישיות כלפי מנכ"ל החברה, ובמסגרת עסקת הטיעון הוטל עליו לרצות מספר שעות לטובת תועלת הציבור. כרמל אולפינים זוכו מכל אשמה. [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-126926-00.html?tag=17-57-20]

===סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית===

===סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית===

בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק בחיפה מחברה בלגית <ref name="BAT"> W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken [http://www.m-nitur.org.il/docs/PDF/BAT_Final_v96.pdf Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions] סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006 </ref>.  

בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק בחיפה מחברה בלגית <ref name="BAT"> W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken [http://www.m-nitur.org.il/docs/PDF/BAT_Final_v96.pdf Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions] סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006 </ref>.  

הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6,881 טונות בשנה (נכון ל-2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי (עמ' 40). 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3,541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7,500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6,881 טונות בשנה (נכון ל-2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי (עמ' 40). 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3,541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7,500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

===צעדים להקטנת הזיהום ב-2008===

===צעדים להקטנת הזיהום ב-2008===

בנובמבר 2007 הכריזה הפירמה על השקעה של כרבע מיליארד ש"ח בתשתיות להקטנת הזיהום. הערכה היא כי הצעדים הם על רקע הלחץ הציבורי והאיום בצווים אישים וקנסות כבדים כנגד החברה. כמו כן חלק מהצעדים הם התכוננות להסתמכות על גז טבעי, בין היתר מתוך ניסיון להוריד עלויות עבור החברה (בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם). הצעדים כוללים את ההשקעות הבאות:  

בנובמבר 2007 הכריזה הפירמה על השקעה של כרבע מיליארד ש"ח בתשתיות להקטנת הזיהום. הערכה היא כי הצעדים הם על רקע הלחץ הציבורי והאיום בצווים אישים וקנסות כבדים כנגד החברה. כמו כן חלק מהצעדים הם התכוננות להסתמכות על גז טבעי, בין היתר מתוך ניסיון להוריד עלויות עבור החברה (בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם). הצעדים כוללים את ההשקעות הבאות:  

* 110 מיליון דולר בהקמת תחנת כוח שפועלת על גז טבעי ואמורה לספק את האנרגיה הדרושה לבתי הזיקוק.  

* 110 מיליון דולר בהקמת תחנת כוח שפועלת על גז טבעי ואמורה לספק את האנרגיה הדרושה לבתי הזיקוק.  

* 30 מיליון דולר בהערכות לקליטת הגז הטבעי (החל מ-2009).  

* 30 מיליון דולר בהערכות לקליטת הגז הטבעי (החל מ-2009).  

* 21 מיליון דולר בפילטרים להקטנת פליטת חומרים מזהמים.

* 21 מיליון דולר בפילטרים להקטנת פליטת חומרים מזהמים.

* 7.5 מליון דולר בהקמת גגות כפולים במיכלים לחומרים נדיפים למניעת פליטות מבוזרות.  

* 7.5 מליון דולר בהקמת גגות כפולים במיכלים לחומרים נדיפים למניעת פליטות מבוזרות.  

* 2 מיליון דולר בפרויקטים להפחתת ריחות רעים.

* 2 מיליון דולר בפרויקטים להפחתת ריחות רעים.

* בחברה הצהירו על מעבר לדלקים נקיים יותר, אם כי לא ברור מה הם אותם דלקים, ומהי העלות השנתית הנדרשת למעבר. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3468772,00.html בתי הזיקוק: אנו רוצים להוביל בנושא הסביבתי] תני גולדשטיין, ynet, 07.11.2007</ref>

* בחברה הצהירו על מעבר לדלקים נקיים יותר, אם כי לא ברור מה הם אותם דלקים, ומהי העלות השנתית הנדרשת למעבר. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3468772,00.html בתי הזיקוק: אנו רוצים להוביל בנושא הסביבתי] תני גולדשטיין, ynet, 7.11.2007</ref>

===צו אישי ב-2009===

===צו אישי ב-2009===

רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות עורך סקרי תחלואת סרטן בצורה ממוקדת החל משנת 1984. סקרים גאוגרפיים לשנים 1984-1999 ולשנים 1999-2010 מראים שבחיפה אירועי הסרטן גבוהים בכ-20% משאר הארץ.{{הערה|ד"ר מיכה ברחנא [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/shad2001-Final.pdf מיפוי גאוגרפי של סרטן השד בישראל 1984-1999], משרד הבריאות, רישום הסרטן הלאומי, פרסום 5/01 אוקטובר 2001}}{{הערה|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Trends_cancer1990-2010.pdf היארעות ותמותה מסרטן בישראל, 1990-2010] הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 30.1.2013}} הבדיקה נעשית על פי מקום המגורים והיא מתוקננת כמקובל במחקרים אלו כדי להוציא מהבדיקה השפעה של משתנים כמו גיל מתקדם בו הסיכוי לסרטן עולה. במהלך השנים הללו משרד הבריאות לא פרסם הסבר מהי הסיבה לעלייה בתחלואת הסרטן וציין שיש צורך לבדוק גורם זה. חשוב להדגיש שישנו ידע מחקרי רב ומקיף שמקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן, לב ריאה ואסטמה.[https://nitzanmatan.com/2016/02/13/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94/ ]. בשנת 2010 התפרסם מחקר של שבעה חוקרים ישראלים מהטכניון, משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם, בית הספר לרפואה בחיפה ודוקטור מיכה ברחנא מהרשם הלאומי לסרטן במשרד הבריאות. כותבי המחקר הכירו בכך ש[[חומר חלקיקי|זיהום אוויר של חלקיקים]] במפרץ חיפה הוא הגורם לאחוז החורג של סרטן ריאה בגברים באזור. החוקרים הכירו בעובדה שישנו קשר אפשרי בין התעשייה הכבדה במפרץ חיפה לזיהום האוויר ולתחלואה שנגרמת בעקבותיו.{{הערה|שם = Eitan2010|Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “[http://envgis.technion.ac.il/publications/air%20pollution%20haifa%20bay%20Eitan%20et%20al.pdf Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel].” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39}} ביוני 2015 הוציאה לשכת המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה דו"ח המסביר שגורמי הזיהום האוויר העיקריים במפרץ חיפה הינם סקטור תעשיית האנרגיה והתחבורה. זיהום זה לפי המסמך עלול להשפיע "תחת תנאים מסוימים" על בריאות הציבור.{{הערה|ד"ר ארנה מצנר וד"ר סיניה נתניהו, [http://www.sviva.gov.il/yourenv/countyhaifa/haifabay/documents/health-env-haifa2015-2016.pdf היבטי בריאות וסביבה במפרץ חיפה] לשכת המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה, 1 ביוני 2015}}

רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות עורך סקרי תחלואת סרטן בצורה ממוקדת החל משנת 1984. סקרים גאוגרפיים לשנים 1984-1999 ולשנים 1999-2010 מראים שבחיפה אירועי הסרטן גבוהים בכ-20% משאר הארץ.{{הערה|ד"ר מיכה ברחנא [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/shad2001-Final.pdf מיפוי גאוגרפי של סרטן השד בישראל 1984-1999], משרד הבריאות, רישום הסרטן הלאומי, פרסום 5/01 אוקטובר 2001}}{{הערה|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Trends_cancer1990-2010.pdf היארעות ותמותה מסרטן בישראל, 1990-2010] הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 30.1.2013}} הבדיקה נעשית על פי מקום המגורים והיא מתוקננת כמקובל במחקרים אלו כדי להוציא מהבדיקה השפעה של משתנים כמו גיל מתקדם בו הסיכוי לסרטן עולה. במהלך השנים הללו משרד הבריאות לא פרסם הסבר מהי הסיבה לעלייה בתחלואת הסרטן וציין שיש צורך לבדוק גורם זה. חשוב להדגיש שישנו ידע מחקרי רב ומקיף שמקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן, לב ריאה ואסטמה.[https://nitzanmatan.com/2016/02/13/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94/ ]. בשנת 2010 התפרסם מחקר של שבעה חוקרים ישראלים מהטכניון, משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם, בית הספר לרפואה בחיפה ודוקטור מיכה ברחנא מהרשם הלאומי לסרטן במשרד הבריאות. כותבי המחקר הכירו בכך ש[[חומר חלקיקי|זיהום אוויר של חלקיקים]] במפרץ חיפה הוא הגורם לאחוז החורג של סרטן ריאה בגברים באזור. החוקרים הכירו בעובדה שישנו קשר אפשרי בין התעשייה הכבדה במפרץ חיפה לזיהום האוויר ולתחלואה שנגרמת בעקבותיו.{{הערה|שם = Eitan2010|Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “[http://envgis.technion.ac.il/publications/air%20pollution%20haifa%20bay%20Eitan%20et%20al.pdf Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel].” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39}} ביוני 2015 הוציאה לשכת המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה דו"ח המסביר שגורמי הזיהום האוויר העיקריים במפרץ חיפה הינם סקטור תעשיית האנרגיה והתחבורה. זיהום זה לפי המסמך עלול להשפיע "תחת תנאים מסוימים" על בריאות הציבור.{{הערה|ד"ר ארנה מצנר וד"ר סיניה נתניהו, [http://www.sviva.gov.il/yourenv/countyhaifa/haifabay/documents/health-env-haifa2015-2016.pdf היבטי בריאות וסביבה במפרץ חיפה] לשכת המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה, 1 ביוני 2015}}

בשנת 2014 טענו נציגי מפלגת הירוקים בחיפה כי למרות המאמצים של הנהלת המפעל, עדיין יש זיהום חמור ותחלואה עודפת במחלות הקשורות לזיהום באזורים הקרובים לבז"ן. המפלגה טוענת שהיא מסתמכת על נתונים רשמיים של משרד הבריאות. לפי דוח של משרד הבריאות בשנים 2000-2011 הסתמנה אפילו מגמת עלייה בתחלואה מסוג זה.[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=17&t=14117&sid=822d372d0df90935754cb65fee5ab92f][http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&frm=1&source=web&cd=2&ved=0CCUQFjAB&url=http%3A%2F%2Fwww.phc.org.il%2Fwp-content%2Fuploads%2F2014%2F07%2F%25D7%2594%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25A7%25D7%25A8-%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259C%25D7%2590-%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%2592%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A5-%25D7%2597%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%2594-%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%259D-%25D7%2591%25D7%2596%25D7%259F-%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%25A7%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%25A6%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%259F.pdf&ei=imoeVLiwE4aEO8GcgNAC&usg=AFQjCNHO7ydkboRuZQAi62YHzYY5JUAG0g&sig2=s-pxasA6IkNO6cfAXUsiIw]

בשנת 2014 טענו נציגי מפלגת הירוקים בחיפה כי למרות המאמצים של הנהלת המפעל, עדיין יש זיהום חמור ותחלואה עודפת במחלות הקשורות לזיהום באזורים הקרובים לבז"ן. המפלגה טוענת שהיא מסתמכת על נתונים רשמיים של משרד הבריאות. לפי דוח של משרד הבריאות בשנים 2000-2011 הסתמנה אפילו מגמת עלייה בתחלואה מסוג זה.[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=17&t=14117&sid=822d372d0df90935754cb65fee5ab92f][http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&frm=1&source=web&cd=2&ved=0CCUQFjAB&url=http%3A%2F%2Fwww.phc.org.il%2Fwp-content%2Fuploads%2F2014%2F07%2F%25D7%2594%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25A7%25D7%25A8-%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259C%25D7%2590-%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%2592%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A5-%25D7%2597%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%2594-%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2597%25D7%259D-%25D7%2591%25D7%2596%25D7%259F-%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25AA-%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%25A7%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%25A6%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%259F.pdf&ei=imoeVLiwE4aEO8GcgNAC&usg=AFQjCNHO7ydkboRuZQAi62YHzYY5JUAG0g&sig2=s-pxasA6IkNO6cfAXUsiIw]

== הערכת נחיצות ואלטרנטיבה ==

== הערכת נחיצות ואלטרנטיבה ==

קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[http://www.orl.co.il/]. למידע נוסף ראה פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבה[http://www.themarker.com/dynamo/1.2008459 מי צריך בית זיקוק בישראל?]. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פרוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר-ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפה[http://www.phc.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5/ ערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים].  

קבוצת בז"ן, הממוקמת במפרץ חיפה, הינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות באזור. היא מייצרת מיגון של מוצרים לתעשייה, לתחבורה, לצריכה פרטית לחקלאות ולתשתיות. היא מייצרת מוצרי נפט, פולימרים, מוצרים ארומטיים, שמנים, ושעוות[http://www.orl.co.il/]. למידע נוסף ראה פיסקה "מוצרים" בערך זה. למרות זאת ישנם כאלה המעזים לשאול האם באמת צריך היום את קבוצת המפעלים הזאת והאם אפשר להסתדר בלעדיה. הטיעונים בעד ונגד מובאים בצורה יפה ומסודרת בכתבה[http://www.themarker.com/dynamo/1.2008459 מי צריך בית זיקוק בישראל?]. הטענה היא שבעיקרון ישראל מסוגלת להסתדר בלי בתי הזיקוק. אבל יש לזכור: בתי הזיקוק הוקמו כאן כי הבריטים העדיפו לזהם בישראל, במקום בסקוטלנד. אם יסגרו בתי הזיקוק כאן פרוש הדבר הוא שהזיהום יעבור למקום אחר. אומנם אפשר לומר שאם לשים את בתי הזיקוק במקום מרוחק יותר מריכוז אוכלוסייה, הנזק יהיה פחות חמור. אכן יש טענות שהמפעלים מסיבות שלהם רוצים לעבור היום למקום אחר- ראו תגובת שמואל גלבהרט בכתבה על הכנס נגד הזיהום במפרץ חיפה[http://www.phc.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5/ ערי המפרץ בתכנון לשנה החדשה: שיתוף פעולה להפחתת סיכונים].  

אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב-2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר- ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב-30%-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות עוד יותר (ראו [[אורח חיים יושבני]] [[נפט]]). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראה [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA][http://www.meyzag.org.il/06/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/].

אולם הדבר לא יפתור את הבעיה כי הזיהום נישא רחוק מאוד ובאמצעות מחזור המים ותהליכים ביולוגיים אחרים, מתפשט על פני האדמה. וזה בטוח לא יוכל לפתור את בעיית פליטת גזי החממה ההורסים את האקלים. לכן רבים חושבים שהתשובה היא צמצום שימוש בנפט בכלל. הצמצום יכול להתבצע ב-2 אופנים: מעבר לאנרגיות ירוקות יותר- ייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, מים, שמש, אנרגיה גאותרמית, ביודיזל, אנרגיית גלים. האופן השני הוא שינוי באורח החיים: צמצום שימוש במוצרים חד פעמיים, מעבר לתחבורה ציבורית, עידוד תחבורת אופניים ואורח חיים פעיל. לדוגמה אם אדם ילך כל יום את כמות הקילומטרים המומלצת על ידי משרד הבריאות ניתן יהיה לצמצם את צריכת הנפט ב-30%-40%. ואם לבלות מול המסך את כמות השעות המומלצת על ידי משרד הבריאות עוד יותר (ראו [[אורח חיים יושבני]] [[נפט]]). חלק גדול מהנפט הולך לחומרי הדברה לדשן כימיים, ולכן, דרך נוספת היא להפסיק להשתמש בדשן כימי ולעבור לדשן אורגני (ראה [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]) ולעבור לשימוש במדבירים טבעיים במקום בחומרי הדברה כימיים[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA][http://www.meyzag.org.il/06/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/].

==תכנית להרחבת בתי הזיקוק==

==תכנית להרחבת בתי הזיקוק==

בשנת 2004 הגישו בתי הזיקוק בקשה להרחיב את נפח הזיקוק במפעלים. התכנית עברה מספר רב של גלגולים ולבסוף נדונה בוועדת הערער של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. [https://www.dropbox.com/s/ivqu02nu5a5jr68/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%A8%D7%99%D7%9D%207.2016.pdf?dl=0 ועדת הערר קבעה פה אחד שניתן להרחיב את בתי הזיקוק ב- 20%]. החלטה זו הייתה הותנתה בכך שנפח הזיהום לא יגדל למרות הגידול ביצור ומתוך הנחה שסוגיות שונות בהליך התכנוני בוצעו בצורה נאותה. לאחר ההחלטה פנו מספר עמותת העוסקת באיכות הסביבה (אומ"ץ, מגמה ירוקה ואזרחים למען הסביבה) ליועץ המשפטי לממשלה שיאשר בחינה מחודשת של התכנית. [במכתב פורטו תקלות קשות שנפלו בהליך התכנוני ולא הובאו לידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.https://www.dropbox.com/s/p8i5kt6pf4obabw/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99.25-10-16.pdf?dl=0]. בעקבות פניה זו החליט היועץ המשפטי לממשלה לאשר את פתיחת הדיון מחדש ואף הוסיף מידע על 45 אירועיים חמורים של זיהום אוויר שהתרחשו במהלך ההליך התכנוני ולא הובאו לידיעת חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ב- 17.1.2017 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על כך שיש להפיא בשלב זה את האישור להרחבת בתי הזיקוק. ההחלטה התבססה בחלקה על מכתב שנשלח מטעם עמותת מגמ ירוקה המפרט [שורה ארוכה של קשיים שנפלו בהליך התכנוני ובעיקר ביקורת קשה על המסמכים התכנונים שהכינו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה במסגרת ההליך התכנוני https://nitzanmatan.com/2015/12/07/%D7%AA%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94/]. במסגרת ההליך התכנוני נדרשו בתי הזיקוק להכין תסקיר השפעה על הסביבה המציין מהי ההשפעה על הסביבה ובריאות האדם שתגרם לאחר הרחבת בתי הזיקוק. בין הדוגמאות הבולטות לקשיים בתסקיר שצוינו על ידי המשרד להגנת הסביבה ניתן לציין את הטענה שגדר הרשת המקיפה את בתי הזיקוק מונעת מעבר של גז דליק וכבד מחוץ לשטח המפעל ומורידה את הסיכון לפיצוץ מחוץ לשטח המפעל. [טענה בעייתית נוספת היא שאין קשר ידוע בספרות המדעית בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן והסיבה לתחלואה עודפת בנפת חיפה היא הדמוגרפיה הייחודית הכוללת אחוז גבוה של קשישים, עולי ברית המועצת וערבים https://www.dropbox.com/s/i8vykpld4loug8r/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97%2026%20%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%AA%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99.pdf?dl=0].  

בשנת 2004 הגישו בתי הזיקוק בקשה להרחיב את נפח הזיקוק במפעלים. התכנית עברה מספר רב של גלגולים ולבסוף נדונה בוועדת הערער של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. [https://www.dropbox.com/s/ivqu02nu5a5jr68/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94%20%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%A8%D7%99%D7%9D%207.2016.pdf?dl=0 ועדת הערר קבעה פה אחד שניתן להרחיב את בתי הזיקוק ב- 20%]. החלטה זו הייתה הותנתה בכך שנפח הזיהום לא יגדל למרות הגידול ביצור ומתוך הנחה שסוגיות שונות בהליך התכנוני בוצעו בצורה נאותה. לאחר ההחלטה פנו מספר עמותת העוסקת באיכות הסביבה (אומ"ץ, מגמה ירוקה ואזרחים למען הסביבה) ליועץ המשפטי לממשלה שיאשר בחינה מחודשת של התכנית. [במכתב פורטו תקלות קשות שנפלו בהליך התכנוני ולא הובאו לידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.https://www.dropbox.com/s/p8i5kt6pf4obabw/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99.25-10-16.pdf?dl=0]. בעקבות פניה זו החליט היועץ המשפטי לממשלה לאשר את פתיחת הדיון מחדש ואף הוסיף מידע על 45 אירועיים חמורים של זיהום אוויר שהתרחשו במהלך ההליך התכנוני ולא הובאו לידיעת חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ב- 17.1.2017 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על כך שיש להקפיא בשלב זה את האישור להרחבת בתי הזיקוק. ההחלטה התבססה בחלקה על מכתב שנשלח מטעם עמותת מגמה ירוקה המפרט [שורה ארוכה של קשיים שנפלו בהליך התכנוני ובעיקר ביקורת קשה על המסמכים התכנונים שהכינו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה במסגרת ההליך התכנוני https://nitzanmatan.com/2015/12/07/%D7%AA%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94/]. במסגרת ההליך התכנוני נדרשו בתי הזיקוק להכין תסקיר השפעה על הסביבה המציין מהי ההשפעה על הסביבה ובריאות האדם שתגרם לאחר הרחבת בתי הזיקוק. בין הדוגמאות הבולטות לקשיים בתסקיר שצוינו על ידי המשרד להגנת הסביבה ניתן לציין את הטענה שגדר הרשת המקיפה את בתי הזיקוק מונעת מעבר של גז דליק וכבד מחוץ לשטח המפעל ומורידה את הסיכון לפיצוץ מחוץ לשטח המפעל. [טענה בעייתית נוספת היא שאין קשר ידוע בספרות המדעית בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן והסיבה לתחלואה עודפת בנפת חיפה היא הדמוגרפיה הייחודית הכוללת אחוז גבוה של קשישים, עולי ברית המועצות לשעבר וערבים https://www.dropbox.com/s/i8vykpld4loug8r/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97%2026%20%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%AA%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99.pdf?dl=0].  

ההחלטה של המועצה הארצית לדון מחדש בתכניות היא תקדימית מכיוון שאף חבר וועדה לא ערער על ההחלטה לאישור תכניות ההרחבה או ביקש דיון חדש בנושא. מכיוון שאין תקדים לדיון חדש בתכניות שאושרו ללא התנדגות ישנו חוסר בהירות מסוים לגבי המשך ההליך. בשלב זה ישנם "דיונים" בין חברי המועצה הארצית לעיריית חיפה ולבתי הזיקוק [ובמידה שלא יתקבלו הבנות התכניות צפויות להפתח מחדש לדיון בחודש מרץ https://nitzanmatan.com/2017/01/22/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93/]. בשלב זה ההחלטה היא להקפיא את הרחבת בתי הזיקוק באופן מוחלט ולאפשר רק הקמת מתקנים הקשורים לאיכות הסביבה.

ההחלטה של המועצה הארצית לדון מחדש בתכניות היא תקדימית מכיוון שאף חבר וועדה לא ערער על ההחלטה לאישור תכניות ההרחבה או ביקש דיון חדש בנושא. מכיוון שאין תקדים לדיון חדש בתכניות שאושרו ללא התנגדות ישנו חוסר בהירות מסוים לגבי המשך ההליך. בשלב זה ישנם "דיונים" בין חברי המועצה הארצית לעיריית חיפה ולבתי הזיקוק [ובמידה שלא יתקבלו הבנות התכניות צפויות להיפתח מחדש לדיון בחודש מרץ https://nitzanmatan.com/2017/01/22/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93/]. בשלב זה ההחלטה היא להקפיא את הרחבת בתי הזיקוק באופן מוחלט ולאפשר רק הקמת מתקנים הקשורים לאיכות הסביבה.

==קשרי הון שלטון==

==קשרי הון שלטון==

קבוצת [[האחים עופר]], [[חברת פירמידה|חברת הפירמידה]] ששולטת בחברת בתי הזיקוק, נחשבת לבעלת קשרים ענפים בממשלה ובצמתים נוספים בקרב מקבלי החלטות בישראל. מספר פקידים בכירים, שרים וחברי כנסת לשעבר עובדים בחברה.  

קבוצת [[האחים עופר]], [[חברת פירמידה|חברת הפירמידה]] ששולטת בחברת בתי הזיקוק, נחשבת לבעלת קשרים ענפים בממשלה ובצמתים נוספים בקרב מקבלי החלטות בישראל. מספר פקידים בכירים, שרים וחברי כנסת לשעבר עובדים בחברה.  

הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר; רענן כהן מי שהיה ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את ניר גלעד, מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשוקה" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. [[נחמה רונן]] - מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאוור סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, ויו"ר מפלגת העבודה.

הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר; רענן כהן מי שהיה ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את ניר גלעד, מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"עסקת השקשוקה" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. [[נחמה רונן]] - מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאוור סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, ויו"ר מפלגת העבודה.

בשנת 2015 פורסם כי במשטרה בודקים חשד לניגוד עניינים באיגוד ערים סביבה חיפה הנוגע לבתי הזיקוק. החשד נוגע לסגנית מנכ"ל האיגוד, שמפקחת על בתי הזיקוק ומייצגת את האיגוד בוועדה הנוגעת בעתיד בז״ן בחיפה. באופן חשוד בזמן כהונתה זכה בעלה של סגנית המנכ"ל במכרזים בעשרות מיליוני שקלים בבז״ן. [http://snip.ly/2AHI#http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1164058]

בשנת 2015 פורסם כי במשטרה בודקים חשד לניגוד עניינים באיגוד ערים סביבה חיפה הנוגע לבתי הזיקוק. החשד נוגע לסגנית מנכ"ל האיגוד, שמפקחת על בתי הזיקוק ומייצגת את האיגוד בוועדה הנוגעת בעתיד בז״ן בחיפה. באופן חשוד בזמן כהונתה זכה בעלה של סגנית המנכ"ל במכרזים בעשרות מיליוני שקלים בבז״ן. [http://snip.ly/2AHI#http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1164058]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text בתי הזיקוק לנפט] באתר מפל"ס של המשרד להגנת הסביבה  

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3560&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text בתי הזיקוק לנפט] באתר מפל"ס של המשרד להגנת הסביבה  

* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/215022 "זה הון-שלטון, מותק"], [[העין השביעית]], 16.8.2016

* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/215022 "זה הון-שלטון, מותק"], [[העין השביעית]], 16.8.2016

* יובל בגנו, יונתן הללי, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-559911 עוד תקלה בבתי הזיקוק בחיפה: "איבדנו אמון במשרד להגנת הסביבה"], מעריב, 10.10.2016

* יובל בגנו, יונתן הללי, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-559911 עוד תקלה בבתי הזיקוק בחיפה: "איבדנו אמון במשרד להגנת הסביבה"], מעריב, 10.10.2016