שינויים

'''כלכלת ישראל''' היא [[כלכלה]] מודרנית בעלת דגש על מסחר ושירותים. הכלכלה הישראלית עברה ממשק בעל דגש [[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]], לכלכלה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] יותר ובה קיים [[אי שוויון כלכלי]] חזק. חלק גדול מן ה[[הון]] מצוי ונשלט בידי מספר קטן של [[משפחות ההון בישראל|משפחות]] שמחזיקות במספר [[חברות ענק]]. נכון לשנת 2011 ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 187 מדינות בעולם במבחן [[מדד הפיתוח האנושי]] של ארגון [[האומות המאוחדות]] ומבחינה כלכלית היא נחשבת לאחת [[המדינות המפותחות]].   

'''כלכלת ישראל''' היא [[כלכלה]] מודרנית בעלת דגש על מסחר ושירותים. הכלכלה הישראלית עברה ממשק בעל דגש [[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]], לכלכלה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] יותר ובה קיים [[אי שוויון כלכלי]] חזק. חלק גדול מן ה[[הון]] מצוי ונשלט בידי מספר קטן של [[משפחות ההון בישראל|משפחות]] שמחזיקות במספר [[חברות ענק]]. נכון לשנת 2011 ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 187 מדינות בעולם במבחן [[מדד הפיתוח האנושי]] של ארגון [[האומות המאוחדות]] ומבחינה כלכלית היא נחשבת לאחת [[המדינות המפותחות]].   

בישראל קיימת כלכלה מוטת ייצוא, שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] במשק.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.}} סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו- 34% בהתאמה).{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.}} ענפים מובילים בייצוא כוללים את תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, [[מזון מעובד]], כימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל היתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין תורם לייצוא של המדינה.  

בישראל קיימת כלכלה מוטת ייצוא, שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] במשק.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.}} סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו-34% בהתאמה).{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.}} ענפים מובילים בייצוא כוללים את תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, [[מזון מעובד]], כימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל הייתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין תורם לייצוא של המדינה.  

לישראל אין הרבה [[משאבים טבעיים]] ויש לה תלות גבוה ביבוא של [[נפט]] ו[[פחם]], [[חומרי גלם]], וכן בייבוא יהלומים ומוצרי ביניים. ישראל תלויה במידה רבה גם ביבוא מזון (ודרכו מים - ראו [[טביעת רגל מימית]]). רוב [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] מגדלת מזון ופרחים לייצוא או ירקות ופירות - רוב [[מזון בישראל|המזון בישראל]] מקורו במזון שמוגדל מחוץ לישראל ורוב הקלוריות הנצרכות בישראל מקורן במדינות אחרות. כמו כן ישראל מייבאת את רוב [[מוצרי תעשייה|מוצרי התעשייה]] הנצרכים בישראל - [[מכוניות]], מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, רהיטים, בגדים וכו'.  

לישראל אין הרבה [[משאבים טבעיים]] ויש לה תלות גבוה ביבוא של [[נפט]] ו[[פחם]], [[חומרי גלם]], וכן בייבוא יהלומים ומוצרי ביניים. ישראל תלויה במידה רבה גם ביבוא מזון (ודרכו מים - ראו [[טביעת רגל מימית]]). רוב [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] מגדלת מזון ופרחים לייצוא או ירקות ופירות - רוב [[מזון בישראל|המזון בישראל]] מקורו במזון שמוגדל מחוץ לישראל ורוב הקלוריות הנצרכות בישראל מקורן במדינות אחרות. כמו כן ישראל מייבאת את רוב [[מוצרי תעשייה|מוצרי התעשייה]] הנצרכים בישראל - [[מכוניות]], מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, רהיטים, בגדים וכו'.  

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוה יחסית ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא. לישראל יש רגישות גבוה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].  

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוה יחסית ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא. לישראל יש רגישות גבוה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 7 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]] ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחייה בישראל]] גבוהה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 7 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]] ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוהה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

==נתונים==

==נתונים==

;הון סיכון וקרנות גידור:

;הון סיכון וקרנות גידור:

החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>

החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (Venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>  

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>  

בשנת 2011  עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו-52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

בשנת 2011  עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו-52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות, כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות, כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70,  בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70,  בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל ייבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

===ייצוא===

===ייצוא===

* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=346 כספים הון]

* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=346 כספים הון]

* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=347 מחקר ופיתוח]

* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=347 מחקר ופיתוח]

* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=332 כלל ענפי הכללה] [[סיווג ענפי תעשייה]] שונים במשק.

* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=332 כלל ענפי הכללה] [[סיווג ענפי תעשייה]] שונים במשק

;כתבות:

;כתבות:

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100415_1163036 מערכת החינוך בישראל באנרכיה]

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100415_1163036 מערכת החינוך בישראל באנרכיה]

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769 מדד מחירי המזון זינק ב-38% בעשור - השכר הממוצע ירד] דה מארקר, עדי דברת-מזריץ, 12.07.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769 מדד מחירי המזון זינק ב-38% בעשור - השכר הממוצע ירד] דה מארקר, עדי דברת-מזריץ, 12.07.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333252,00.html  הישראלים חוסכים על אוכל וחינוך כדי לממן דלק] אביטל להב, 17.01.13, ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333252,00.html  הישראלים חוסכים על אוכל וחינוך כדי לממן דלק] אביטל להב, 17.01.2013, ynet

* [http://technation.themarker.com/1.1917024 מדוע ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמית?] אור הירשאוגה, דה מארקר, 28.01.2013  

* [http://technation.themarker.com/1.1917024 מדוע ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמית?] אור הירשאוגה, דה מארקר, 28.01.2013  

* עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015

* עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015