לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים. במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}} | לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים. במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}} |