שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,200 בתים ,  19:07, 29 בנובמבר 2016
שורה 106: שורה 106:  
[[קרן קיימת לישראל]] מחלקת את מניעת שריפות היער בישראל לשני תחומים עיקריים - גילוי מהיר של מוקדי השריפה והטיפול ביער - ממשק היער למניעת שריפות.{{הערה|שם=kkl|[http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention היערכות קק"ל למניעת שריפות יער], קרן קיימת לישראל}}
 
[[קרן קיימת לישראל]] מחלקת את מניעת שריפות היער בישראל לשני תחומים עיקריים - גילוי מהיר של מוקדי השריפה והטיפול ביער - ממשק היער למניעת שריפות.{{הערה|שם=kkl|[http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention היערכות קק"ל למניעת שריפות יער], קרן קיימת לישראל}}
   −
===נטיעות מיני צמחים לעיכוב האש===
+
;נטיעות מיני צמחים לעיכוב האש:
 
לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים.  במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}  
 
לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים.  במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}  
   שורה 112: שורה 112:     
הפעיל החברתי גילי סופר מותח ביקורת על פעילות קק"ל  [[http://gilisoffer.com/WP/?p=452]]
 
הפעיל החברתי גילי סופר מותח ביקורת על פעילות קק"ל  [[http://gilisoffer.com/WP/?p=452]]
 +
 +
===גילוי מוקדם של שריפות===
 +
בישראל גילוי מוקדם של שריפות מבוצע בעיקר על ידי מגדלי תצפית המתופעלים על ידי קק"ל – מגדלים אלה נועדו לשם איתור מהיר של שריפות היער והכוונת כוחות כיבוי אליהן. המגדלים פרוסים ברשת כך שכל עשן גבוה העולה מן היער, נראה משני מגדלים לפחות, וזאת על מנת לדייק במיקום השריפה הנצפית. המגדלים הם בגובה של 12 מטרים לפחות.{{הערה|שם=kkl}}
 +
 +
השריפה הגדולה בכרמל ב2010 דוווה על ידי טייס. סטודנטים בטכניון מנסים לפתח טכנולוגיה לאיתור מוקדם של שריפות על ידי רשת מצלמות כיסוי שטח של 500 קילומטרים רבועים מוערך ב 6-8 מיליון דולר . כתבה משנת 2010 מתארת פיתוחים שונים שמנסים לאתר שריפות [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236042], ישנם גם כלי טיס בלתי מאויישים לגילוי שריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/I-View]
    
===התמודדות מערך הכבאות===
 
===התמודדות מערך הכבאות===

תפריט ניווט