47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 97:
שורה 97: − + − − שיטות למניעת ועיכוב האש ביערות כוללות: שורה 106:
שורה 104: − + + + + + + − ראו עוד כאן [http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention/] ולעומת זאת [[http://gilisoffer.com/WP/?p=452]]+
←ניסיונות התמודדות עם שריפות היער
==ניסיונות התמודדות עם שריפות היער==
==ניסיונות התמודדות עם שריפות היער==
===התמודדות מערך היערנות למניעת שריפות===
===התמודדות מערך היערנות למניעת שריפות===
יערנים ורשויות המטפלות ביערות יכולים לתרום למניעת שריפות ולהקטין את חומרתן.
יערנים ורשויות המטפלות ביערות יכולים לתרום למניעת שריפות ולהקטין את חומרתן במגוון דרכים:
* נטיעת עצים ושיחים אשר הבוערים באופן איטי, והמנעות מנטית עצים "אוהבי אש" (כמו אורנים).
* נטיעת עצים ושיחים אשר הבוערים באופן איטי, והמנעות מנטית עצים "אוהבי אש" (כמו אורנים).
* פינוי חומר בערה זמין בשטח היער - כמו עשבייה, שיחים מטפסים, ענפים נמוכים, ובאופן כללי עצים ושיחי יבשים. על ידי גיזום, דילול נטיעות, רעייה, שריפה מבוקרת ועוד.
* פינוי חומר בערה זמין בשטח היער - כמו עשבייה, שיחים מטפסים, ענפים נמוכים, ובאופן כללי עצים ושיחי יבשים. על ידי גיזום, דילול נטיעות, רעייה, שריפה מבוקרת ועוד.
* גורמים נוספים שעשויים להקטין את מספר השריפות ביער - פעילות הסברה וחינוך לציבור על זהירות באש, וכן באמצעות חקיקה, אכיפה וענישה.
* גורמים נוספים שעשויים להקטין את מספר השריפות ביער - פעילות הסברה וחינוך לציבור על זהירות באש, וכן באמצעות חקיקה, אכיפה וענישה.
[[קרן קיימת לישראל]] מחלקת את מניעת שריפות היער בישראל לשני תחומים עיקריים - גילוי מהיר של מוקדי השריפה והטיפול ביער - ממשק היער למניעת שריפות.[http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention]
[[קרן קיימת לישראל]] מחלקת את מניעת שריפות היער בישראל לשני תחומים עיקריים - גילוי מהיר של מוקדי השריפה והטיפול ביער - ממשק היער למניעת שריפות.{{הערה|שם=kkl|[http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention היערכות קק"ל למניעת שריפות יער], קרן קיימת לישראל}}
===נטיעות מיני צמחים לעיכוב האש===
לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים. במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}
קק"ל פיתחה מודל ואימצה אותו בנטיעת היערות בישראל. על פי מודל זה משתמשים בברוש מצוי צריפי ו/או באשל הפרקים וכן בשיחים בעלי מקדמי התלקחות נמוכים שישמשו כמחסומים ומעכבי שריפות ביערות נטועים. הנטיעות הן בהתאמה לאזור הגיאוגרפי בו נמצא היער. תדירות נטיעת שורות השתילים משתנה בהתאם לתנאי הסביבה (שיפוע, מדרון צפוני או דרומי, משטר רוחות וכד'). לשם יצירת מחסומי התפשטות השריפות בפסגות ההרים ובקווי רכס (קווי חיץ) עצי היער ניטעים בדלילות, וביניהם משולבים שיחים נמוכים משתרעים.{{הערה|שם=kkl}}
הפעיל החברתי גילי סופר מותח ביקורת על פעילות קק"ל [[http://gilisoffer.com/WP/?p=452]]
===התמודדות מערך הכבאות===
===התמודדות מערך הכבאות===