שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,821 בתים ,  12:45, 16 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:     
נכון לשנת 2015 משרד הבריאות מעריך כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}  
 
נכון לשנת 2015 משרד הבריאות מעריך כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }}  
 +
 +
מחקרים מדעיים על נזקי עישון טבק והקשר שלו ל[[סרטן ריאות]] ולסוגי [[סרטן]] נוספים קיימים משנות ה-30 של המאה ה-20. והדבר הפך ליותר ויותר מבוסס בשנות ה-50 עד שקיבל הכרה רשמית מצד רשויות הבריאות בארצות הברית ובמדינות רבות נוספות בשנת 1964. סוגיות נוספות הנוגעות לעישון כמו עד כמה העישון ממכר, מניפולציה של כמות הניקוטין בטבק במטרה להגדיל את ההמתכרות, שיווק של סיגריות לקטינים, והשפעות בריאותיות של עישון כפוי על אנשים שנמצאים בסמוך למעשן התגלו במהלך עשרות השנים שלאחר מכן על ידי מאות מחקרים של חוקרים מתחומים שונים כמו אפידמיולוגים, חוקרי סרטן, חוקרי מחלות לב, פיסכולוגים, חוקרי מוח ועוד.
 +
 +
במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 חברות הטבק הציגו את הטבק כמוצר בריאותי (לדוגמה כסיוע נגד הצטננות). מאמצע שנות ה-50 מנהלות [[חברות הטבק]] מסע תעמולה ו[[דיסאינפורמציה]] של [[הכחשת נזקי העישון]] והכחשת הסוגיות האחרות הנוגעות לעישון. החברות השפיעו בתחילה על המחקר המדעי ועל גורמי המקצוע כמו רופאים וחוקרים, אך השפעתם הלכה ונחלשה עם הצטברות הראיות נגד הטבק. משנות ה-50 וביתר שאת משנת 1964 מרכז הכובד של מאמצי החברות עבר לנסיון להשפיע על הממשלה והרשויות המחוקקות (באמצעות [[לובי פוליטי]]), העיתונות והציבור הכללי בכך שנזקי הטבק והסוגיות האחרות הנוגעות לו הן "סוגיות במחלוקת" וכי אסור להגביל את המכירה והשיווק של טבק.
 +
 +
שתי אסטרטגיות מובילות של החברות הן שימוש בצד שלישי ונטיעת ספק. '''שימוש בצד שלישי''' אומר שהחברות מעוניינות שצד שלישי - שכיבכול אינו קשור אליהן, ישמיע את הטיעונים שהן מעונינות להשמיע. הדבר מבוצע באמצעות תשלום וקשרים מאחורי הקלעים למומחים, "ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים ניטרליים ואמינים כביכול. אסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] פרושה שאין צורך לשכנע את הקהל שהחברות צודקות בהכרח, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומעודד את הציבור לא לנקוט עמדה עד שהדבר יתברר "עד הסוף". בכך נחלשת העמדה שתומכת בהגבלות על שיווק והפצת מוצרי הטבק. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעים לגבי עישון.  אמצעים נוספים שמסייע בהכחשה הוא [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] ו[[קשרי הון עיתון]]. היבטים אלה של התנהגות מניפוליטבית ושקרית של החברות נחפשו רק בעשור הראשון של המאה ה-21 בעקבות חיוב החברות לפרסם מעל מיליון מסמכים פנימיים שלהן לציבור במסגרת הסדר תביעה שהגישו נגדן רשויות בארצות הברית ב-1998. התנהגות החברות פורסמה בספרים כמו [[השואה המוזהבת]] ומסמכים של ארגו הבריאות העולמי.
 +
 +
הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. שעיכבה ומעכבת צעדים נגדן במשך עשורת שנים. לדוגמה למרות ראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלקם הגדול מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות.
 +
 +
הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי עישון נרגילה) היא עדיין נפוצה למדי. ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרנט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים או צעירים מעט בוגרים מהם. לעיתים קרובות נוטים צעירים ומבוגרים מעשנים לבצע '''הדחקה של נזקי העישון''' - לדוגמה להאמין שהם עצמם יכולים להיגמל בכל עת שיחפצו. הדחקה כזו פירושה לעיתים קרובות הפצה של מידע לא נכון על עישון ולעיתים אפילו עידוד של אחרים לעשן כדי לנסות לחוש בטחון. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא-מערביות רבות כמו סין, רוסיה, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]].
 +
     

תפריט ניווט