שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,063 בתים ,  11:30, 10 בנובמבר 2016
שורה 64: שורה 64:  
==ביקורת==
 
==ביקורת==
 
מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים שני טיעונים עיקריים:  
 
מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים שני טיעונים עיקריים:  
* '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]''' - [[התקדמות טכנולוגית]] והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה. דוגמה לחשיבה עתידנית בהקשר זה היא פניה ל[[הנדסה גנטית]], למחשוב ול[[ננו-טכנולוגיה]], תיאור של הפקת אנרגיה מתחדשת זולה וללא גבול, או [[אנרגיה גרעינית]] בטוחה וזולה, וכן תיאורים של מסעות בחלל לשם הקמת מושבות אנושיות, הפקת אנרגיה מתחדשת בכלל, כריית מחצבים שונים בפלנטות אחרות ועוד.  
+
* '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]''' - [[התקדמות טכנולוגית]] והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה. דוגמה לחשיבה עתידנית בהקשר זה היא פניה ל[[הנדסה גנטית]], למחשוב ול[[ננו-טכנולוגיה]], תיאור של הפקת אנרגיה מתחדשת זולה וללא גבול, או [[אנרגיה גרעינית]] בטוחה וזולה, וכן תיאורים של [[הפלגה בחלל|מסעות בחלל לשם הקמת מושבות אנושיות]], הפקת אנרגיה מתחדשת בחלל, כריית מחצבים שונים בפלנטות אחרות ועוד.  
 
* '''[[decoupling]]''' הכלכלה יכולה לעבור למצב של [[אי גשמיות של הכלכלה]] כך שהיא תמשיך לצמוח תוך הגברה מתמדת של ייעול השימוש במשאבים.  
 
* '''[[decoupling]]''' הכלכלה יכולה לעבור למצב של [[אי גשמיות של הכלכלה]] כך שהיא תמשיך לצמוח תוך הגברה מתמדת של ייעול השימוש במשאבים.  
   שורה 73: שורה 73:  
הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.
 
הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.
   −
ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמאסת האנושות שווה למאסת הייקום.
+
ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס ל[[גידול אוכלוסין]]. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.
 +
 
 +
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של התיישבות בחלל אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות.  יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג ל[[מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב של ועמידה בזעזועים מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית ועוד.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט