שינויים

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קטנה ממצב זה.   

כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קלה ממצב זה.   

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] Trevor Swan במודל צמיחה [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלי]] שלהם. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר.  

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  

==הגדרה==

==הגדרה==

כלכלת מצב יציב, שואפת לכן ל[[ייצוב אוכלוסין]] (שיעור הילודה שווה לשיעור התמותה) ולייצוב של [[הצריכה לנפש]] של [[חומרי גלם]] ושל [[אקסרגיה]].  

כלכלת מצב יציב, שואפת לכן ל[[ייצוב אוכלוסין]] (שיעור הילודה שווה לשיעור התמותה) ולייצוב של [[הצריכה לנפש]] של [[חומרי גלם]] ושל [[אקסרגיה]].  

בנוסף לייצוב זה של [[מודל זרמים ומאגרים|גודל המאגרים והזרמים]], כלכלת מצב יציב צריכה להישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]], להסתמך על [[מקורות מתחדשים]] של חומרים ועל [[אנרגיה מתחדשת]] (מודל [[מעריסה לעריסה]]) ולהימנע מהגדלת ה[[זיהום סביבתי|זיהום הסביבתי]] ו[[השפעה סביבתית|הפרעות אחרות]] ל[[המערכת האקולוגית|מערכת האקולוגית]]. לדוגמה, רמה יציבה של צריכת [[משאב מתכלה]] היא לא מצב יציב שכן היא מכלה את בסיס הקיום של עצמה.

בנוסף לייצוב זה של [[מודל זרמים ומאגרים|גודל המאגרים והזרמים]], כלכלת מצב יציב צריכה להישאר בתוך [[גבולות פלנטריים|גבולות המערכת הטבעית]], להסתמך על [[מקורות מתחדשים]] של חומרים ועל [[אנרגיה מתחדשת]] (מודל [[מעריסה לעריסה]]) ולהימנע מהגדלת ה[[זיהום סביבתי|זיהום הסביבתי]] ו[[השפעה סביבתית|הפרעות אחרות]] ל[[המערכת האקולוגית|מערכת האקולוגית]]. לדוגמה, רמה יציבה של צריכת [[משאב מתכלה]] היא לא מצב יציב שכן היא מכלה את בסיס הקיום של עצמה.

==גבולות לצמיחה כלכלית==

==גבולות לצמיחה כלכלית==

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, [[עולם 3]], ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסייה, מה יהיו [[השפעה סביבתית|ההשלכות סביבתיות]] והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על ה[[כלכלה]], כל זה במסגרת [[תכליך|תהליכים]] המשלבים [[מערכות מורכבות]] ו[[לולאות משוב]]. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע [[תגובת יתר]] ולאחר מכן להוביל ל[[התמוטטות]].  

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, [[עולם 3]], ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסייה, מה יהיו [[השפעה סביבתית|ההשלכות סביבתיות]] והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על ה[[כלכלה]], כל זה במסגרת [[תהליך|תהליכים]] המשלבים [[מערכות מורכבות]] ו[[לולאות משוב]]. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע [[תגובת יתר]] ולאחר מכן להוביל ל[[התמוטטות]].  

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של ליביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

* עבור [[משאבים לא מתחדשים]] כמו [[דלקים מחצביים]], [[עופרות מתכת]], או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב זה.  

* עבור [[משאבים לא מתחדשים]] כמו [[דלקים מחצביים]], [[עופרות מתכת]], או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב זה.  

* עבור [[משאבים מתחדשים]] כמו [[אדמה]], [[מים]], [[יערות]], דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.  

* עבור [[משאבים מתחדשים]] כמו [[אדמה]], [[מים]], [[יערות]], דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.  

* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום]] אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו.  

* הגבול המקיים של קצב הפליטות של [[זיהום]] אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו.  

כלכלת מצב יציב מחייבת גם [[ייצוב אוכלוסין]] שכן המשך [[גידול אוכלוסין]] ללא גבול פירושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולוגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקליים מרוחקים יותר.

כלכלת מצב יציב מחייבת גם [[ייצוב אוכלוסין]] שכן המשך [[גידול אוכלוסין]] ללא גבול פירושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגיים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולוגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקליים מרוחקים יותר.

==האתגרים במעבר לכלכלת מצב יציב==

==האתגרים במעבר לכלכלת מצב יציב==