שינויים

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  

חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]], היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  

דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקולטורה יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעייתית יותר.  

דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקולטורה יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעייתית יותר.  

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טרייה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טרייה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה ([[זיהום במזון|רעלים במזון]]) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. ניסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פירושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. ניסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פירושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.