שינויים

הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג.  

הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג.  

ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בנסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל [[ג'ון סטיוארט מיל]], ומוכר בשם "[[פרדוקס ההדוניזם]]" (Paradox of hedonism)

ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בניסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל [[ג'ון סטיוארט מיל]], ומוכר בשם "[[פרדוקס ההדוניזם]]" (Paradox of hedonism)

ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]].

ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]].

יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה.

יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה.

נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[רציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגי|אקולוגיה]] והגאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצאתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית.  

נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[רציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגיה|אקולוגי]] והגאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצאתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית.  

===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת===

===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת===