שינויים

===חקירה של הוועד הציבורי למען ילדי תימן===

===חקירה של הוועד הציבורי למען ילדי תימן===

בשנת 1966 משפחות תימנים החלו לקבל צווי גיוס לילדים שנעדרו. דבר זה גרם לתסיסה ציבורית. באותה שנה החלה לפעול קבוצה בשם "הוועד הציבורי למען ילדי תימן" או בשם אחר "[[ועדה ציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים]]". השתתפו בה [[פסיכולוג]]ים, [[רב]]נים וראשי רשויות. חברי הקבוצה ערכו בתל אביב מפגש התרמה וגייסו את החוקר עמי חובב. חובב, בעל עבר במודיעין הצבאי, ממוצא תימני החל לחקור את הפרשה ובדק עדויות על כ-200 מקרים. חקירתו ערכה כ-5 חודשים ובמהלכה הגיע למסקנה כי הילדים נפטרו וכי אין קשר בין העלמות הילדים לממסד. לדבריו הוא הגיש את הממצאים לטוב צדוק, ראש הוועד הציבורי למען ילדי תימן, וזה סמך ידיו על הממצאים.{{הערה|שם=חובב|יגאל משיח, [http://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2915628 עמי חובב: "לא מצאתי קשר, לא מצאתי אפילו עדות אחת לחטיפה"], הארץ, 16/02/1996}}  

בשנת 1966 משפחות תימנים החלו לקבל צווי גיוס לילדים שנעדרו. דבר זה גרם לתסיסה ציבורית. באותה שנה החלה לפעול קבוצה בשם "הוועד הציבורי למען ילדי תימן" או בשם אחר "[[ועדה ציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים]]". השתתפו בה [[פסיכולוג]]ים, [[רב]]נים וראשי רשויות. חברי הקבוצה ערכו בתל אביב מפגש התרמה וגייסו את החוקר עמי חובב. חובב, בעל עבר במודיעין הצבאי, ממוצא תימני החל לחקור את הפרשה ובדק עדויות על כ-200 מקרים. חקירתו ערכה כ-5 חודשים ובמהלכה הגיע למסקנה כי הילדים נפטרו וכי אין קשר בין העלמות הילדים לממסד. לדבריו הוא הגיש את הממצאים לטוב צדוק, ראש הוועד הציבורי למען ילדי תימן, וזה סמך ידיו על הממצאים.{{הערה|שם=חובב|יגאל משיח, [http://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2915628 עמי חובב: "לא מצאתי קשר, לא מצאתי אפילו עדות אחת לחטיפה"], הארץ, 16.2.1996}}  

===ועדת בהלול-מינקובסקי===

===ועדת בהלול-מינקובסקי===

בסך הכל קיבלה הוועדה 505 הודעות על נעדרים, מתוכן 204 הודעות על ילדים שגורלם כבר נבדק על ידי ועדת בהלול מינקובסקי ו-301 מקרים שטרם נחקרו. מרבית הילדים הנעדרים נעלמו מבתי חולים ובתי תינוקות. בין הילדים שנעדרו היו מלבד יוצאי תימן גם יוצאי ארצות נוספות, באפריקה, אסיה ואירופה.{{הערה|שם=mmm2001}} בשנת 1994 טען חבר הכנסת [[אריה גמליאל]] מש"ס בדיון בכנסת, כי במשך 4 שנים הוועדה לא תפקדה, והיא החלה לעבוד באמת רק בשנה האחרונה לעבודתה, וכן נאמר כי השופט שלגי טען בוועדה כי יש לו מחסור בסמכויות ובתקציבים, ואינו יכול לשכור חוקרים.{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19940622@19940622038@038.html ילדי תימן - ישיבה המאתיים-ושלושים-ושלוש של הכנסת השלוש-עשרה] יום רביעי, י"ג בתמוז התשנ"ד (22 ביוני 1994), ירושלים, הכנסת, שעה 02:11}}  

בסך הכל קיבלה הוועדה 505 הודעות על נעדרים, מתוכן 204 הודעות על ילדים שגורלם כבר נבדק על ידי ועדת בהלול מינקובסקי ו-301 מקרים שטרם נחקרו. מרבית הילדים הנעדרים נעלמו מבתי חולים ובתי תינוקות. בין הילדים שנעדרו היו מלבד יוצאי תימן גם יוצאי ארצות נוספות, באפריקה, אסיה ואירופה.{{הערה|שם=mmm2001}} בשנת 1994 טען חבר הכנסת [[אריה גמליאל]] מש"ס בדיון בכנסת, כי במשך 4 שנים הוועדה לא תפקדה, והיא החלה לעבוד באמת רק בשנה האחרונה לעבודתה, וכן נאמר כי השופט שלגי טען בוועדה כי יש לו מחסור בסמכויות ובתקציבים, ואינו יכול לשכור חוקרים.{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19940622@19940622038@038.html ילדי תימן - ישיבה המאתיים-ושלושים-ושלוש של הכנסת השלוש-עשרה] יום רביעי, י"ג בתמוז התשנ"ד (22 ביוני 1994), ירושלים, הכנסת, שעה 02:11}}  

ועדת שלגי פרסמה את תוצאותיה בסוף שנת 1994. מתוך 204 הודעות שנחקרו על ידי ועדת בהלול-מינקובסקי, נתגלו 34 מקרים שבהם התגלו טעויות בממצאי הוועדה. מתוך 301 הודעות חדשות - ב-14 מקרים נעלמו הנעדרים בעיר [[עדן]] בתימן, ולגבי 3 מהם התגלה מידע על פטירתם שם. מתוך שאר 287 ההודעות, ב-222 מקרים הגיעה הוועדה למסקנה שהילדים נפטרו. ל-171 ילדים נמצא תיעוד על הבאתם לקבורה, וביחס ל-51 אחרים לא נמצא תיעוד דומה. לא נמצאו ממצאים כלשהם באשר לגורל 65 מהנעדרים. הוועדה גם בדקה 10,000 תיקי אימוץ בשנים 49–1960, אך לא התגלה בהם מידע חדש. הוועדה נמנעה מפתיחת קברים - בגלל מורכבות הנושא ובגלל חוות דעת מ[[המכון לרפואה משפטית]] כי לאחר עשורים רבים לא ניתן לזהות את הטמון בקבר.{{הערה|שם=mmm2001}}

ועדת שלגי פרסמה את תוצאותיה בסוף שנת 1994. מתוך 204 הודעות שנחקרו על ידי ועדת בהלול-מינקובסקי, נתגלו 34 מקרים שבהם התגלו טעויות בממצאי הוועדה. מתוך 301 הודעות חדשות - ב-14 מקרים נעלמו הנעדרים בעיר [[עדן]] בתימן, ולגבי 3 מהם התגלה מידע על פטירתם שם. מתוך שאר 287 ההודעות, ב-222 מקרים הגיעה הוועדה למסקנה שהילדים נפטרו. ל-171 ילדים נמצא תיעוד על הבאתם לקבורה, וביחס ל-51 אחרים לא נמצא תיעוד דומה. לא נמצאו ממצאים כלשהם באשר לגורל 65 מהנעדרים. הוועדה גם בדקה 10,000 תיקי אימוץ בשנים 1949–1960, אך לא התגלה בהם מידע חדש. הוועדה נמנעה מפתיחת קברים - בגלל מורכבות הנושא ובגלל חוות דעת מ[[המכון לרפואה משפטית]] כי לאחר עשורים רבים לא ניתן לזהות את הטמון בקבר.{{הערה|שם=mmm2001}}

יגאל יוסף, אחד החברים בוועדה וראש עיריית ראש העין לשעבר, סירב לחתום על מסקנות הוועדה. בראיון משנת 2016 טען כי "זו הייתה ועדת מריחה, קומבינה, להשתיק את הפרשה, להתעלם. ככה משכו אותנו במשך כל השנים". עוד אמר:{{הערה|שם=חבר בוועדה|{{ynet|אטילה שומפלבי|חבר בוועדה שחקרה את פרשת ילדי תימן: "זו הייתה מריחה, קומבינה"|4819443|23 ביוני 2016|}}}}

יגאל יוסף, אחד החברים בוועדה וראש עיריית ראש העין לשעבר, סירב לחתום על מסקנות הוועדה. בראיון משנת 2016 טען כי "זו הייתה ועדת מריחה, קומבינה, להשתיק את הפרשה, להתעלם. ככה משכו אותנו במשך כל השנים". עוד אמר:{{הערה|שם=חבר בוועדה|{{ynet|אטילה שומפלבי|חבר בוועדה שחקרה את פרשת ילדי תימן: "זו הייתה מריחה, קומבינה"|4819443|23 ביוני 2016|}}}}

===פרשת עוזי משולם===

===פרשת עוזי משולם===

עוזי משולם היה מלמד ממוצא תימני שהתגורר ביהוד. כבר בסוף שנות השבעים החל להתעניין לעומק בפרשת היעלמות ילדי תימן. משולם הוביל קו חריף ביותר שטען כי אלפי התינוקות שנחשבו למתים למעשה נחטפו ונמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים בנוסח ד"ר מנגלה. במקביל משולם צבר ידע תורני, הפך לרב פופולרי ואהוד בעדה התימנית והקים את ישיבת "עטרת זקנים - משכן דוד".[http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-3f9b0829e784051006.htm] לאורך שנים פעל עם חסידיו כדי להציף את נושא היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן: אסף עדויות, ארגן כנסים וחילק עלונים, אולם דרישתו להקמת ועדת חקירה לא נענתה. משולם המשיך להפיץ עלונים בנושא "חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן", ובהם האשמות של קונספרציה חמורה.  

עוזי משולם היה מלמד ממוצא תימני שהתגורר ביהוד. כבר בסוף שנות השבעים החל להתעניין לעומק בפרשת היעלמות ילדי תימן. משולם הוביל קו חריף ביותר שטען כי אלפי התינוקות שנחשבו למתים למעשה נחטפו ונמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים בנוסח ד"ר מנגלה. במקביל משולם צבר ידע תורני, הפך לרב פופולרי ואהוד בעדה התימנית והקים את ישיבת "עטרת זקנים - משכן דוד".[http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-3f9b0829e784051006.htm] לאורך שנים פעל עם חסידיו כדי להציף את נושא היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן: אסף עדויות, ארגן כנסים וחילק עלונים, אולם דרישתו להקמת ועדת חקירה לא נענתה. משולם המשיך להפיץ עלונים בנושא "חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן", ובהם האשמות של קונספירציה חמורה.  

בפסח 1994 החלה '''"פרשת חסידי עוזי משולם"''', ב-22.3.94 התפתח ויכוח קולני בין משולם לנהג מערבל שדרכו נחסמה על ידי מיכלית, סמוך לביתו של הרב ביהוד. הנהג הזמין משטרה, משולם הזעיק כמה מחסידיו ואלו חסמו את הרחוב כולו במחאה.[http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-3f9b0829e784051006.htm] לטענת משולם הדבר היה פרובוקציה ממסדית מתוכננת. כאשר למחרת ניסו כוחות משטרה לפתוח את הרחוב חסידיו ביצרו את ביתו בשקי חול ואבנים, תוך שהם מתחמשים בנשק, בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר היעלמות הילדים האמורים. כוחות רבים של משטרה, צלפים ויס"מ כיתרו את הבית במשך 52 יום.[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2015/Article-7652c99e9a50051004.htm] באחד הימים, באקט מפתיע, יצא משולם מהבית לראיון בשידור חי בתוכנית של דן מרגלית, כדי לקדם את דרישתו להקמת ועדת חקירה בעניין ילדי תימן. [http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-3f9b0829e784051006.htm] ב-10 במאי, בשעה 03:00 לפנות בוקר, יצא משולם מביתו לצורך פגישה עם מפכ"ל המשטרה, אסף חפץ. באותה עת פרצו שוטרים אל הבית ו-11 חסידים נעצרו. שלמה אסולין, מתלמידיו של משולם, חייל בשירות סדיר בן 19 שערק מיחידתו, נהרג על ידי המשטרה לאחר שלדבריה ירה לעבר מסוק.  

בפסח 1994 החלה '''"פרשת חסידי עוזי משולם"''', ב-22.3.94 התפתח ויכוח קולני בין משולם לנהג מערבל שדרכו נחסמה על ידי מיכלית, סמוך לביתו של הרב ביהוד. הנהג הזמין משטרה, משולם הזעיק כמה מחסידיו ואלו חסמו את הרחוב כולו במחאה.[http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-3f9b0829e784051006.htm] לטענת משולם הדבר היה פרובוקציה ממסדית מתוכננת. כאשר למחרת ניסו כוחות משטרה לפתוח את הרחוב חסידיו ביצרו את ביתו בשקי חול ואבנים, תוך שהם מתחמשים בנשק, בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר היעלמות הילדים האמורים. כוחות רבים של משטרה, צלפים ויס"מ כיתרו את הבית במשך 52 יום.[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2015/Article-7652c99e9a50051004.htm] באחד הימים, באקט מפתיע, יצא משולם מהבית לראיון בשידור חי בתוכנית של דן מרגלית, כדי לקדם את דרישתו להקמת ועדת חקירה בעניין ילדי תימן. [http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-3f9b0829e784051006.htm] ב-10 במאי, בשעה 03:00 לפנות בוקר, יצא משולם מביתו לצורך פגישה עם מפכ"ל המשטרה, אסף חפץ. באותה עת פרצו שוטרים אל הבית ו-11 חסידים נעצרו. שלמה אסולין, מתלמידיו של משולם, חייל בשירות סדיר בן 19 שערק מיחידתו, נהרג על ידי המשטרה לאחר שלדבריה ירה לעבר מסוק.  

====מסירה מזדמנת לאימוץ ואחריות הממסד====

====מסירה מזדמנת לאימוץ ואחריות הממסד====

בעוד הוועדה שללה מכל וכל חטיפה ממסדית, היא לא שוללה "מסירה מזדמנת לאימוץ" של 56 ילדים - במקרים בהם נותק הקשר אל תינוקות שהוחזקו בבתי תינוקות, וכנראה גם במקרה של ילדים שאושפזו והחלימו ומשפחותיהן לא נמצאו, הדבר היה עשוי להיות פתח למסירתן לאימוץ באמצעות העובדת הסוציאלית כתינוקות "נטושים". לא נעשה דיווח על מסירה מזדמנת לאימוץ לגורם מרכזי כלשהו והמסירה לא זכתה לרישום.{{הערה|שם=kadmy_imutz|1=[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 252-5]}}

בעוד הוועדה שללה מכל וכל חטיפה ממסדית, היא לא שללה "מסירה מזדמנת לאימוץ" של 56 ילדים - במקרים בהם נותק הקשר אל תינוקות שהוחזקו בבתי תינוקות, וכנראה גם במקרה של ילדים שאושפזו והחלימו ומשפחותיהן לא נמצאו, הדבר היה עשוי להיות פתח למסירתן לאימוץ באמצעות העובדת הסוציאלית כתינוקות "נטושים". לא נעשה דיווח על מסירה מזדמנת לאימוץ לגורם מרכזי כלשהו והמסירה לא זכתה לרישום.{{הערה|שם=kadmy_imutz|1=[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 252-5]}}

{{ציטוט|תוכן="עובדת קיומה של מסירה מזדמנת לאימוץ" במשמעות ובנסיבות מהתאורות בדו"ח זה לא הייתה - ואינה יכולה להיות - שנויה במחלוקת. היא ניבטת אלינו מן התמונה הכוללת של המציאות של אותם ימים, כפי שזו מצטיירת מן העדויות ומן התיעוד שנפרשו לפני הוועדה: ומומחשת בצורה שאינה מותירה מקום להיסוסים בדבר התחרשותה, בנסיבות מסירתן לאימוץ של שלוש הבנות". |מקור=דו"ח וועדת קדמי, עמ' 253 {{הערה|1=[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 253]}}}}

{{ציטוט|תוכן="עובדת קיומה של מסירה מזדמנת לאימוץ" במשמעות ובנסיבות מהתאורות בדו"ח זה לא הייתה - ואינה יכולה להיות - שנויה במחלוקת. היא ניבטת אלינו מן התמונה הכוללת של המציאות של אותם ימים, כפי שזו מצטיירת מן העדויות ומן התיעוד שנפרשו לפני הוועדה: ומומחשת בצורה שאינה מותירה מקום להיסוסים בדבר התרחשותה, בנסיבות מסירתן לאימוץ של שלוש הבנות". |מקור=דו"ח וועדת קדמי, עמ' 253 {{הערה|1=[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 253]}}}}

מסירה מזדמנת לאימוץ לא רק שאינה מתנגשת בתיעוד של הוועדה, אלה מתיישבת עם עדויות ששמעה הוועדה מגורמים שונים:{{הערה|שם=kadmy_imutz}}

מסירה מזדמנת לאימוץ לא רק שאינה מתנגשת בתיעוד של הוועדה, אלה מתיישבת עם עדויות ששמעה הוועדה מגורמים שונים:{{הערה|שם=kadmy_imutz}}

# התבטאויות של מטפלות בדבר אפשרות של נטילת תינוק לאימוץ מבית תינוקות לעצמן או לאחרים.  

# התבטאויות של מטפלות בדבר אפשרות של נטילת תינוק לאימוץ מבית תינוקות לעצמן או לאחרים.  

# דבריהם של נהגי אמבולנסים שהחזירו לבתי החולים ולבתי התינוקות תינוקות מאושפזים שהבריאו אבל בני משפחותיהם לא אותרו.  

# דבריהם של נהגי אמבולנסים שהחזירו לבתי החולים ולבתי התינוקות תינוקות מאושפזים שהבריאו אבל בני משפחותיהם לא אותרו.  

# דבריהן של עובדות סוציאליות שניסו למצוא סידור לתינוקות שהחלימו ומשפחותהין לא אותרו.  

# דבריהן של עובדות סוציאליות שניסו למצוא סידור לתינוקות שהחלימו ומשפחותיהם לא אותרו.  

# נסיבות אימוצן של שלוש בנות שמתוארות בדו"ח הוועדה.

# נסיבות אימוצן של שלוש בנות שמתוארות בדו"ח הוועדה.

הוועדה מתארת מצב שבו הן בתי התינוקות והן בתי החולים הטילו את האחריות לשמירת הקשר עם הילדים על ההורים, כאשר בפועל שמירה על קשר זה קשה מאד למשפחות בשל מצבן הקשה, חוסר ידיעת השפה וכו'. כאשר קשר זה ניתק, כמעט ולא נעשו מאמצים לאתר את ההורים לשם הודעה על פטירה וקבורה או לשם החזרת הילד. אי דיווח למשפחה לא מיוחס למאמצי חטיפה אלא תולדה של "אזלת יד" מצד גופי הממסד, בכל הקשור לשמירת הקשר והבטחת תקשורת יעילה בין המשפחות לבין התינוק. אוזלת יד זו באה לידי ביטוי בשני אופנים. ראשית באי-קביעת נוהלי דיווח ומעקב מחייבים בין בתי התינוקות התינוקות שואושפזו לבין המשפחות ושנית באי הקמת מוסד מרכזי למעקב אחר גורלם של תינוקות שהוצאו ממסגרת משפחותיהם, ולאיתור משפחות שהקשר שלהם לתינוקם ניתק. {{הערה|1=[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 179-183]}}

הוועדה מתארת מצב שבו הן בתי התינוקות והן בתי החולים הטילו את האחריות לשמירת הקשר עם הילדים על ההורים, כאשר בפועל שמירה על קשר זה קשה מאד למשפחות בשל מצבן הקשה, חוסר ידיעת השפה וכו'. כאשר קשר זה ניתק, כמעט ולא נעשו מאמצים לאתר את ההורים לשם הודעה על פטירה וקבורה או לשם החזרת הילד. אי דיווח למשפחה לא מיוחס למאמצי חטיפה אלא תולדה של "אזלת יד" מצד גופי הממסד, בכל הקשור לשמירת הקשר והבטחת תקשורת יעילה בין המשפחות לבין התינוק. אוזלת יד זו באה לידי ביטוי בשני אופנים. ראשית באי-קביעת נוהלי דיווח ומעקב מחייבים בין בתי התינוקות התינוקות שאושפזו לבין המשפחות ושנית באי הקמת מוסד מרכזי למעקב אחר גורלם של תינוקות שהוצאו ממסגרת משפחותיהם, ולאיתור משפחות שהקשר שלהם לתינוקם ניתק. {{הערה|1=[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמוד 179-183]}}

====ביקורת על הוועדה====

====ביקורת על הוועדה====

כמו הוועדות הקודמות שעסקו בבדיקה, גם ועדה זו העלתה טענות קשות על היחס המפלה והגזעני שלו זכו העולים מעדות המזרח ובעיקר תימן, ועל הנהלים הפסולים שהביאו להסתרת אירועי פטירה או להתרשלות בטיפול בילדים.

כמו הוועדות הקודמות שעסקו בבדיקה, גם ועדה זו העלתה טענות קשות על היחס המפלה והגזעני שלו זכו העולים מעדות המזרח ובעיקר תימן, ועל הנהלים הפסולים שהביאו להסתרת אירועי פטירה או להתרשלות בטיפול בילדים.

הטלת החסיון לאורך תקופה ארוכה כל כך העלתה אצל רבים חשד לנסיון להסתרת מידע מהציבור. <ref name="amram_1">[http://www.edut-amram.org/the-kidnappings/ על הפרשה] אתר עמותת עמר"ם</ref>

הטלת החיסיון לאורך תקופה ארוכה כל כך העלתה אצל רבים חשד לניסיון להסתרת מידע מהציבור. <ref name="amram_1">[http://www.edut-amram.org/the-kidnappings/ על הפרשה] אתר עמותת עמר"ם</ref>

 

 

לטענת פרופ' בועז סנג'רו, "עבודת הועדה לקתה בליקוי היסודי ביותר שוועדת חקירה עלולה ללקות בו - העדר אפיסטמלוגיה של חשד"- התאורים שמתארת הועדה את אופן עבודתה שלה ואת הניתוח של מסקנותיה מעידים כי הועדה לא פעלה מתוך נקודת הנחה שיש חשד לחטיפה. {{הערה|שם=סנג'רו2002|בועז סנג'רו, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il//NetisUtils/srvrutil_getPDF.aspx/3qbB2J/%2F%2F21-6.pdf באין חשד אין חקירה אמיתית: "דוח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן"], [[תיאוריה וביקורת]] 21, סתיו 2002}}  

לטענת פרופ' בועז סנג'רו, "עבודת הועדה לקתה בליקוי היסודי ביותר שוועדת חקירה עלולה ללקות בו - העדר אפיסטמלוגיה של חשד"- התאורים שמתארת הועדה את אופן עבודתה שלה ואת הניתוח של מסקנותיה מעידים כי הועדה לא פעלה מתוך נקודת הנחה שיש חשד לחטיפה. {{הערה|שם=סנג'רו2002|בועז סנג'רו, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il//NetisUtils/srvrutil_getPDF.aspx/3qbB2J/%2F%2F21-6.pdf באין חשד אין חקירה אמיתית: "דוח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן"], [[תיאוריה וביקורת]] 21, סתיו 2002}}  

לפי סנג'רו הועדה התייחסה בסלחנות קיצונית למחדלים שבוצעו "מתחת לאפה" בשנות פעילותה ועושה מאמץ כדי להפריך חשדות אפשריים בנושא- דוגמה בולטת היא ששהוועדה לא מצאה לנכון לחקור את השמדתם של שני ארכיונים חשובים הנוגעים לפרשה, שהושמדו בסמוך לזמן פעילות הועדה, והסתפקה בהסבר כי הארכיונים הושמדו בטעות.לטענתו הנחות העבודה של הוועדה טומנות בחובן פרדוקס, מחד הועדה טענה כי המקור להעלמויות הלא ברורת מקורו באי סדרים שהתרחשו בזמן תחילת ימי המדינה. ומצד שני הועדה מתסמכת בצורה ניכרת על רישום פטירות ועל רישום קבורה כדי להוכיח כי 93% מהנעדרים נפטרו. הועדה התייחסה לרישומים הבעייתיים ולאי סדר ששרר בשנות ה-50 אבל התייחסה אליהם בצורה לא שווניות. מצד אחד נפסלו רישומים שבהם תיעוד לכך שתינוקות לא נפטרו, ומצד שני הועדה הסתמכה על רשימות פטירה של תינוקות, שחלקם נכתבו בדיעבד, וקיבלה את הרישומים האלה כתיעוד אמין.{{הערה|שם=סנג'רו2002}}<ref name="amram_1"/>  

לפי סנג'רו הועדה התייחסה בסלחנות קיצונית למחדלים שבוצעו "מתחת לאפה" בשנות פעילותה ועושה מאמץ כדי להפריך חשדות אפשריים בנושא- דוגמה בולטת היא שהוועדה לא מצאה לנכון לחקור את השמדתם של שני ארכיונים חשובים הנוגעים לפרשה, שהושמדו בסמוך לזמן פעילות הועדה, והסתפקה בהסבר כי הארכיונים הושמדו בטעות.לטענתו הנחות העבודה של הוועדה טומנות בחובן פרדוקס, מחד הועדה טענה כי המקור להיעלמויות הלא ברורת מקורו באי סדרים שהתרחשו בזמן תחילת ימי המדינה. ומצד שני הועדה מסתמכת בצורה ניכרת על רישום פטירות ועל רישום קבורה כדי להוכיח כי 93% מהנעדרים נפטרו. הועדה התייחסה לרישומים הבעייתיים ולאי סדר ששרר בשנות ה-50 אבל התייחסה אליהם בצורה לא שוויונית. מצד אחד נפסלו רישומים שבהם תיעוד לכך שתינוקות לא נפטרו, ומצד שני הועדה הסתמכה על רשימות פטירה של תינוקות, שחלקם נכתבו בדיעבד, וקיבלה את הרישומים האלה כתיעוד אמין.{{הערה|שם=סנג'רו2002}}<ref name="amram_1"/>  

 

 

ביקורת נוספת היא שהועדה התמקדה בבדיקת הטענה של "חטיפה ממסדית", אולם לא בדקה ברצינות אפשרות אחרת, שהיעלמות הילדים התבצעה על ידי מספר גורמים שונים, וזאת בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ולאו דווקא מתוך הוראה או כוונה ממסדית מפורשת.<ref name="amram_1"/> הועדה לא ניצלה את כוחה כועדה שיכולה לבקש לחפש עדויות חדשות אלא תפקדה כבית משפט שרק בוחן את העדויות המופיעות בפניו. העדר חשד מתבטא גם במבנה דוח הוועדה - במקום להציג את העובדות ואז לגבש מהן את ההסבר, הדוח פותח מיד בהסבר התזה של הועדה בלי לתת עובדות. {{הערה|שם=סנג'רו2002}}

ביקורת נוספת היא שהועדה התמקדה בבדיקת הטענה של "חטיפה ממסדית", אולם לא בדקה ברצינות אפשרות אחרת, שהיעלמות הילדים התבצעה על ידי מספר גורמים שונים, וזאת בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ולאו דווקא מתוך הוראה או כוונה ממסדית מפורשת.<ref name="amram_1"/> הועדה לא ניצלה את כוחה כוועדה שיכולה לבקש לחפש עדויות חדשות אלא תפקדה כבית משפט שרק בוחן את העדויות המופיעות בפניו. העדר חשד מתבטא גם במבנה דוח הוועדה - במקום להציג את העובדות ואז לגבש מהן את ההסבר, הדוח פותח מיד בהסבר התזה של הועדה בלי לתת עובדות. {{הערה|שם=סנג'רו2002}}

===המחלוקת על אמינות הרישומים===

===המחלוקת על אמינות הרישומים===