שינויים

גורם נוסף שמלתוס לא לקח בחשבון הוא [[שינויים טכנולוגים]] שאיפשרו לקיים [[חקלאות תעשייתית]] שהובילה להגדלת היצע המזון. המצאות רבות במהלך [[המהפכה התעשייתית]], כמו [[טרקטורים]], [[קטפות]] ומכונות חקלאיות נוספות איפשרו לרתום [[אנרגיה מחצבית]] לשם הקטנת עלויות בחקלאות ולעבד שטחים גדולים יותר. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20, יצירת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] כמו גם שיפור התנובה החקלאית על ידי [[השבחה גנטית]] ו[[הנדסה גנטית]]. כל אלו יצרו את [[המהפכה הירוקה]] ולכאורה ביטלו את החשש מפני [[אסון מלתוסיאני]].  

גורם נוסף שמלתוס לא לקח בחשבון הוא [[שינויים טכנולוגים]] שאיפשרו לקיים [[חקלאות תעשייתית]] שהובילה להגדלת היצע המזון. המצאות רבות במהלך [[המהפכה התעשייתית]], כמו [[טרקטורים]], [[קטפות]] ומכונות חקלאיות נוספות איפשרו לרתום [[אנרגיה מחצבית]] לשם הקטנת עלויות בחקלאות ולעבד שטחים גדולים יותר. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20, יצירת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] כמו גם שיפור התנובה החקלאית על ידי [[השבחה גנטית]] ו[[הנדסה גנטית]]. כל אלו יצרו את [[המהפכה הירוקה]] ולכאורה ביטלו את החשש מפני [[אסון מלתוסיאני]].  

משברי מזון ומקרי רעב המוניים התרחשו בכל אופן במדינות שונות, בעיקר במדינות עניות, לרוב בצורת, מלחמה או ניהול כלכלי שגוי. מקרה חריג התחרש ב[[רעב תפוחי האדמה של אירלנד]] באמצע המאה ה-19. שבו היו מעורבים גורם ביולוגי יחד עם [[נעילה טכנולוגית]] - הסתמכות גדולה מידי על גידול יחיד ועשיר מאד במזון- תפוח אדמה מזן מזין במיוחד, נתגלתה כבעייתית כאשר תפוחי האדמה נתקפו על ידי מחלה. הגידולים התחליפיים לא סיפקו מספיק מזון ומיליוני אירים היגרו מהמדינה ומתו ברעב.  

משברי מזון ומקרי רעב המוניים התרחשו בכל אופן במדינות שונות, בעיקר במדינות עניות, לרוב בצורת, מלחמה או ניהול כלכלי שגוי. מקרה חריג התרחש ב[[רעב תפוחי האדמה של אירלנד]] באמצע המאה ה-19. שבו היו מעורבים גורם ביולוגי יחד עם [[נעילה טכנולוגית]] - הסתמכות גדולה מידי על גידול יחיד ועשיר מאד במזון- תפוח אדמה מזן מזין במיוחד, נתגלתה כבעייתית כאשר תפוחי האדמה נתקפו על ידי מחלה. הגידולים התחליפיים לא סיפקו מספיק מזון ומיליוני אירים היגרו מהמדינה ומתו ברעב.  

===גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21===

===גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21===

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש נסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בבטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בבטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

# "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסייה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי ו/או רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסייה או להתמוטטות כללית של החברה.  

# "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסייה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי ו/או רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסייה או להתמוטטות כללית של החברה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הביטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

גידול האוכלוסייה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי [[השפעות סביבתיות]] שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי [[חקלאות בת קיימא]]. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של [[אנרגיה]] והגעה ל[[שיא תפוקת הנפט]], גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו [[זרחות]], [[התחממות עולמית]], [[כריתת יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספים שמשפיעים הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים [[צמיחה כלכלית]], [[שינויים טכנולוגיים]] ושינויים חברתיים.

גידול האוכלוסייה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי [[השפעות סביבתיות]] שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי [[חקלאות בת קיימא]]. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של [[אנרגיה]] והגעה ל[[שיא תפוקת הנפט]], גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו [[זרחות]], [[התחממות עולמית]], [[כריתת יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספים שמשפיעים הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים [[צמיחה כלכלית]], [[שינויים טכנולוגיים]] ושינויים חברתיים.