− | כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח הוציא דו"ח בשנת 2013 שבו הוא מזהיר כי [[משבר המזון של שנת 2008]] היה אות הזהרה והזדמנות לבחון מחדש הנחות מהעשורים האחרונים בתחום החקלאות והמזון. הדו"ח קורא למעבר מהיר ל[[חקלאות בת קיימא]] לפני שיהיה מאוחר מידי. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] | + | כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח הוציא דו"ח בשנת 2013 שבו הוא מזהיר כי [[משבר המזון של שנת 2008]] היה אות אזהרה והזדמנות לבחון מחדש הנחות מהעשורים האחרונים בתחום החקלאות והמזון. הדו"ח קורא למעבר מהיר ל[[חקלאות בת קיימא]] לפני שיהיה מאוחר מידי. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] |
− | [[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200-350%. | + | [[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והיי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200%-350%. |
| המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]]. | | המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]]. |