שינויים

ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר '''[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]''' שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  

ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר '''[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]''' שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  

מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה שלו כאשר האוכלוסיה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[השכר הראלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ברעב המוני, מגפה (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר בגידול האוכלוסייה או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. בעוד שהתאוריות של מלתוס על המשך הגידול האנושי נתונות בוויכוח, התאוריות שלו על מחזורי הגידול אומצו ופותחו על ידי הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקרדו]]. בעקבות הוויכוחים על התאוריה שלו היו היסטוריונים שאספו מידע במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על גודל האוכלוסייה, תנודות מחירי מזון ונתונים נוספים, ביחס למערב ומרכז אירופה מהמאה ה-12 עד למאה ה-20 לפי היסטוריונים אלה התאוריה של מלתוס וריקרדו התאימה בצורה טובה למדי (יותר מאשר תאוריות מודרניות יותר כמו התאוריה המוניטרית לדוגמה ) לנתונים במאות ה-12 עד ה-19, כאשר במאה ה-19 השינויים הרבים במערכת הכלכלית הובילו לשינוי בדפוסי המחירים ובכלל[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]  

מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה שלו כאשר האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[השכר הראלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ברעב המוני, מגפה (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר בגידול האוכלוסייה או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. בעוד שהתאוריות של מלתוס על המשך הגידול האנושי נתונות בוויכוח, התאוריות שלו על מחזורי הגידול אומצו ופותחו על ידי הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקרדו]]. בעקבות הוויכוחים על התאוריה שלו היו היסטוריונים שאספו מידע במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על גודל האוכלוסייה, תנודות מחירי מזון ונתונים נוספים, ביחס למערב ומרכז אירופה מהמאה ה-12 עד למאה ה-20 לפי היסטוריונים אלה התאוריה של מלתוס וריקרדו התאימה בצורה טובה למדי (יותר מאשר תאוריות מודרניות יותר כמו התאוריה המוניטרית לדוגמה ) לנתונים במאות ה-12 עד ה-19, כאשר במאה ה-19 השינויים הרבים במערכת הכלכלית הובילו לשינוי בדפוסי המחירים ובכלל[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]  

מלתוס טען בנוסף כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. התחזית של מלתוס לאסון, התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה כיום "אסון מלתוסיאני". משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

מלתוס טען בנוסף כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. התחזית של מלתוס לאסון, התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה כיום "אסון מלתוסיאני". משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.  

* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.  

* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות אינטנסיבית יותר פרושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החקלאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].  

* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות אינטנסיבית יותר פרושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החקלאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].  

* גודל האוכלוסיה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.  

* גודל האוכלוסייה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.  

* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.  

* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.  

* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדגומה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.  

* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדוגמה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.  

* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.  

* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.  

* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים  לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.  

* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים  לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.  

# דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה.

# דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה.

# הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא ועם הזמן הפריון יורד - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]] או עקב תלות גדולה יותר בגשמים - בעיה שמוכרת במערכות מורכבות כהקטנה של באפר לעומת זרם - יש פחות יכולת אגירה שתווסת זמנים של תפוקה נמוכה עקב אסון או מחסור זמני.   

# הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא ועם הזמן הפריון יורד - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]] או עקב תלות גדולה יותר בגשמים - בעיה שמוכרת במערכות מורכבות כהקטנה של באפר לעומת זרם - יש פחות יכולת אגירה שתווסת זמנים של תפוקה נמוכה עקב אסון או מחסור זמני.   

#כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר להוריד את האוכלוסיה לרמה הקודמת במהירות.  

#כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר להוריד את האוכלוסייה לרמה הקודמת במהירות.  

# הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות, יש הרס נוסף של מערכות טבעיות.  

# הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות, יש הרס נוסף של מערכות טבעיות.  

# דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ואו להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'.  

# דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ואו להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'.  

התהליכים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור המזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסיה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

התהליכים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור המזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסיה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיות סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלד]] ומקומות נוספים.

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיות סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדית בגרינלד]] ומקומות נוספים.

==אסון מלתוסיאני ברונאדה בשנות ה-90 ==

==אסון מלתוסיאני ברונאדה בשנות ה-90 ==

יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.

יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.

===מיקרו אסון מלתוסינאי===

===מיקרו אסון מלתוסינאי===

אחת הבעיות בחיפוש אחר אסון מלתוסינאי הוא חיפוש שלו במסגרת נתונים [[מאקרו-כלכליים]] של כלל גודל האוכלוסיה, כלל מחירי המזון וכלל נתוני התמותה. זאת במסגרת [[ניתוח כלכלי הומוגני]] המניח כי תנאים דומים מתרחשים עבור כלל האוכלוסיה. מלתוס לעומת זאת התמקד בשינויים שעוברים על האוכלוסיה הענייה ו"בקרות" שונות שיכולות להקטין את גודל האוכלוסיה בצורה פחות דרמטית ומורגשת.  

אחת הבעיות בחיפוש אחר אסון מלתוסינאי הוא חיפוש שלו במסגרת נתונים [[מאקרו-כלכליים]] של כלל גודל האוכלוסייה, כלל מחירי המזון וכלל נתוני התמותה. זאת במסגרת [[ניתוח כלכלי הומוגני]] המניח כי תנאים דומים מתרחשים עבור כלל האוכלוסייה. מלתוס לעומת זאת התמקד בשינויים שעוברים על האוכלוסייה הענייה ו"בקרות" שונות שיכולות להקטין את גודל האוכלוסייה בצורה פחות דרמטית ומורגשת.  

הרעיון של מיקרו-אסון מלתוסאיני הוא ירידה בגידול האוכלוסין עקב "בקרה חיובית" (כמו אסון, מחלות וכו') או "בקרה שלילית" (כמו דחיית גיל הנישואין) בקרב חלק מהאוכלוסיה, בעוד שחלק אחר של האכולסיה ממשיך לצמוח בקצב אחר. זאת במסגרת [[הטרוגניות בכלכלה|ניתוח כלכלי הטרוגני]] שמניח כי סוכנים שונים או מוצרים שונים נמצאים בתנאים שונים וכי האינטראקציות בין גורמים אלה יוצרים חלק ניכר מהדינמיקה של תהליכים כלכליים וחברתיים.  

הרעיון של מיקרו-אסון מלתוסאיני הוא ירידה בגידול האוכלוסין עקב "בקרה חיובית" (כמו אסון, מחלות וכו') או "בקרה שלילית" (כמו דחיית גיל הנישואין) בקרב חלק מהאוכלוסייה, בעוד שחלק אחר של האכולסייה ממשיך לצמוח בקצב אחר. זאת במסגרת [[הטרוגניות בכלכלה|ניתוח כלכלי הטרוגני]] שמניח כי סוכנים שונים או מוצרים שונים נמצאים בתנאים שונים וכי האינטראקציות בין גורמים אלה יוצרים חלק ניכר מהדינמיקה של תהליכים כלכליים וחברתיים.  

לדוגמה בספר "סופה בין הדקלים" מתאר הסופר [[סמי מיכאל]] כיצד עליית פני החידקל מציפה חלק מהעיר בגדד. שכונת עוני שנבנתה מחוץ לחלק הבטוח של של העיר מוצפת במהלך הלילה ואלפי בקתות חימר נסחפות בזרם כך שמאות או אלפי אנשים עניים מתים. בחברות ללא [[ביטוח לאומי]] מודגם גם כיצד משפחה עניה מתדרדרת לעוני קיצוני ולמוות כאשר הבן העני של משפחה עניה משתתף בפראות נגד היהודים בניסיון למצוא מזון ומוצא בהן את מותו. מנגנון נוסף הוא גיוס לצבא של צעירים עניים ושחרור משירות זה או שירות כקצין בתנאים נוחים יותר על ידי מעמדות עשירים יותר. באופן כללי עד היום חוקרים מוצאים הבדלים ניכרים בסיכוי למות ובתוחלת החיים בין עשירים לעניים במסגרת הנושא של [[אי שוויון בריאותי]]. "מנגנון חיובי" שמגביל את הפריון של תושבים עניים בחברות מסורתיות הוא הצורך לשלם מוהר עבור כלה, דבר שמקטין את הסיכוי של גבר עני להתחתן ולהוליד ילדים. דבר זה יכול להוביל לדחיית גיל הנישואין. מנגנון זה חלש יותר כאשר גבר עשיר יכול להתחתן עם מספר נשים.

לדוגמה בספר "סופה בין הדקלים" מתאר הסופר [[סמי מיכאל]] כיצד עליית פני החידקל מציפה חלק מהעיר בגדד. שכונת עוני שנבנתה מחוץ לחלק הבטוח של של העיר מוצפת במהלך הלילה ואלפי בקתות חימר נסחפות בזרם כך שמאות או אלפי אנשים עניים מתים. בחברות ללא [[ביטוח לאומי]] מודגם גם כיצד משפחה עניה מתדרדרת לעוני קיצוני ולמוות כאשר הבן העני של משפחה עניה משתתף בפראות נגד היהודים בניסיון למצוא מזון ומוצא בהן את מותו. מנגנון נוסף הוא גיוס לצבא של צעירים עניים ושחרור משירות זה או שירות כקצין בתנאים נוחים יותר על ידי מעמדות עשירים יותר. באופן כללי עד היום חוקרים מוצאים הבדלים ניכרים בסיכוי למות ובתוחלת החיים בין עשירים לעניים במסגרת הנושא של [[אי שוויון בריאותי]]. "מנגנון חיובי" שמגביל את הפריון של תושבים עניים בחברות מסורתיות הוא הצורך לשלם מוהר עבור כלה, דבר שמקטין את הסיכוי של גבר עני להתחתן ולהוליד ילדים. דבר זה יכול להוביל לדחיית גיל הנישואין. מנגנון זה חלש יותר כאשר גבר עשיר יכול להתחתן עם מספר נשים.