47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 73:
שורה 73: − + שורה 95:
שורה 95: + + + + + + + + + + + +
←=גורמים מגבילים של התגננות מפני איומים
[[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשתייתי]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]].
[[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשתייתי]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]].
===גורמים מגבילים של התגננות מפני איומים==
===גורמים מגבילים של התגננות מפני איומים===
;גורם מגביל של מחלות ומגיפות:
;גורם מגביל של מחלות ומגיפות:
אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות זיהומיות ומגפות.
אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות זיהומיות ומגפות.
* לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו מהפכות, רעב, מגיפות, פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, או פרוץ השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה. חלק גדול מהשפעת מלחמת העולם השנייה היתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית.
* לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו מהפכות, רעב, מגיפות, פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, או פרוץ השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה. חלק גדול מהשפעת מלחמת העולם השנייה היתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית.
* המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור כלי נשק, צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פרושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם.
* המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור כלי נשק, צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פרושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם.
===גורמים המגבילים את הפריון ושרידת הצאצאים===
כאמור בני האדם הם מין ביולוגי שנוטה בצורה חדה לעבר אסטרטגיה K ברבייה - הולדת מספר נמוך של צאצאים והשקעה מרובה מאד בכל צאצא - ושמירה וטיפוח על הצאצאים עד לבגרות המינית לפחות, ובדרך כלל הרבה מעבר לכך.
הנטיה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פרוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים , חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם.
התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פרושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פרושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרנים פרושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון בינהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד.
אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] היתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאיזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פרוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פרושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פרוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני.
עם החקלאות החל תהליך של [[התמחות כלכלית]] שהלך והתעצם עוד יותר בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. דבר זה הגדיל בהרבה הן את זמן של חניכת הילדים וההשקעה בכל ילד (כיום 18 שנות לימוד לפחות ולפמעמים לימודים עד גיל 30) וקיצר את זמן הפריון של נשים. בהתאם לכך גדלה ההשקעה בכל ילד וקטן עוד יותר מספר הילדים בכל משפחה. תהליך זה מכונה [[מעבר דמוגפרי]].
הפרוש של דבר זה הוא שגורמים שבעבר לא היו גורמים מגבילים , הפכו להיות גורמים מגבילים (לכל הפחות ברמת הפרט וכנראה גם ברמת מדינות) - לדוגמה יכולת קרוא וכתוב, והספקה של חינוך (למשך 18 שנים לפחות) מזון בריא והגנה הפכו גורמים מגבילים גם אם בעבר לא נחשבו שכאלה - שכן יש להם השפעה על היכולת של הילדים למצוא בני או בנות זוג בעתיד ומשפיעה על הכמות של ילדים שהם מסוגלים להוליד ולפרנס .
===מגבלות פוליטיות===
===מגבלות פוליטיות===