שורה 41: |
שורה 41: |
| קיים ויכוח בין הוגים שונים בשאלה עד כמה גורמים מגבילים הם דבר שמגביל את [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]]. מצד אחד יש ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטוענים כי [[האדם]] הוא מין ביולוגי ולכן חלים עליו מגבלות דומות ליצורים ביולוגים אחרים. גם אם ניתן להגדיל את הגורמים המגבילים את האדם בצורות שונות, כמו [[שינוי טכנולוגיה|שיפורי טכנולוגיה]] עדיין תמיד יש גורם מגביל אחד לכל הפחות שמציב מגבלות שונות על יכולת ההתרבות של האדם. מנגד יש הוגים, בעיקר בימין הכלכלי, שטוענים כי האדם הוא בלתי מוגבל וכי טכנולוגיה ו[[ידע]] יאפשרו לו לפרוץ כל מגבלה קיימת. | | קיים ויכוח בין הוגים שונים בשאלה עד כמה גורמים מגבילים הם דבר שמגביל את [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]]. מצד אחד יש ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטוענים כי [[האדם]] הוא מין ביולוגי ולכן חלים עליו מגבלות דומות ליצורים ביולוגים אחרים. גם אם ניתן להגדיל את הגורמים המגבילים את האדם בצורות שונות, כמו [[שינוי טכנולוגיה|שיפורי טכנולוגיה]] עדיין תמיד יש גורם מגביל אחד לכל הפחות שמציב מגבלות שונות על יכולת ההתרבות של האדם. מנגד יש הוגים, בעיקר בימין הכלכלי, שטוענים כי האדם הוא בלתי מוגבל וכי טכנולוגיה ו[[ידע]] יאפשרו לו לפרוץ כל מגבלה קיימת. |
| | | |
− | בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה. | + | בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה. עבור הפרט הבודד יש תהלכים שונים שמורידים או מקטינים את מספר הצאצאים שהוא מוליד. את הגורמים המגבילים של האדם ניתן לחלק ל-3 קטגוריות ראשיות - השגת מזון ואנרגיה, שרידה והתגננות מפני איומים (מתוך המין ומחוץ למין) והיכולת להוליד כמות גדולה של צאצאים ולדאוג לשרידה שלהם. |
| | | |
− | ===גורם מגביל של מזון=== | + | ===גורמים מגבילים של מזון ואנרגיה=== |
| + | ;גורם מגביל של מזון: |
| מגבלה אחת היא כמות הזמן שדורש לעכל מזון. גילוי השליטה באש לפני כ-300 אלף שנה איפשר לאנשים לבשל מזון וכך להקטין את משך הזמן הנדרש ללעיסה ועיכול מזון. | | מגבלה אחת היא כמות הזמן שדורש לעכל מזון. גילוי השליטה באש לפני כ-300 אלף שנה איפשר לאנשים לבשל מזון וכך להקטין את משך הזמן הנדרש ללעיסה ועיכול מזון. |
| | | |
שורה 52: |
שורה 53: |
| לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20. | | לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20. |
| | | |
− | ===גורם מגביל של מחלות ומגיפות===
| + | ;גורם מגביל של אובדן יבולים, מזיקים בחקלאות, והרס המזון: |
− | אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות ומגפות. גורם זה היה חשוב יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו "נדידה" ארוכת טווח בשנים ובהקיף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.
| + | גידול מספיק מזון בחקלאות אינו מספיק - יש גם להגן על הצמחים והמזון מפני פגעי מזג אוויר, מפני בעלי חיים ("מזיקים לחקלאות") כמו חרקים ועכברים, ומפני יצורים חד תאיים (פטריות, חיידקים וירוסים) שעלולים לתקוף את צמחי החקלאות או לפגוע במזון עצמו ("מזון מקולקל"). יש לספק הגנה לצמחים מפני צמחים אחרים ("עשבים רעים"). בנסיון לשמור על המזון באופן זמני ניתן לרוב התחום הזה מענה רחב על ידי [[חומרי הדברה]] אבל ישנו תהליך של התרגלות מזיקים לחומרי הדברה. כמו כן רוב חומרי ההדברה תלוים ב[[נפט]]. |
| | | |
− | במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם מול המזון לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד בשנות ה-40 של המאה ה-19.
| + | מענה אחר כרוך ב[[שימור מזון]] ואפסון בטוח של מזון למנוע קלקול שלו בשל חום, קור, בעלי חיים או יצורים חד תאיים. באופן מסורתי הדבר בוצע על ידי עישון, המלחה, החמצה, ייבוש. וכן על ידי [[ממגורות]]. פתרונות מודרניים כוללים את הפתרונות האלה יחד עם פתרונות נוספים כמו פסטור, קרור המזון כולל הובלה בקירור, הוספת [[חומרי שימור]], הרתחה ושימוש ב[[[קופסאות שימורים]], ייבוש המזון, ואריזות שונות של המזון (בעיקר במוצרי פלסטיק). למרות כל מאמצים אלה גם היום ב[[שוק המזון העולמי]] כשליש מהמזון הולך לאיבוד. |
− | | |
− | מגפות השפיעו לעיתים גם על רעב שכן היו מקומות שלא עובדו בשל מגפות שקטלו כפרים שלמים. בנוסף מגפות נבעו לא פעם ממלחמות, הציתו אי סדר חברתי וזרעו ייאוש אובדן והרס - כך שהמגיפה עצמה הובילה לא פעם למלחמות או לרעב עקב מחסור במזון.
| |
− | | |
− | עד היום מחלות ומגפות הן גורם מגביל שהוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב שהורג מיליוני אנשים בשנה. השפעתן חזקה יותר בקרב מדינות עניות. כמו כן ישנו חשש כי עקב [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] גורמי מחלה שונים ישובו להיות גורם מגביל חשוב בעתיד.
| |
| | | |
− | ===גורם מגביל של מזיקים בחקלאות ואובדן יבולים===
| + | ;גורם מגביל של אקלים: |
− | באופן דוגמה לנזקים בריאותיים לאדם, יש גורם מגביל של מזיקים בחקלאות. באופן זמני ניתן לכך מענה רחב על ידי [[חומרי הדברה]] אבל ישנו תהליך של התרגלות מזיקים לחומרי הדברה.
| |
− | | |
− | בתחום [[המזון העולמי]] כשליש מהמזון הולך לאיבוד.
| |
− | | |
− | ===גורם מגביל של חיות טרף===
| |
− | חיות טרף ונחשים היו גורם מגביל עבור בני אדם במשך מליוני שנה. עבור רוב בני האדם מאז גילוי האש חיות טרף לא היו גורם מגביל חשוב במיוחד (בניגוד לדוגמה לאוכלוסיית איילים). עם זאת הצורך להתגונן מחיות טרף באמצעות גדרות, החזקת חיות מחמד כמו חתולים (נגד עכברים ונחשים) וכלבים (להפחיד חיות גדולות יותר) היה גורם מגביל חלש.
| |
− | | |
− | ===גורם מגביל של אקלים===
| |
| אקלים תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בפני עצמם ולאחר מכן בגלל הקושי לקיים חקלאות בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותאני אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם: | | אקלים תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בפני עצמם ולאחר מכן בגלל הקושי לקיים חקלאות בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותאני אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם: |
| * אקלים קר מאד ואו קר ויבש - כמו אנטרטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ונפט. | | * אקלים קר מאד ואו קר ויבש - כמו אנטרטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ונפט. |
שורה 79: |
שורה 68: |
| רוב הישובים האנושיים ממוקמים באיזורים מישוריים, ליד נהרות או חופים, בקרבת קרקע חקלאית טובה לעיבוד ועם מזג אוויר ממוזג. [[שינויי אקלים]] (כמו ייבוש איזור הסהר הפורה באלפני השנים האחרונות) יכולים להוביל לנטישה של מקומות יישוב ולהחלשות של ציביליזציות במקום. | | רוב הישובים האנושיים ממוקמים באיזורים מישוריים, ליד נהרות או חופים, בקרבת קרקע חקלאית טובה לעיבוד ועם מזג אוויר ממוזג. [[שינויי אקלים]] (כמו ייבוש איזור הסהר הפורה באלפני השנים האחרונות) יכולים להוביל לנטישה של מקומות יישוב ולהחלשות של ציביליזציות במקום. |
| | | |
− | ===גורם מגביל של מלחמות=== | + | ;גורם מגביל של אנרגיה: |
| + | ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך איזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם, [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל. |
| + | |
| + | [[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשתייתי]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]]. |
| + | |
| + | ===גורמים מגבילים של התגננות מפני איומים== |
| + | ;גורם מגביל של מחלות ומגיפות: |
| + | אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות זיהומיות ומגפות. |
| + | |
| + | דבר זה אינו ייחודי רק לאדם. עדות אחת לחשיבות הכללית של התמודדות מול מחלות מדבקות בקרב יצורים רב-תאיים היא הפיתוח של מערכת החיסונית וההגנות של הגוף מול חיידקים וטפילים - תאי דם לבנים, לימוד של המערכת החיסונית, מנגנון העלאת החום בזמן מחלה, רוק, שערות באף, שעווה באוזניים ועוד מנגנונים המסייעים לגוף להתגונן מפני איומים חצוניים. עדות נוספת לחשיבות הכוללת של דבר זה היא רביה מינית. רבייה מינית כרוכה בהמחיר עצום ביחס למין - חצי מהאוכלוסיה אינו יכול להתרבות בכוחות עצמו, יש צורךב מציאת בן זוג, בחיזור ולעיתים קרובות לתחזק את הקשר. הפופלאריות של פתרון זה בקרב יצורים רב-תאיים מעידה כי יש לפתרון זה גם יתרון גובה של מגוון. חלק גדול מהיתרון של מגוון הוא היכולת להתמודד עם איומים ביולוגיים מצד יצורים חד-תאיים. |
| + | |
| + | גורם המחלות כגורם מגביל עבור האדם הפך משמעותי יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו "נדידה" ארוכת טווח בשנים ובהקיף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים. |
| + | |
| + | במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם מול המזון לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד בשנות ה-40 של המאה ה-19. |
| + | |
| + | מגפות השפיעו לעיתים גם על רעב שכן היו מקומות שלא עובדו בשל מגפות שקטלו כפרים שלמים. בנוסף מגפות נבעו לא פעם ממלחמות, הציתו אי סדר חברתי וזרעו ייאוש אובדן והרס - כך שהמגיפה עצמה הובילה לא פעם למלחמות או לרעב עקב מחסור במזון. |
| + | |
| + | עד היום מחלות ומגפות הן גורם מגביל שהוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב שהורג מיליוני אנשים בשנה. השפעתן חזקה יותר בקרב מדינות עניות. כמו כן ישנו חשש כי עקב [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] גורמי מחלה שונים ישובו להיות גורם מגביל חשוב בעתיד. |
| + | |
| + | ;גורם מגביל של חיות טרף: |
| + | חיות טרף ונחשים היו גורם מגביל עבור בני אדם במשך מליוני שנה. עבור רוב בני האדם מאז גילוי האש חיות טרף לא היו גורם מגביל חשוב במיוחד (בניגוד לדוגמה לאוכלוסיית איילים). עם זאת הצורך להתגונן מחיות טרף באמצעות גדרות, החזקת חיות מחמד כמו חתולים (נגד עכברים ונחשים) וכלבים (להפחיד חיות גדולות יותר) היה גורם מגביל חלש. |
| + | |
| + | ;גורם מגביל של מלחמות: |
| אחד הגורמים המגבילים בקרב האוכלוסייה האנושית היה מלחמות. קבוצה אחת תקפה אוכלוסיה אחרת או איימה עליה בתקיפה כזו. מלחמות מגבילות את האוכלוסייה בכמה דרכים. | | אחד הגורמים המגבילים בקרב האוכלוסייה האנושית היה מלחמות. קבוצה אחת תקפה אוכלוסיה אחרת או איימה עליה בתקיפה כזו. מלחמות מגבילות את האוכלוסייה בכמה דרכים. |
| * התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של ציידים לקטים ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים היתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. השפעת מלחמת העולם השנייה היתה בעיקר על יהודים, רוסים, גרמנים ועמים אחרים באירופה שמתו בקרבות ובאלימות הכוללת של המלחמה. | | * התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של ציידים לקטים ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים היתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. השפעת מלחמת העולם השנייה היתה בעיקר על יהודים, רוסים, גרמנים ועמים אחרים באירופה שמתו בקרבות ובאלימות הכוללת של המלחמה. |
שורה 86: |
שורה 97: |
| | | |
| ===מגבלות פוליטיות=== | | ===מגבלות פוליטיות=== |
− | עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פרוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהיתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד). דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]. | + | עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פרוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהיתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד). דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |