שינויים

שכיחות הפרקינסון בישראל אינה ידועה שכן היא לא נבדקה בצורה שיטתית, בין היתר בגלל קושי לאבחן את המחלה (ראו בהמשך).  בארצות הברית מעריכים כי קיימים כ-500 אלף חולי פרקינסון. שכיחות המחלה עולה עם הגיל. 90% מהחולים בפרקינסון חולים ב-late-onset sporadic Parkinson’s שאין לו רקע גנטי ברור, ואילו 10% חולים ב-early-onset Parkinson’s שיש לו אולי רקע גנטי מסויים. פרקינסון פוגע באנשים מכל הגזעים, הקבוצות האתניות, הלאומים ובעלי הכנסות שונות. <ref name="NIEHS2014"/>

שכיחות הפרקינסון בישראל אינה ידועה שכן היא לא נבדקה בצורה שיטתית, בין היתר בגלל קושי לאבחן את המחלה (ראו בהמשך).  בארצות הברית מעריכים כי קיימים כ-500 אלף חולי פרקינסון. שכיחות המחלה עולה עם הגיל. 90% מהחולים בפרקינסון חולים ב-late-onset sporadic Parkinson’s שאין לו רקע גנטי ברור, ואילו 10% חולים ב-early-onset Parkinson’s שיש לו אולי רקע גנטי מסויים. פרקינסון פוגע באנשים מכל הגזעים, הקבוצות האתניות, הלאומים ובעלי הכנסות שונות. <ref name="NIEHS2014"/>

לפי אומדן גס יש כ- 20,000 חולי פרקינסון בישראל. הגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא 58, אם כי יש מקרים של חולים בשנות השלושים והארבעים לחייהם.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]

לפי אומדן גס יש כ-20,000 חולי פרקינסון בישראל. הגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא 58, אם כי יש מקרים של חולים בשנות השלושים והארבעים לחייהם.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]

מחקר שבחן את שכיחות המחלה בקרב שלושה קיבוצים בדרום הארץ מצא כי בשנת 1989 שיעור המחלה בקרב בני 40 ומעלה היה גבוה פי חמישה ביחס לכל אזור הנגב. <ref>Herishanu, Y., et al (1989). [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2804801 Clustering of Parkinson's disease in southern Israel]. Canadian Journal of Neurological Sciences, 16(4), 402-05. </ref>

מחקר שבחן את שכיחות המחלה בקרב שלושה קיבוצים בדרום הארץ מצא כי בשנת 1989 שיעור המחלה בקרב בני 40 ומעלה היה גבוה פי חמישה ביחס לכל אזור הנגב. <ref>Herishanu, Y., et al (1989). [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2804801 Clustering of Parkinson's disease in southern Israel]. Canadian Journal of Neurological Sciences, 16(4), 402-05. </ref>

בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות כי חשיפה ל[[חומרי הדברה]] קשורה סטטיסטית לסיכוי מוגבר של תחלואה בפרקינסון. ניסויים רבים בבעלי חיים הצביעו על קשר כזה ומספר מחקרים בקרב בני אדם מתחילים להצביע על קשר בין כמה קבוצות של חומרי הדברה וחומרי הדברה ספציפיים לבין פרקינסון. <ref name="NIEHS2014"/>

בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות כי חשיפה ל[[חומרי הדברה]] קשורה סטטיסטית לסיכוי מוגבר של תחלואה בפרקינסון. ניסויים רבים בבעלי חיים הצביעו על קשר כזה ומספר מחקרים בקרב בני אדם מתחילים להצביע על קשר בין כמה קבוצות של חומרי הדברה וחומרי הדברה ספציפיים לבין פרקינסון. <ref name="NIEHS2014"/>

בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר ל[[חומרי הדברה]] יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית ב-2007 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה כי חשיפה לחומרים להדברת מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדרייה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html]  

בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר ל[[חומרי הדברה]] יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית ב-2007 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה כי חשיפה לחומרים להדברת מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו-paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדריה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html]  

ממקרים מצאו כי [[נדידת חומרי הדברה|ריסוס יכול לנדוד]] כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.

ממקרים מצאו כי [[נדידת חומרי הדברה|ריסוס יכול לנדוד]] כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.

===חשיפה לממסים כימיים וחומרי ניקוי===

===חשיפה לממסים כימיים וחומרי ניקוי===

מחקר מבוסס אוכלוסיה שפורסם בשנת 2011 מצא לראשונה כי אפילו חשיפה מוגבלת ל[[ממסים כימיים]], הנפוצים בשימוש במקומות עבודה ובתחביבים שונים (ציור, למשל), עשויים להעלות את הסיכון של גברים לחלות בפרקינסון, ללא קשר למספר החשיפות ולמשך החשיפה. החוקרים איתרו 99 זוגות של תאומים ממין זכר שרק אחד מהם חלה בפרקינסון, ובדקו את הקשר בין עבודתם ועיסוקיהם לבין הופעת המחלה. החוקרים גילו כי בקרב אנשים שנחשפו לממס הכימי TCE (המשמש כמסיר שומן, [[מסיר כתמים]] ומצוי גם בדבקים ומוצרים לניקוי שטיחים) במשך לפחות שעה בשבוע, הסיכון לחלות בפרקינסון עלה פי ששה. חשיפה משולבת ל-TCE ול-PERC (המשמש גם הוא בתעשיית הניקוי היבש ככימיקל מסיר שומן) העלתה את הסיכון פי תשע. משך החשיפה לא השפיע על יחס זה. בנוסף, יכלו לעבור שנים ארוכות מזמן החשיפה ועד התפרצות המחלה .<ref>Goldman, S., et al (2012). [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ana.22629/abstract;jsessionid=92565180597277BD12E12DFF5DD429CE.d02t04 Solvent exposures and Parkinson disease risk in twins].  Annals of Neurology, 71, 776–784</ref> [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]

מחקר מבוסס אוכלוסיה שפורסם בשנת 2011 מצא לראשונה כי אפילו חשיפה מוגבלת ל[[ממסים כימיים]], הנפוצים בשימוש במקומות עבודה ובתחביבים שונים (ציור, למשל), עשויים להעלות את הסיכון של גברים לחלות בפרקינסון, ללא קשר למספר החשיפות ולמשך החשיפה. החוקרים איתרו 99 זוגות של תאומים ממין זכר שרק אחד מהם חלה בפרקינסון, ובדקו את הקשר בין עבודתם ועיסוקיהם לבין הופעת המחלה. החוקרים גילו כי בקרב אנשים שנחשפו לממס הכימי TCE (המשמש כמסיר שומן, [[מסיר כתמים]] ומצוי גם בדבקים ומוצרים לניקוי שטיחים) במשך לפחות שעה בשבוע, הסיכון לחלות בפרקינסון עלה פי ששה. חשיפה משולבת ל-TCE ול-PERC (המשמש גם הוא בתעשיית הניקוי היבש ככימיקל מסיר שומן) העלתה את הסיכון פי תשע. משך החשיפה לא השפיע על יחס זה. בנוסף, יכלו לעבור שנים ארוכות מזמן החשיפה ועד התפרצות המחלה.<ref>Goldman, S., et al (2012). [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ana.22629/abstract;jsessionid=92565180597277BD12E12DFF5DD429CE.d02t04 Solvent exposures and Parkinson disease risk in twins].  Annals of Neurology, 71, 776–784</ref> [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]

    

    

=== חשיפה למתכות כבדות===

=== חשיפה למתכות כבדות===

===פעילות גופנית===

===פעילות גופנית===

מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של [[פעילות גופנית]] מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/> פעילות גופנית אינטנסיבת שחוזרת על עצמה יכולה ככל הנראה גם להאט את קצב התפשטות המחלה - ראו בהמשך.  

מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של [[פעילות גופנית]] מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/> פעילות גופנית אינטנסיבית שחוזרת על עצמה יכולה ככל הנראה גם להאט את קצב התפשטות המחלה - ראו בהמשך.  

===עישון===

===עישון===

ההשפעה של [[תזונה]] על פרקינסון אינה ברורה די הצורך. מחקר אחד משנת 2013 מצא כי צריכה של חומצות שומן רב בלתי רוויות (כמו שיש באבוקדו, בסלמון, בזרעי חמניות, שומשום, אגוזי מלך ועוד) מקטינה את הסיכוי לפתח את המחלה. עם זאת יש צורך לחזור ולבסס מחקר זה באמצעות מחקרים נוספים. <ref name="NIEHS2014"/>

ההשפעה של [[תזונה]] על פרקינסון אינה ברורה די הצורך. מחקר אחד משנת 2013 מצא כי צריכה של חומצות שומן רב בלתי רוויות (כמו שיש באבוקדו, בסלמון, בזרעי חמניות, שומשום, אגוזי מלך ועוד) מקטינה את הסיכוי לפתח את המחלה. עם זאת יש צורך לחזור ולבסס מחקר זה באמצעות מחקרים נוספים. <ref name="NIEHS2014"/>

על פי מחקר שפורסם ב- 2012 ב-European Journal of Neurology [[תזונה בסגנון ים-תיכוני]] העשירה בפירות, בירקות ובדגים עשויה להקטין לכדי מחצית את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון - עד לכדי 46 אחוזים. במחקר שנערך באוניברסיטת טוקיו, החוקרים בדקו את הרגלי התזונה של 249 חולי פרקינסון שאך זה אובחנו כלוקים במחלה, תוך השוואתם ל-368 מתנדבים בריאים. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות: תזונה 'בריאה' המבוססת על מרכיבים טריים כגון פירות, ירקות, דגים, קטניות, פטריות ואצות ים; תזונה 'מערבית' המבוססת על רמות גבוהות יותר של [[בשר אדום]] ו[[בשר מעובד|מזונות מעובדים עטירי שומן מן החי]]; ותזונה של 'ארוחות קלות' שבגדול התבססה על חלוקה שווה בין שתי התזונות הראשונות. מהתוצאות עלה שקבוצת 'התזונה הבריאה' שניזונה מהכמויות הגדולות ביותר של מזון מן הצומח ודגים נמצאה בכמחצית מהסיכון ללקות במחלת פרקינסון לעומת מי שאכלו הכי מעט מתזונה זו. באף אחת משתי התזונות האחרות לא נמצאה השפעה מגוננת.[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=275&ArticleID=1148][http://www.dailymail.co.uk/health/article-2088322/Mediterranean-diet-halves-risk-Parkinsons-disease.html]

על פי מחקר שפורסם ב-2012 ב-European Journal of Neurology [[תזונה בסגנון ים-תיכוני]] העשירה בפירות, בירקות ובדגים עשויה להקטין לכדי מחצית את הסיכון ללקות במחלת פרקינסון - עד לכדי 46 אחוזים. במחקר שנערך באוניברסיטת טוקיו, החוקרים בדקו את הרגלי התזונה של 249 חולי פרקינסון שאך זה אובחנו כלוקים במחלה, תוך השוואתם ל-368 מתנדבים בריאים. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות: תזונה 'בריאה' המבוססת על מרכיבים טריים כגון פירות, ירקות, דגים, קטניות, פטריות ואצות ים; תזונה 'מערבית' המבוססת על רמות גבוהות יותר של [[בשר אדום]] ו[[בשר מעובד|מזונות מעובדים עתירי שומן מן החי]]; ותזונה של 'ארוחות קלות' שבגדול התבססה על חלוקה שווה בין שתי התזונות הראשונות. מהתוצאות עלה שקבוצת 'התזונה הבריאה' שניזונה מהכמויות הגדולות ביותר של מזון מן הצומח ודגים נמצאה בכמחצית מהסיכון ללקות במחלת פרקינסון לעומת מי שאכלו הכי מעט מתזונה זו. באף אחת משתי התזונות האחרות לא נמצאה השפעה מגוננת.[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=275&ArticleID=1148][http://www.dailymail.co.uk/health/article-2088322/Mediterranean-diet-halves-risk-Parkinsons-disease.html]

===רדיקלים חופשיים===

===רדיקלים חופשיים===

על פי תיאוריה אחת, [[רדיקלים חופשיים]] יכולים לגרום למותם של תאי-עצב וכך להוביל למחלת הפרקינסון. רדיקלים חופשיים אינם יציבים משום שחסר להם אלקטרון אחד. בנסיון להשלים את האלקטרון החסר מתקשרים הרדיקלים החופשיים עם מולקולות סמוכות (במיוחד עם מתכות כמו ברזל), בתהליך הקרוי חמצון/התחמצנות (Oxidation). ההשערה היא שתהליך החמצון, פוגע ברקמות ובתוכן הנוירונים. הוכחות לכך שהחמצון עלול לגרום להתפתחות פרקינסון, כוללות את ממצא קיום רמות גבוהות של ברזל במוחם של חולי פרקינסון, במיוחד באזור ה-Substantia Nigra, ולחלופין המצאות רמות נמוכות של פריטין (Ferritin), המגן על התאים על ידי קשירת הברזל או יצירת טבעת מסביב לברזל ובידודו.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]

על פי תיאוריה אחת, [[רדיקלים חופשיים]] יכולים לגרום למותם של תאי-עצב וכך להוביל למחלת הפרקינסון. רדיקלים חופשיים אינם יציבים משום שחסר להם אלקטרון אחד. בניסיון להשלים את האלקטרון החסר מתקשרים הרדיקלים החופשיים עם מולקולות סמוכות (במיוחד עם מתכות כמו ברזל), בתהליך הקרוי חמצון/התחמצנות (Oxidation). ההשערה היא שתהליך החמצון, פוגע ברקמות ובתוכן הנוירונים. הוכחות לכך שהחמצון עלול לגרום להתפתחות פרקינסון, כוללות את ממצא קיום רמות גבוהות של ברזל במוחם של חולי פרקינסון, במיוחד באזור ה-Substantia Nigra, ולחלופין המצאות רמות נמוכות של פריטין (Ferritin), המגן על התאים על ידי קשירת הברזל או יצירת טבעת מסביב לברזל ובידודו.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]

===רעלנים===

===רעלנים===

קיימת ההשערה כי מחלת הפרקינסון עלולה להופיע כאשר רעלן (טוקסין) פנימי או חיצוני הורס באופן סלקטיבי נוירונים מסוג Dopaminergic - נוירונים הפועלים תוך ניצול הדופאמין כמעביר הגרוי העצבי. תיאוריה זו מתבססת על העובדה שישנם מספר רעלנים (כגון MPTP) ותרופות נוירולפטיות הידועים כגורמים לתסמינים פרקינסוניים בבני-אדם. בכל אופן, אף מחקר לא סיפק הוכחה נחרצת שרעלן גורם למחלה זו.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]

קיימת ההשערה כי מחלת הפרקינסון עלולה להופיע כאשר רעלן (טוקסין) פנימי או חיצוני הורס באופן סלקטיבי נוירונים מסוג Dopaminergic - נוירונים הפועלים תוך ניצול הדופאמין כמעביר הגירוי העצבי. תיאוריה זו מתבססת על העובדה שישנם מספר רעלנים (כגון MPTP) ותרופות נוירולפטיות הידועים כגורמים לתסמינים פרקינסוניים בבני-אדם. בכל אופן, אף מחקר לא סיפק הוכחה נחרצת שרעלן גורם למחלה זו.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]

מחקרים בבעלי-חיים הראו, כי MPTP הפריע לתיפקוד המיטוכונדריה בתאי עצב. חוקרים החלו החוקרים להתעניין באפשרות שפגיעה ב-DNA מיטוכונדרי עלולה לגרום לפרקינסון.  

מחקרים בבעלי-חיים הראו, כי MPTP הפריע לתיפקוד המיטוכונדריה בתאי עצב. חוקרים החלו החוקרים להתעניין באפשרות שפגיעה ב-DNA מיטוכונדרי עלולה לגרום לפרקינסון.  

קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך ש[[פעילות גופנית]] נמרצת ו[[אורח חיים פעיל|יומיומית]] כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של מחלת פרקינסון ולהאט את התפתחות המחלה.  הפעילות צריכה להיות כרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל 4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}

קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך ש[[פעילות גופנית]] נמרצת ו[[אורח חיים פעיל|יומיומית]] כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של מחלת פרקינסון ולהאט את התפתחות המחלה.  הפעילות צריכה להיות כרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל 4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}

לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים , חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים, חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעלות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקינסון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעילות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}

ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]

ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease עמותת פרקינסון בישראל]

* [http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease עמותת פרקינסון בישראל]

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Parkinson%27s_disease# מחלת פרקינסון] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Parkinson%27s_disease# מחלת פרקינסון] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F פרקינסון] בקרן לבריאות וסביבה

* [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F פרקינסון] בקרן לבריאות וסביבה

* [http://www.parkinsonsvoice.org/ היוזמה לזיהוי קולי של פרקינסון]

* [http://www.parkinsonsvoice.org/ היוזמה לזיהוי קולי של פרקינסון]