47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − שורה 43:
שורה 42: − − ==האטת התפחות המחלה== − קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך ש[[פעילות גופנית]] נמרצת ו[[אורח חיים פעיל|יומיומית]] כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של מחלת פרקינסון ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות כרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל 4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}} − − לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים , חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}} − − ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעלות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}} − − ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise] − שורה 86:
שורה 75: + + + + + + + + + − + + +
אין תקציר עריכה
'''מחלת פרקינסון''' (בעברית: רטטת) היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra), איזור במרכז המוח. הסיבות למוות של תאים אלה לא ברור. התסמינים הבולטים ביותר בשלבים המוקדמים של המחלה הם תסמינים הקשורים לתנועה כמו רעידות, קשיחות, תנועה איטית וקושי ללכת. תסמינים מאוחרים יותר כוללים קשיי חשיבה בעיות התנהגותיות, נוסף על כך, חלות הפרעות במערכות העיכול, השתן והשליטה בסוגרים. דמנציה מתרחשת לרוב בשלבים הסופיים של המחלה, וכן [[דיכאון]] שהוא מצב נפשי נלווה נפוץ. פרקינסון נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, אך מתרחשת לעיתים גם אצל צעירים. זו מחלת ניוון העצבים השניה בשכיחותה לאחר [[אלצהיימר]]<ref name="NIEHS2014"/>. המחלה נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. שבוע המודעות למחלת הפרקינסון בישראל מצוין כל שנה בין ה-5 ל-12 במרץ.
'''מחלת פרקינסון''' (בעברית: רטטת) היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra), איזור במרכז המוח. הסיבות למוות של תאים אלה לא ברור. התסמינים הבולטים ביותר בשלבים המוקדמים של המחלה הם תסמינים הקשורים לתנועה כמו רעידות, קשיחות, תנועה איטית וקושי ללכת. תסמינים מאוחרים יותר כוללים קשיי חשיבה בעיות התנהגותיות, נוסף על כך, חלות הפרעות במערכות העיכול, השתן והשליטה בסוגרים. דמנציה מתרחשת לרוב בשלבים הסופיים של המחלה, וכן [[דיכאון]] שהוא מצב נפשי נלווה נפוץ. פרקינסון נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, אך מתרחשת לעיתים גם אצל צעירים. זו מחלת ניוון העצבים השניה בשכיחותה לאחר [[אלצהיימר]]<ref name="NIEHS2014"/>. המחלה נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. שבוע המודעות למחלת הפרקינסון בישראל מצוין כל שנה בין ה-5 ל-12 במרץ.
==שכיחות המחלה==
==שכיחות המחלה==
===גורמים נוספים===
===גורמים נוספים===
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. אפשרות נוספת שחוקרים בודקים היא מעורבות של [[זיהום אוויר]] בתרומה לפרקינסון <ref name="NIEHS2014"/>
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. אפשרות נוספת שחוקרים בודקים היא מעורבות של [[זיהום אוויר]] בתרומה לפרקינסון <ref name="NIEHS2014"/>
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==
קיימות מספר תאוריות לגבי מנגנוני המחלה, ייתכן כי יותר מתאוריה אחת תתברר כנכונה[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
קיימות מספר תאוריות לגבי מנגנוני המחלה, ייתכן כי יותר מתאוריה אחת תתברר כנכונה[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
בשנת 2012 הציעה המתמטיקאי היישומי מקס ליטל לפתח שיטה לזיהוי קל יחסית של הימצאות המחלה באדם, ומצב התקדמותה בו. השיטה מבוססת על ניתוח צלילים המופקים ממיתרי קולו של החשוד כחולה, ובדיקת שונות בהם ביחס לאדם בריא. הדבר מקודם במסגרת "היוזמה לזיהוי קולי של פרקינסון" (Parkingson’s Voice Initiative). לשיטה נדרש איסוף של בסיס נתונים גדול מספיק. <ref name="ted2012">[http://www.ted.com/talks/max_little_a_test_for_parkinson_s_with_a_phone_call?language=he מקס ליטל: בדיקה למחלת פרקינסון בשיחת טלפון] הרצאת TED 2012</ref>
בשנת 2012 הציעה המתמטיקאי היישומי מקס ליטל לפתח שיטה לזיהוי קל יחסית של הימצאות המחלה באדם, ומצב התקדמותה בו. השיטה מבוססת על ניתוח צלילים המופקים ממיתרי קולו של החשוד כחולה, ובדיקת שונות בהם ביחס לאדם בריא. הדבר מקודם במסגרת "היוזמה לזיהוי קולי של פרקינסון" (Parkingson’s Voice Initiative). לשיטה נדרש איסוף של בסיס נתונים גדול מספיק. <ref name="ted2012">[http://www.ted.com/talks/max_little_a_test_for_parkinson_s_with_a_phone_call?language=he מקס ליטל: בדיקה למחלת פרקינסון בשיחת טלפון] הרצאת TED 2012</ref>
==האטת התפחות המחלה==
קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך ש[[פעילות גופנית]] נמרצת ו[[אורח חיים פעיל|יומיומית]] כמו [[אופניים|רכיבה על אופניים]], יכולה להעלים מספר תסמינים של מחלת פרקינסון ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות כרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל 4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}
לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים , חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}}
ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעלות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}
ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה]]
* [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה]]
* [[אורח חיים פעיל]]
* [[רפואה מונעת]]
* [[סיבות מוות בישראל]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==