שינויים

מאמר זה יראה במה שונה הפרעה סביבתית מרוב ההשפעות חיצוניות אחרות. כמו כן מתוך הניתוח של הפרעה סביבתית הוא מצביע על הבעיות בגישה הכללית של השפעה חיצונית.  

מאמר זה יראה במה שונה הפרעה סביבתית מרוב ההשפעות חיצוניות אחרות. כמו כן מתוך הניתוח של הפרעה סביבתית הוא מצביע על הבעיות בגישה הכללית של השפעה חיצונית.  

==התאור הנאו קלאסי==

==התיאור הנאו-קלאסי==

[[השפעה חיצונית]] הינה הטלה של חלק מהעלות או של רווח מעסקה בין שני צדדים על צד שלישי שאינו שותף לעסקה זו. בהקשר הסביבתי, כלכלנים נאו קלאסיים מתארים את ההפרעות לסביבה כ"זיהום". זיהום זה הוא סוג של השפעה חיצונית שלילית. צד א' (היצרן) מייצר ותוך כדי כך יוצר זיהום. צד ב' (הצרכן) קונה ממנו מוצר. העלות של הזיהום - לדוגמה זיהום אוויר שגורם למחלות שעולה כסף לרפאן, היא סוג של "עלות חיצונית" שמוטלת על צד ג' (השכנים של המפעל, לדוגמה).  

[[השפעה חיצונית]] הינה הטלה של חלק מהעלות או של רווח מעסקה בין שני צדדים על צד שלישי שאינו שותף לעסקה זו. בהקשר הסביבתי, כלכלנים נאו-קלאסיים מתארים את ההפרעות לסביבה כ"זיהום". זיהום זה הוא סוג של השפעה חיצונית שלילית. צד א' (היצרן) מייצר ותוך כדי כך יוצר זיהום. צד ב' (הצרכן) קונה ממנו מוצר. העלות של הזיהום - לדוגמה זיהום אוויר שגורם למחלות שעולה כסף לרפאן, היא סוג של "עלות חיצונית" שמוטלת על צד ג' (השכנים של המפעל, לדוגמה).  

הפתרון שהכלכלה הסביבתית, וכלכלנים נאו-קלאסיים מציעים הוא לבצע "הפנמה של ההשפעה החיצונית" אל תוך השוק. ריפוי המחלה עולה כך וכך כסף, ומקטין את הרווחה החברתית, גם הקטנת הזיהום, כך נטען, מקטינה את הרווחה החברתית משום שפרושה ייקור הייצור ולכן הקטנה של הרווחה החברתית של צדדים ב' וא'. יש צורך לכן להעביר כסף מא' וב' (אין זה משנה ממי בדיוק, לפי הכלכלנים), אל ג' עד להגעה לרמה של "זיהום אופטימלי": עלות אובדן הרווחה עקב התייקרות המוצר המיוצר עקב הפנמת העלות, תשתווה לעלות אובדן הרווחה של הטיפול בתחלואה. בתוך כך יווצרו גם תמריצים כלכליים - עבור הצרכן לנסות לחפש מוצר מזהם פחות, ועבור היצרן להתקין טכנולוגיה שתקטין את הזיהום או לייצר מוצר דומה ללא השפעה חיצונית דומה. הצרכן והיצרן ירצו לעשות זאת כדי לחסוך לעצמם את העלות של ההשפעה החיצונית שהיתה מוטלת בעבר על צד ג' וכעת מוטלת עליהם.  

הפתרון שהכלכלה הסביבתית, וכלכלנים נאו-קלאסיים מציעים הוא לבצע "הפנמה של ההשפעה החיצונית" אל תוך השוק. ריפוי המחלה עולה כך וכך כסף, ומקטין את הרווחה החברתית, גם הקטנת הזיהום, כך נטען, מקטינה את הרווחה החברתית משום שפרושה ייקור הייצור ולכן הקטנה של הרווחה החברתית של צדדים ב' וא'. יש צורך לכן להעביר כסף מא' וב' (אין זה משנה ממי בדיוק, לפי הכלכלנים), אל ג' עד להגעה לרמה של "זיהום אופטימלי": עלות אובדן הרווחה עקב התייקרות המוצר המיוצר עקב הפנמת העלות, תשתווה לעלות אובדן הרווחה של הטיפול בתחלואה. בתוך כך יווצרו גם תמריצים כלכליים - עבור הצרכן לנסות לחפש מוצר מזהם פחות, ועבור היצרן להתקין טכנולוגיה שתקטין את הזיהום או לייצר מוצר דומה ללא השפעה חיצונית דומה. הצרכן והיצרן ירצו לעשות זאת כדי לחסוך לעצמם את העלות של ההשפעה החיצונית שהיתה מוטלת בעבר על צד ג' וכעת מוטלת עליהם.  

==רובינזון קרוזו והפרעה סביבתית==

==רובינזון קרוזו והפרעה סביבתית==

כדי לנטרל היבטים של השפעה חיצונית מתוך הניתוח של הפערה לסביבה ניתן לחשוב על סוכן יחיד משרכיב את הכלכלה, "כלכלת רובינזון קרוזו" במודל כלכלי זה יש יצרן אחד, שהוא גם הצרכן היחידי. בכלכלה זו אין השפעות חיצוניות שכן רובינזון לא יכול לבצע השפעות חיצוניות על אף אחד אחר. מצד שני, יש הפרעה של רובינזון או של הכלכלה לסביבה. הכמות של הפרעה זו היא דבר שרובינזון מחליט עליו. כמות ההפרעה שהסביבה יכולה לסבול בלי לעור התמוטטות תלוי אך ורק בסביבה, ולא בהחלטות של רובינזון קרוזו.  

כדי לנטרל היבטים של השפעה חיצונית מתוך הניתוח של הפרעה לסביבה ניתן לחשוב על סוכן יחיד משרכיב את הכלכלה, "כלכלת רובינזון קרוזו" במודל כלכלי זה יש יצרן אחד, שהוא גם הצרכן היחידי. בכלכלה זו אין השפעות חיצוניות שכן רובינזון לא יכול לבצע השפעות חיצוניות על אף אחד אחר. מצד שני, יש הפרעה של רובינזון או של הכלכלה לסביבה. הכמות של הפרעה זו היא דבר שרובינזון מחליט עליו. כמות ההפרעה שהסביבה יכולה לסבול בלי לעור התמוטטות תלוי אך ורק בסביבה, ולא בהחלטות של רובינזון קרוזו.  

לכן גם אם מניחים שכל העלויות החיצוניות מופנות אל תוך השוק, ייתכן מצב של קריסה אקולוגית. מכאן שהגישה של השפעות חיצוניות היא גישה חסרה כשהיא מנסה לעסוק בניתוח של בעיות סביבה.  

לכן גם אם מניחים שכל העלויות החיצוניות מופנות אל תוך השוק, ייתכן מצב של קריסה אקולוגית. מכאן שהגישה של השפעות חיצוניות היא גישה חסרה כשהיא מנסה לעסוק בניתוח של בעיות סביבה.  

היבט ראשון בו יש בעייתיות לניתוח של השפעה חיצונית הוא ההיבט של סיכון. לא רק שזיהום לדוגמה יכול לגרום לאדם לחלות, לסביבה הטבעית להפוך לפחות אטרקטיבית או לדורות העתיד לסבול, אלא שזיהום כזה יכול ממש להסתיים במוות או בהרס גמור. בן האדם הבודד יכול למות עקב מחלתו. המערכת הסביבתית המושפעת יכולה להיהרס לגמרי עקב הזיהום, וגם אדם בדור העתיד יכול למות או בכלל לא להוולד בעקבות הזיהום.  

היבט ראשון בו יש בעייתיות לניתוח של השפעה חיצונית הוא ההיבט של סיכון. לא רק שזיהום לדוגמה יכול לגרום לאדם לחלות, לסביבה הטבעית להפוך לפחות אטרקטיבית או לדורות העתיד לסבול, אלא שזיהום כזה יכול ממש להסתיים במוות או בהרס גמור. בן האדם הבודד יכול למות עקב מחלתו. המערכת הסביבתית המושפעת יכולה להיהרס לגמרי עקב הזיהום, וגם אדם בדור העתיד יכול למות או בכלל לא להוולד בעקבות הזיהום.  

מערכת החשיבה בכלכלת הרווחה הנאו קלאסית, עליה בנויה התאוריה הנאו קלאסית, לא ממש בנויה לטפל במקרי מוות והרס כאלה. בניתוח הזה הסוכנים הם בעלי סל מוצרים א' או ב', אין מצב בו בתחילתו של המודל סוכן א', ב' וג' נמצאים עימנו, ואילו בסופו של המודל סוכן ג' מת.  

מערכת החשיבה בכלכלת הרווחה הנאו-קלאסית, עליה בנויה התאוריה הנאו-קלאסית, לא ממש בנויה לטפל במקרי מוות והרס כאלה. בניתוח הזה הסוכנים הם בעלי סל מוצרים א' או ב', אין מצב בו בתחילתו של המודל סוכן א', ב' וג' נמצאים עימנו, ואילו בסופו של המודל סוכן ג' מת.  

דרך אחת לניסיון לעקוף קושי זה יכולה להיות לנקוט בגישה של ביטוח. נחשב את ערך החיים של ג' על פי כמות ביטוח החיים אותה הוא מוכן לשלם, ושלום על ישראל. אולם גם לגישה זו יש בעיות - כמו הכנסה פנימה של הנחה נורמטיבית נסתרת על כך שחייהם של אזרחים עניים שווים פחות מחייהם של אזרחים עשירים.  

דרך אחת לניסיון לעקוף קושי זה יכולה להיות לנקוט בגישה של ביטוח. נחשב את ערך החיים של ג' על פי כמות ביטוח החיים אותה הוא מוכן לשלם, ושלום על ישראל. אולם גם לגישה זו יש בעיות - כמו הכנסה פנימה של הנחה נורמטיבית נסתרת על כך שחייהם של אזרחים עניים שווים פחות מחייהם של אזרחים עשירים.  

* [[הנדסה גנטית]]  

* [[הנדסה גנטית]]  

* שינוי תוואי זרימה של נהרות ושאיבת [[משבר המים העולמי|מי שתיה]] לניצול ישיר בידי בני האדם ולחקלאות.  

* שינוי תוואי זרימה של נהרות ושאיבת [[משבר המים העולמי|מי שתיה]] לניצול ישיר בידי בני האדם ולחקלאות.  

* כריה והוצאה של חומרים אנ אורגניים מקליפת האדמה

* כריה והוצאה של חומרים אנ-אורגניים מקליפת האדמה

* [[זיהום אור]], [[זיהום רעש]] והפרעות אלקטרומגנטיות נוספות

* [[זיהום אור]], [[זיהום רעש]] והפרעות אלקטרומגנטיות נוספות

* יצירת פסולת מוצקה אורגנית ובלתי אורגנית

* יצירת פסולת מוצקה אורגנית ובלתי אורגנית

ההתחשבות של העלות האמיתית של השפעות אלה, באמצעות "הפנמת עלויות" פרושה כנראה שינוי כללי ומאקרו-כלכלי בכלכלה. לדוגמה הגבלה על כמות ה[[ייצור ראשוני]] שהמין האנושי מנצל פרושה בעצם הגבלה על האוכלוסייה ועל החקלאות. השלכות אלה מתנגשות עם הרעיון הכלכלי לפיו אין גבול ל[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] וזו אינה תלויה בדבר, מלבד הטכנולוגיה, כמות המכונות והעבודה האנושית.

ההתחשבות של העלות האמיתית של השפעות אלה, באמצעות "הפנמת עלויות" פרושה כנראה שינוי כללי ומאקרו-כלכלי בכלכלה. לדוגמה הגבלה על כמות ה[[ייצור ראשוני]] שהמין האנושי מנצל פרושה בעצם הגבלה על האוכלוסייה ועל החקלאות. השלכות אלה מתנגשות עם הרעיון הכלכלי לפיו אין גבול ל[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] וזו אינה תלויה בדבר, מלבד הטכנולוגיה, כמות המכונות והעבודה האנושית.

==ראו גם==

==ראו גם==