שינויים

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.

ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.

עמדת משרד החוץ כפי שנתנה בשנת 2015 היא כי ישראל תוכל לייצא גז ל[[אירופה]] וכי לדבר זה יש השפעות משמעותיות על יחסי ישראל אירופה. האפשרות הן מכירה בצינור דרך [[קפריסין]], [[יוון]], ו[[איטליה]] או דרך הנזלת הגז דרך מתקני הנזלה.<ref name=":0" /> המסמך לא מביא נתונים כמותיים בשאלה איזה אחוז מהגז לאירופה ישראל תוכל לספק, על איזה מדינות באיחוד האירופי תהיה לישראל השפעה מדינית, ומה אחוז האנרגיה שישראל תספק לעומת ספקים אחרים של גז כמו רוסיה, או מדינות ערב. לעומת עמדה זו מציינת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] כי העתודות של ישראל מהוות 0.4% מהעתודות העולמיות של הגז הטבעי. היות שכחצי מהעתודות נשמר למשק המקומי, ישראל תוכל לייצא כמות של 0.2% מתוך העתודות העולמיות. עבור המדינות החשובות באירופה כמו [[גרמניה]], הגז הישראלי (שמופק במים עמוקים) הוא מועט ובשל המרחק הרב אליהן הוא יהיה גם יקר לעומת חלופות אחרות. מדינות באירופה כמו יוון או קפריסין שנשקל ייצוא עליהן, הן לפי הטענה, לא מדינות בעלות השפעה מהותית על מדיניות של האיחוד האירופי<ref name=":2" />  

עמדת משרד החוץ כפי שנתנה בשנת 2015 היא כי ישראל תוכל לייצא גז ל[[אירופה]] וכי לדבר זה יש השפעות משמעותיות על יחסי ישראל אירופה. האפשרות הן מכירה בצינור דרך [[קפריסין]], [[יוון]], ו[[איטליה]] או דרך הנזלת הגז דרך מתקני הנזלה.<ref name=":0" /> המסמך לא מביא נתונים כמותיים בשאלה איזה אחוז מהגז לאירופה ישראל תוכל לספק, על איזה מדינות באיחוד האירופי תהיה לישראל השפעה מדינית, ומה אחוז האנרגיה שישראל תספק לעומת ספקים אחרים של גז כמו רוסיה, או מדינות ערב. לעומת עמדה זו מציינת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] כי העתודות של ישראל מהוות 0.4% מהעתודות העולמיות של הגז הטבעי. היות שכחצי מהעתודות נשמר למשק המקומי, ישראל תוכל לייצא כמות של 0.2% מתוך העתודות העולמיות. עבור המדינות החשובות באירופה כמו [[גרמניה]], הגז הישראלי (שמופק במים עמוקים) הוא מועט ובשל המרחק הרב אליהן הוא יהיה גם יקר לעומת חלופות אחרות. מדינות באירופה כמו יוון או קפריסין שנשקל ייצוא עליהן, הן לפי הטענה, לא מדינות בעלות השפעה מהותית על מדיניות של האיחוד האירופי<ref name=":2" />  

מתנגדי המתווה טוענים כי בעוד הוא נועד כביכול, לשפר את מצבה הביטחוני של המדינה, הוא בעצם תרוץ כדי לאפשר לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.  

מתנגדי המתווה טוענים כי בעוד הוא נועד כביכול, לשפר את מצבה הביטחוני של המדינה, הוא בעצם תרוץ כדי לאפשר לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים. [[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.

===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===

===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===