שינויים

===גידול אוכלוסייה===

===גידול אוכלוסייה===

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסייה.

בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של ציידים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסייה.

בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  

בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  

הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.

מאז המהפכה החקלאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי איכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בויטמין A.

מאז המהפכה החקלאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי עיכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בויטמין A.

[[תמונה:Molino neolítico de vaivén.jpg|ממוזער|250px|מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך]]

[[תמונה:Molino neolítico de vaivén.jpg|ממוזער|250px|מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך]]

הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניקוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסייה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקלאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד (בעיקר הגף והמפרקים). בנוסף לכך המזונות מבוססי הגרעינים מחייבים קילוף, טחינה, ואפייה בישול או לחלופין [[הנבטה]] כדי להכשיר מזון זה לתזונה אנושית.  

הגוף האנושי הותאם לחיי הלקטים ציידים. הוא לא מותאם לעבודות חקלאות קשות שכללו סיכול אבנים, חריש, זיבול השדה, ניכוש עשבים, השקייה, קציר ועוד. בגלל שהאוכלוסייה גדלה ובגלל יצירת מבנים היררכים שחמסו את עודפי המזון מהאיכרים, הם עבדו מבוקר עד ערב בעבודות קשות בעבודות שהשלד שלהם והשרירים שלהם אינם מותאמים לעשות. מסיבה זו עם התפתחות המהפכה החקלאית מתחילים למצוא שלדים עם בעיות שונות הקשורות לעומס יתר על השלד (בעיקר הגף והמפרקים). בנוסף לכך המזונות מבוססי הגרעינים מחייבים קילוף, טחינה, ואפייה בישול או לחלופין [[הנבטה]] כדי להכשיר מזון זה לתזונה אנושית.  

בנוסף, המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו איזור גאוגרפי, בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים. דבר זה הוביל לעלייה בכמות הטפילים ובמחלות הזיהומיות של טפילים וחיידקים. הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים. רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. דוגמאות למחלות כאלו הן חצבת, דבר ושפעת שהרגו במהלך ההיסטוריה מיליוני אנשים. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגיינים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסייה.  

בנוסף, המעבר ליישובי קבע הוביל לירידה ניכרת בתנאי ההיגיינה, שכן ההכנה של מזונות, הפרשת צרכים נעשתה באותו איזור גאוגרפי, בניגוד לחבורות נוודים של לקטים ציידים. דבר זה הוביל לעלייה בכמות הטפילים ובמחלות הזיהומיות של טפילים וחיידקים. הביות של חיות שונות כמו פרות, אווזים, צאן, חזירים ותרנגולות, ולעיתים קרובות מגע יומיומי עם החיות ומגורים איתם, הביאו לנדידת מחלות רבות מבעלי החיים. רוב המחלות הזיהומיות המוכרות לנו לאורך ההיסטוריה מקורם במגעים עם חיות מבוייתות. דוגמאות למחלות כאלו הן חצבת, דבר ושפעת שהרגו במהלך ההיסטוריה מיליוני אנשים. ככל שגדלו היישובים והופיעו לאחר מכן גם ערים גדולות וממלכות התנאים ההיגייניים הלכו וירדו והחלו להופיע גם מגיפות - מחלות המונית הנודדות ממקום למקום וחוזרות לאחר כמה עשרות או מאות שנים כדי להדביק שוב את האוכלוסייה.  

לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המהפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.

לפי הערכת החוקרים המהפכה החקלאית לא הובילה לשיפור מצב הבריאות ואף להפך. יש ראיות לכך שאנשים סבלו מיותר מחלות, תוחלת החיים התקצרה, החיים היו קשים יותר ואומללים יותר. אנשים לאחר המהפכה החקלאית הפכו נמוכים יותר בהשוואה לאבותיהם מלפני המהפכה.

===ירידה בבטחון התזונתי===

===ירידה בביטחון התזונתי===

{{הפניה לערך מורחב|בטחון תזונתי}}

{{הפניה לערך מורחב|בטחון תזונתי}}

לכאורה ניתן היה לצפות כי שפע המזון של הדגנים, היכולת לאפסן אותם ב[[ממגורה|ממגורות]] ושיפור פריון החקלאות יביאו לעליה ב[[בטחון תזונתי|בטחון התזונתי]]. למעשה המצב היה הפוך. החקלאות הובילה לשפע כולל של מזון, אבל לגבי רוב עצום של האנושות, פרושה היה הקטנת כמות הקלוריות לנפש בגלל גידול האוכלוסייה המהיר יותר וירידה בבטחון התזונתי.<ref name="harary2011"/>  

לכאורה ניתן היה לצפות כי שפע המזון של הדגנים, היכולת לאפסן אותם ב[[ממגורה|ממגורות]] ושיפור פריון החקלאות יביאו לעליה ב[[בטחון תזונתי|בטחון התזונתי]]. למעשה המצב היה הפוך. החקלאות הובילה לשפע כולל של מזון, אבל לגבי רוב עצום של האנושות, פרושה היה הקטנת כמות הקלוריות לנפש בגלל גידול האוכלוסייה המהיר יותר וירידה בביטחון התזונתי.<ref name="harary2011"/>  

לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו [[מגוון|מגוונים]] בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד ל[[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] לדוגמה. בתקופת [[בצורת]] יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר<ref name="harary2011"/>. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.  

לקטים סבלו גם הם מבעיות בהספקת המזון, אך מקורות המזון שלהם היו [[מגוון|מגוונים]] בהרבה וכוללים בדרך כלל התבססות על מאות מיני צמחים, פטריות ובעלי חיים. כך שהם לא היו חשופים לסכנה של מחלות שתוקפות את המזונות שלהם, בניגוד ל[[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] לדוגמה. בתקופת [[בצורת]] יכלו הלקטים לנדוד (דבר שהיה כרוך בסכנות מצד לקטים אחרים) או לצוד יותר<ref name="harary2011"/>. במקרה של סופה או הרס של סוג מסויים של יבולים הם יכולים לאכול מזונות פחות טעימים שאותם הם לא אוכלים בזמן רגיל.