בגלל המשבר העמוק צריך למצוא מודל חדש כדי לממן את יצירת החדשות.
בגלל המשבר העמוק צריך למצוא מודל חדש כדי לממן את יצירת החדשות.
+
+
קז'ה טוענת שאנשים צריכים לשלם עבור חדשות באינטרנט וכי הם גם יסכימו לעשות זאת. לטענתה המודל של הרבה קוראים שקוראים חינם אבל מקבלים מימון על ידי מכירת פרסומות לא עובד. חברות מנסות גרסאות שונות של "חומות תשלום" - מתן חלק קטן מהכותרת והחדשות חינם, ואילו הגישה לרוב המוצר היא בתמורה למנוי חודשי. דבר כזה מנסים בעיתונים כמו 'וול סטריט ג'ורנל' ו'ניו יורק טיימס'. לטענתה כ 50% מכלי התקשורת הממוסדים מבקשים תשלום בתמורה למוצר המלא, אבל ההכנסות הללו לא מקזזות את אבדן ההכנסות מהתכווצות העיתונים.
+
+
המודל העסקי שקז'ה מציעה מתמקד בבעלות על חברות המדיה ויצרני החדשות. בגלל שחדשות ותחקירים הם מוצר ציבורי חיוני, החדשות צריכות להיות מופקות על ידי ארגון שאינו למטרת רווח – אבל כזה שיש לו מבנה מיוחד. עיתונים יכולים להרוויח, ואם הם מצליחים לעשות זאת, זה מצוין. אבל צריך מבנה שבו הם לא יהיו חייבים להרוויח כדי לשרוד, ושבו היעד אינו מקסום הרווח. במודל כזה חברות מדיה לא יחלקו דיווידנדים.
+
+
סיבה נוספת שחברת חדשות צריכה להיות מוסד ללא כוונת רווח היא ההשפעה של הבעלים על הפוליטיקה דרך העיתון. יש דוגמאות רבות של אנשי עסקים שרוכשים עיתונים וגופי תקשורת כי זה משתלם להם מבחינה אחרת - להשפיע על [[רגולציה]] ממשלתית או לרתום את העיתון לקמפיין. בצרפת וישראל יש הגבלה על היקף התרומות שאפשר לתרום לפוליטיקאי, אבל אין שום הגבלה על מתן טובת הנאה חשוב ה- קנייה או פתיחה של גוף מדיה שיתמוך בו.
+
+
קז'ה מציעה ארגון שמגביל את זכויות ההצבעה של אנשי עסקים שמשקיעים בארגון חדשות:
+
* היזמים שהם בדרך כלל קבוצת עיתונאים – צריכים להביא קצת כסף ראשוני.
+
* ניתן לגייס כסף מהציבור באמצעות גיוס המונים באינטרנט, שיהפוך אותו לבעל מניות. עיתונאים יכולים לגייס ככה קצת כסף מהציבור.
+
* בעלי הון שמוכנים להשקיע כסף אבל גם מוכנים שההשפעה שלהם על קו המערכת תהיה מוגבלת. יש להם מנות עם השפעה מועטה על זכויות הצבעה ועל ניהול המערכת
+
* הטבות ממשלתיות לגוף חדשות שעומד בקיריטריונים (לדגומה אחד הקריטוריונים הוא מגבלת השפעה על בעלי ההון). בצרפת, למשל, עיתונים מקבלים הטבה משמעותית באמצעות תקנות [[מס ערך מוסף]]: עיתונים משלמים מע"מ נמוך בכשני שליש ביחס לשאר המשק.