47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: + + + + − + + + + + + + +
←ענף החדשות במשבר
מחקר שערכה קז'ה מצא ששמספר העיתונאים המקצועיים שמועסקים ביצירת חדשות ירד באופן דרמטי. רואים את זה בארצות הברית, בספרד וגם בצרפת, אם כי פחות. ההיקף של מקצוע העיתונות בכללותו – מצטמק. מול התופעה הזו חלה עלייה חדה במספר האנשים שעוסקים ב[[יחסי ציבור]] - כלומר אנשים שמקבלים תשלום מ[[תאגידים גדולים]], ארגונים גדולים וממשלות ומנסים להטות את הציבור לפי האינטרסים שלהם.
מחקר שערכה קז'ה מצא ששמספר העיתונאים המקצועיים שמועסקים ביצירת חדשות ירד באופן דרמטי. רואים את זה בארצות הברית, בספרד וגם בצרפת, אם כי פחות. ההיקף של מקצוע העיתונות בכללותו – מצטמק. מול התופעה הזו חלה עלייה חדה במספר האנשים שעוסקים ב[[יחסי ציבור]] - כלומר אנשים שמקבלים תשלום מ[[תאגידים גדולים]], ארגונים גדולים וממשלות ומנסים להטות את הציבור לפי האינטרסים שלהם.
קז'ה מציגה נתונים מספריים על המשבר בעיתונות. בשנת 1955 מחזור הכספים של כלל העיתונות בארצות הברית היה מעל 1% מכלל התוצר הגולמי המקומי. עד שנת 1975 ירדו העיתונים ל 0.8% (דבר שמצביע על כך שגם היבטים כמו בידור וטלוויזיה נגסו בעיתונות) ודבר זה נשאר ברמה דומה עד 1985. עד שנת 2005 היתה ירידה חדה יותר כך שהעיתונות הגיעה ל- 0.5% מהתמ"ג, ובשנת 2015 היא ירדה לפחות מ0.2% מסך התמ"ג של ארצות הברית.
בשנת 1975 מספר העיתונאים בארצות הברית עמד על 45 אלף איש. עד 1985 מספר העיתונאים עלה ל-55 אלף ורמה זו נשארה עד שנת 2010. מאז שנה זו יש ירידה חדה במספר העיתונאים כך שנכון לשנת 2015 פחות מ-40 אלף עיתונים. באופן יחסי מספר העיתונאים נשאר בין 1975 ל1995 ברמה של 0.05% מסך המועסקים, מאז הוא ירד בעקביות, בעיקר מאז שנת 2010, ונכון לשנת 2015 הוא קרוב ל 0.03% מכלל המועסקים.
בעיה נוספת לפי קז'ה היא ההצטמקות של מערכות העיתונים, והמעבר ממערכות גדולות למערכות קטנות. פרוש הדבר הוא אובדן [[יתרון לגודל|היתרונות לגודל]]. כשיש הרבה מערכות תקשורת קטנות, הציבור מקבל שכפול רב יותר של אותם חומרים בסיסיים, ומצד אחר לא מקבלים חומרים חדשים. כשבמערכת חדשות עובדים 100־50 איש, הם מטפלים באותם נושאים ומשכפלים אותם דברים, רק בדרך מעט שונה. לעומת זאת, מערכת גדולה יותר, עם כמה מאות אנשים, יכולה לטפל ביותר נושאים ולעשות זאת יותר לעומק.
בעיה נוספת לפי קז'ה היא ההצטמקות של מערכות העיתונים, והמעבר ממערכות גדולות למערכות קטנות. פרוש הדבר הוא אובדן [[יתרון לגודל|היתרונות לגודל]]. כשיש הרבה מערכות תקשורת קטנות, הציבור מקבל שכפול רב יותר של אותם חומרים בסיסיים, ומצד אחר לא מקבלים חומרים חדשים. כשבמערכת חדשות עובדים 100־50 איש, הם מטפלים באותם נושאים ומשכפלים אותם דברים, רק בדרך מעט שונה. לעומת זאת, מערכת גדולה יותר, עם כמה מאות אנשים, יכולה לטפל ביותר נושאים ולעשות זאת יותר לעומק.
לטענתה הדבר האידאלי הוא [[שוק תחרותי]] אבל עם מספר שחקנים לא גדול מידי. לטענתה אם אתה בוחן את העיתונים החשובים, המשפיעים, אלה שמביאים סיפורים חדשים – אתה מגלה שאלה ארגונים של 500 עיתונאים. כלי תקשורת עם עשרה עיתונאים, גם אם יהיו רבים כאלה, בדרך כלל לא עושים דברים שהציבור תופש כ'נחשבים'. טענה זו דומה לטענה כללית יותר של [[ג'וזף שומפטר]] ביחס ל[[תחרות בין מעטים]] ו[[שינוי טכנולוגי]] או חדשנות- שומפטר הציג מודל של [[תחרות שופמטריאנית]] שבה תחרות משמעותית בין כמה ארגונים גדולים שלא מגיעים להסכם בינהם מותירה מספיק משאבים בידי כל ארגון כך שהוא משקיע ב[[מחקר ופיתוח]] דבר שמוביל ל[[חדשנות]].
לטענתה הדבר האידאלי הוא [[שוק תחרותי]] אבל עם מספר שחקנים לא גדול מידי. לטענתה אם אתה בוחן את העיתונים החשובים, המשפיעים, אלה שמביאים סיפורים חדשים – אתה מגלה שאלה ארגונים של 500 עיתונאים. כלי תקשורת עם עשרה עיתונאים, גם אם יהיו רבים כאלה, בדרך כלל לא עושים דברים שהציבור תופש כ'נחשבים'. טענה זו דומה לטענה כללית יותר של [[ג'וזף שומפטר]] ביחס ל[[תחרות בין מעטים]] ו[[שינוי טכנולוגי]] או חדשנות- שומפטר הציג מודל של [[תחרות שופמטריאנית]] שבה תחרות משמעותית בין כמה ארגונים גדולים שלא מגיעים להסכם בינהם מותירה מספיק משאבים בידי כל ארגון כך שהוא משקיע ב[[מחקר ופיתוח]] דבר שמוביל ל[[חדשנות]].
הסיבה המרכזית למשבר בעיתונות התחרות מצד האינטרנט וההשפעה שלה על מבנה השוק. מבחינה היסטורית קז'ה טוענת שבכל פעם שנוצרת פלטפורמה חדשה – פעם זה רדיו, אחר־כך טלוויזיה ועכשיו אינטרנט – מגלים שהמחיר שכל צרכן משלם, יורד. זה מסביר חלק גדול מהמשבר. לדוגמה אחת ההכנסות העיקריות של עיתונים היו מודעות לוח (לוחות יד שניה, מודעות אבל) אבל העסק הזה נעלם בגלל אתרים למכירות של מוצרים יד שניה לדוגמה ואתרי מודעות אחרים. בארצות הברית עסקי החדשות התבססו על הכנסות מפרסום, אבל ככל שהפלטפורמות השונות והאינטרנט התקדמו, מחיר הפרסומות ירדו מאד כך שגם אפיק זה ירד. אפיק הכנסה שלישי היה מנויים לעיתון מודפס אבל גם אפיק זה נפגע במצאיות של אפשרות לקרוא חדשות באינטרנט.
בארצות הברית גם ראינו שחברות החדשות נהפכו ל[[חברה ציבורית|חברות ציבוריות]] כלומר חברה שהמניות שלהן נסחרות בבורסה. דבר זה מעודד לחץ על החברות האלה לשמור על רווחיות גבוהה. מסיבה זו אפילו גופים שיכלו לשלם לעיתונאים נאלצו לצמצם את מספרם כדי לשמור על אותה רווחיות. דבר זה יוצר לדעתה מנגון של [[לולאת משוב מחלישה]]: הרווחיות יורדת בגלל מחירי הפרסום הצונחים, העיתונים מקצצים בעיתונאים כדי לשמור על רווחיות, ציבור הלקוחות מתאכזב מהמוצר ונוטש אותו, הרווחיות ממשיכה לרדת – וחוזר חלילה.
==מודל חדש למימון העיתונות==
בגלל המשבר העמוק צריך למצוא מודל חדש כדי לממן את יצירת החדשות.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==