שינויים

באוגוסט 1968 פרסמה הוועדה את מסקנותיה בדו"ח של 196 עמודים שהוגש לכנסת. הוועדה בדקה 342 מקרי היעלמות שהגיעו לידיה. לגבי 316 מהנעלמים נקבע כי נפטרו. לגבי ארבעה ילדים נקבע כי אומצו, ו-22 ילדים הוגדרו כנעדרים.{{הערה|שם=carmeli1968}} הוועדה המליצה על עריכת חקירה בחו"ל, כדי לבדוק את האפשרות שחלק מהילדים נמסרו לאזרחים זרים. היא עצמה התמקדה בחקירה בישראל בלבד.{{הערה|שם=mmm2001| יוסי זולפן ועוגן גולדמן, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00334.pdf ועדת החקירה הממלכתית "לעניין היעלמם של ילדים מבין עולי תימן"], באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 20 ביוני 2001}}

באוגוסט 1968 פרסמה הוועדה את מסקנותיה בדו"ח של 196 עמודים שהוגש לכנסת. הוועדה בדקה 342 מקרי היעלמות שהגיעו לידיה. לגבי 316 מהנעלמים נקבע כי נפטרו. לגבי ארבעה ילדים נקבע כי אומצו, ו-22 ילדים הוגדרו כנעדרים.{{הערה|שם=carmeli1968}} הוועדה המליצה על עריכת חקירה בחו"ל, כדי לבדוק את האפשרות שחלק מהילדים נמסרו לאזרחים זרים. היא עצמה התמקדה בחקירה בישראל בלבד.{{הערה|שם=mmm2001| יוסי זולפן ועוגן גולדמן, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00334.pdf ועדת החקירה הממלכתית "לעניין היעלמם של ילדים מבין עולי תימן"], באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 20 ביוני 2001}}

===עמותת "הועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים"===

===דו"ח עמותת "ועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים"===

"הוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים" פרסמה ב-[[1986]] דו"ח משלה שקרא להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא. הדו"ח הסתמך בין היתר על מחקרו של [[דב לויטן]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], שהעלה טענות על ליקויים בפעולת ועדת בהלול-מינקובסקי.<ref name="mmm2001"/>

ב-[[1986]] פרסמה עמותת ועדה ציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים דו"ח משלה שקרא להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא. הדו"ח הסתמך בין היתר על מחקרו של [[דב לויטן]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], שהעלה טענות על ליקויים בפעולת ועדת בהלול-מינקובסקי.{{הערה|שם=mmm2001}} לויטן טען כי שיקול פוליטי מנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוועדה לא חקרה את כל התלונות שהוגשו וייתכן שמספר הילדים שנעלמו היה גדול מ-342 ילדים. עוד אמר כי הוועדה הסבירה שליקויים מנהליים מנעו מסירת מידע מוסמך להורים והזמנה לטקס הקבורה, אבל הסבר כזה אינו מתקבל על הדעת היות שמדובר במאות מקרים. כמו כן לא בוצע אימות של תעודות פטירה על ידי פתיחה מדגמית של מספר קברים, במטרה לוודא שתעודות הפטירה אמינות.{{הערה|שם=mmm2001}}

לויטן טען כי שיקול פוליטי מנע הקמת וועדת חקירה ממלכתית. הוועדה לא הוקמה בהתאם לחוק אלא על פי המלצת שר המשפטים. הוועדה לא חקרה את כל התלונות שהוגשו וייתכן שמספר הילדים שנעלמו היה גדול מ-342 ילדים. הוועדה הסבירה כי ליקויים מנהליים מנעו מסירת מידע מוסמך להורים והזמנה לטקס הקבורה, אבל הסבר כזה אינו מתקבל על הדעת היות ומדבר במאות מקרים. לא בוצע אימות של תעודות פטירה על ידי פתיחה מדגמית של מספר קברים, במטרה לוודא שתעודות הפטירה אמינות. <ref name="mmm2001"/>

בפברואר 1986 קראה ועדת הפנים של הכנסת להקים [[ועדת חקירה ממלכתית]]. בעקבות תוכנית טלוויזיה ב"[[מבט שני]]", שהוקדשה לילדי תימן, הבטיח ראש הממשלה, [[שמעון פרס]], כי תוקם ועדת חקירה בעניין. ב-3 במרץ 1986 מינה פרס ועדה של פקידי ממשלה כדי שתהווה "צוות מדריך לוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן". לטענת הממשלה "הוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן" סירבה לשתף פעולה עם הוועדה הממשלתית. חברת הכנסת [[מרים גלזר-תעסה]] מהליכוד חזרה באפריל 1987 על בקשה להקים ועדת חקירה ממלכתית. [[רוני מילוא]], שהיה אז סגן שר בממשלת האחדות של [[יצחק שמיר]] הבטיח לשקול את הבקשה.{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset11/HTML_27_03_2012_05-59-19-PM/19870401@19870401013@013.html 2671. ילדי תימן הנעדרים - הישיבה השלוש-מאות-וחמש-עשרה של הכנסת האחת-עשרה] יום רביעי, ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987)}} ביולי אותה שנה גלזר-תעסה חזרה על בקשתה לוועדה ממלכתית.{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset11/HTML_27_03_2012_05-59-19-PM/19870729@19870729003@003.html הצעה לסדר היום - ילדי תימן הנעדרים], 29 ביולי 1987, באתר [[הכנסת]]}}

===[[ועדת שלגי]]===  

===[[ועדת שלגי]]===