שינויים

===מצוקה במחנות המעבר ומצבם הבריאותי של העולים===

===מצוקה במחנות המעבר ומצבם הבריאותי של העולים===

במסגרת העלייה ההמונית עלו כ-50,000 יהודים מ[[תימן]] במבצע "[[על כנפי נשרים]]" שהגיע לשיאו בחודשי יוני-דצמבר [[1949]]. בשלבים מוקדמים של המבצע היו ניסיונות להאט את קצב העלייה בגלל מצבם הבריאותי הגרוע של העולים וחשש מפני קשיים בקליטתם בישראל הענייה, אולם שינויים פוליטיים בתימן לא אפשרו זאת. מחנה המעבר "חאשד" הוקם בתימן בחופזה ונועד להכיל עד 1,000 איש, אולם בחודש ספטמבר היו בו מעל 13,000 פליטים. על הטיפול הרפואי הופקד רופא אחד בלבד שהסתייע בשתי אחיות.{{הערה|שם=אריק|[[אריק וייס]] ורוני בר-קול, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=916181 "רוח סדיסטית כלפי עולים שבורים ורצוצים": האמת מאחורי מבצע "מרבד הקסמים" נחשפת], אתר נענע10, אוגוסט 2012}}  

במסגרת העלייה ההמונית עלו כ-50,000 יהודים מ[[תימן]] במבצע "[[על כנפי נשרים]]" שהגיע לשיאו בחודשי יוני-דצמבר [[1949]]. בשלבים מוקדמים של המבצע היו ניסיונות להאט את קצב העלייה בגלל מצבם הבריאותי הגרוע של העולים וחשש מפני קשיים בקליטתם בישראל הענייה, אולם שינויים פוליטיים בתימן לא אפשרו זאת. מחנה המעבר "חאשד" הוקם בתימן בחופזה ונועד להכיל עד 1,000 איש, אולם בחודש ספטמבר היו בו מעל 13,000 פליטים. על הטיפול הרפואי הופקד רופא אחד בלבד שהסתייע בשתי אחיות.{{הערה|שם=arik|[[אריק וייס]] ורוני בר-קול, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=916181 "רוח סדיסטית כלפי עולים שבורים ורצוצים": האמת מאחורי מבצע "מרבד הקסמים" נחשפת], אתר נענע10, אוגוסט 2012}}  

המצב במחנה היה קשה והתמותה בקרב העולים התשושים הייתה גבוהה. אחת האחיות העידה: "באו כל כך הרבה חולים שהקרקע כולה הייתה מכוסה בגופותיהם. היה עליך להלך ביניהם בזהירות רבה, ובחשכה, למרות הזהירות שבה הייתי הולכת ביניהם, כשאני מאירה את דרכי במנורת הגז, הייתי דורכת על הגופות."{{הערה|שם=אריק}} תושבי המחנות סבלו ממחסור במזון, במים זורמים, ובתרופות ומתנאי סניטציה קשים והמחנות עמדו בפני קריסה. לכן הוחלט להעלות את העולים לארץ ישראל מהר ככל שניתן.

המצב במחנה היה קשה והתמותה בקרב העולים התשושים הייתה גבוהה. אחת האחיות העידה: "באו כל כך הרבה חולים שהקרקע כולה הייתה מכוסה בגופותיהם. היה עליך להלך ביניהם בזהירות רבה, ובחשכה, למרות הזהירות שבה הייתי הולכת ביניהם, כשאני מאירה את דרכי במנורת הגז, הייתי דורכת על הגופות."{{הערה|שם=arik}} תושבי המחנות סבלו ממחסור במזון, במים זורמים, ובתרופות ומתנאי סניטציה קשים והמחנות עמדו בפני קריסה. לכן הוחלט להעלות את העולים לארץ ישראל מהר ככל שניתן.

בין העולים היו ילדים ותינוקות רבים, חלקם במצב גופני ובריאותי קשה. [[בן-גוריון]] כתב ביומנו בעניין אמנם גם בישראל התמותה רבה, "אבל פה יש טיפול יותר יעיל ויותר נאמן".{{הערה|יומן בן-גוריון, 29 בספטמבר 1949}} לפי ד"ר דב לויטן, 40% מהילדים בני השנה שעלו מתימן לישראל נפטרו, משום שבתימן לא הכירו את הרפואה המודרנית ובשל תנאי המחיה הקשים של העולים - מסע העלייה המפרך, התנאים הקשים במחנות המעבר והתנאים במחנות בישראל בתקופת המחסור ששררה אז. לכך יש לצרף את היחס המתנשא של צוותי הרפואה שקלטו אותם, שראו אותם כפרימיטיביים. "מחד, ניסו לטפל בילדים ולרפא אותם. מאידך, כשהילד מת לא הודיעו להורים שלו. הם לא נכחו בקבורה ולא ניסחו תעודות פטירה".{{הערה|שם=levitan16|{{וואלה!|דב גילהר|חוקר פרשת ילדי תימן: "מי שדורש לפרסם מסמכים יתאכזב, לא היו חטיפות"|2972682|ראיון עם ד"ר דב לויטן, 22 ביוני 2016|}}}}

בין העולים היו ילדים ותינוקות רבים, חלקם במצב גופני ובריאותי קשה. [[בן-גוריון]] כתב ביומנו בעניין אמנם גם בישראל התמותה רבה, "אבל פה יש טיפול יותר יעיל ויותר נאמן".{{הערה|יומן בן-גוריון, 29 בספטמבר 1949}} לפי ד"ר דב לויטן, 40% מהילדים בני השנה שעלו מתימן לישראל נפטרו, משום שבתימן לא הכירו את הרפואה המודרנית ובשל תנאי המחיה הקשים של העולים - מסע העלייה המפרך, התנאים הקשים במחנות המעבר והתנאים במחנות בישראל בתקופת המחסור ששררה אז. לכך יש לצרף את היחס המתנשא של צוותי הרפואה שקלטו אותם, שראו אותם כפרימיטיביים. "מחד, ניסו לטפל בילדים ולרפא אותם. מאידך, כשהילד מת לא הודיעו להורים שלו. הם לא נכחו בקבורה ולא ניסחו תעודות פטירה".{{הערה|שם=levitan16|{{וואלה!|דב גילהר|חוקר פרשת ילדי תימן: "מי שדורש לפרסם מסמכים יתאכזב, לא היו חטיפות"|2972682|ראיון עם ד"ר דב לויטן, 22 ביוני 2016|}}}}