74
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 11:
שורה 11: − − == הסכם הסחר בשירותים == − − − "הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות − − מדיניות (האיחוד האירופי ו-22 מדינות נוספות , ובסה"כ כולל 50 מדינות), ביניהן ישראל ומקיף כשני שלישים מסחר − − השירותים העולמי. הסכמי הסחר בשירותים מהווים הסכמים משלימים בכך, שבניגוד להסכמי סחר אחרים כגון TPP, − − TTIP ו-NAFTA, הסכמי סחר בשירותים מתייחסים לשירותים בלבד ולא לסחורות. TiSA הוא למעשה המשך של − − "ההסכם הכללי על סחר בשירותים" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם, − − לפתיחת שווקים לסחר חוץ. מסמך זה מתאר את התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA, נכון לינואר − − 2015, בתחומי השירותים הבאים: אנרגיה, תקשורת, פיננסיים, מחשוב, תחבורה, חינוך, בריאות, תיירות, בניה, − − הפצה ופנאי (Recreation). − − בתקשורת הישראלית בפרסום היחידי הכולל התייחסות לTiSA- ישנה התייחסות אגבית בלבד − − להסכם זה, וגם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את − − יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי − − העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט. גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר − − הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים (TTIP, NAFTA, TPP), שעוררו מחאה − − ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב. − − עיקרי הביקורת הציבורית נגד TiSA: − − פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים − − (ISDS) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי − − דין המקבלים שכר מתאגידים. − − פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים − − המייצגים את האינטרסים של הציבור. − − הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, − − חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד. − − העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות. − − הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים. − − הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים − − והשכבות החלשות. − − 1 האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין, − − ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה − − ופקיסטן. − − היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת − − בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
אין תקציר עריכה
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT)
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT)