שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיחת משתמש:Gadinise (הצגת מקור)

גרסה מ־12:21, 24 ביולי 2016

נוספו 4,162 בתים ,  12:21, 24 ביולי 2016
←‏הסכם הסחר בשירותים: פסקה חדשה
שורה 11: שורה 11:     
  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT)
 
  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 9 ביוני 2016 (IDT)
 +
 +
== הסכם הסחר בשירותים ==
 +
 +
 +
"הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות
 +
 +
מדיניות (האיחוד האירופי ו-22 מדינות נוספות , ובסה"כ כולל 50 מדינות), ביניהן ישראל ומקיף כשני שלישים מסחר
 +
 +
השירותים העולמי. הסכמי הסחר בשירותים מהווים הסכמים משלימים בכך, שבניגוד להסכמי סחר אחרים כגון TPP,
 +
 +
TTIP ו-NAFTA, הסכמי סחר בשירותים מתייחסים לשירותים בלבד ולא לסחורות. TiSA הוא למעשה המשך של
 +
 +
"ההסכם הכללי על סחר בשירותים" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם,
 +
 +
לפתיחת שווקים לסחר חוץ. מסמך זה מתאר את התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA, נכון לינואר
 +
 +
2015, בתחומי השירותים הבאים: אנרגיה, תקשורת, פיננסיים, מחשוב, תחבורה, חינוך, בריאות, תיירות, בניה,
 +
 +
הפצה ופנאי (Recreation).
 +
 +
בתקשורת הישראלית בפרסום היחידי הכולל התייחסות לTiSA- ישנה התייחסות אגבית בלבד
 +
 +
להסכם זה, וגם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את
 +
 +
יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי
 +
 +
העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט. גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר
 +
 +
הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים (TTIP, NAFTA, TPP), שעוררו מחאה
 +
 +
ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב.
 +
 +
עיקרי הביקורת הציבורית נגד TiSA:
 +
 +
 פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים
 +
 +
(ISDS) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי
 +
 +
דין המקבלים שכר מתאגידים.
 +
 +
 פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים
 +
 +
המייצגים את האינטרסים של הציבור.
 +
 +
 הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה,
 +
 +
חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
 +
 +
 העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
 +
 +
 הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.
 +
 +
 הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים
 +
 +
והשכבות החלשות.
 +
 +
1 האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
 +
 +
ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
 +
 +
ופקיסטן.
 +
 +
 היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת
 +
 +
בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
Gadinise
74

עריכות

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/63704"

תפריט ניווט