שורה 9: |
שורה 9: |
| [[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה]] | | [[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה]] |
| מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים. | | מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים. |
− | להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה ברטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי [[אינפלציה]]), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי: | + | להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה בריטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי [[אינפלציה]]), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי: |
| <ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי] | | <ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי] |
| , [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאלים של 2005, לפי הבנק העולמי | | , [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאלים של 2005, לפי הבנק העולמי |
שורה 41: |
שורה 41: |
| | | |
| מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים: | | מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים: |
− | * [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק מחצבי]] קונבנציונלי ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות בינהן קלה יחסית. | + | * [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק מחצבי]] קונבנציונלי ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות ביניהן קלה יחסית. |
| * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונבנציונלים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך). | | * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונבנציונלים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך). |
| * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]]) | | * טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]]) |
שורה 53: |
שורה 53: |
| נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה. | | נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה. |
| | | |
− | ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם יש לנו נתוני מחירים ריאלים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.<ref name="wb_gas"/> יש מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז וה[[נפט]] (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של [[פצלי גז]] בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפיה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארצות הברית. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[http://www.oil-price.net/] | + | ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם יש לנו נתוני מחירים ריאליים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.<ref name="wb_gas"/> יש מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז וה[[נפט]] (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של [[פצלי גז]] בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפיה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארצות הברית. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[http://www.oil-price.net/] |
| | | |
− | בנובמבר 2013 פרסמה [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מתסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022] | + | בנובמבר 2013 פרסמה [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022] |
| | | |
| ==עתודות, קצב גילוי וקצב הפקה== | | ==עתודות, קצב גילוי וקצב הפקה== |
שורה 96: |
שורה 96: |
| | | |
| ===הובלת גז טבעי באוניה=== | | ===הובלת גז טבעי באוניה=== |
− | הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים. | + | הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10%-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים. |
| | | |
| מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הביטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה ניסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר. | | מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הביטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה ניסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר. |
שורה 119: |
שורה 119: |
| גז טבעי מהווה מקור דלק חשוב לשם הפקת [[חשמל]] ומקור אנרגיה לתעשיות שונות. בעוד שיש מקומות כמו ישראל, בהן רוב הגז משמש לשם הפקת חשמל, במדינות אחרות משתמשים בו לשלל יישומים כמו חימום ביתי, מקור אנרגיה לתעשייה, מקור הספקת חומרי גלם לתעשיות שונות ([[פלסטיק]], [[חומרי הדברה]]), וכמקור [[אנרגיה]] ל[[תחבורה]]. | | גז טבעי מהווה מקור דלק חשוב לשם הפקת [[חשמל]] ומקור אנרגיה לתעשיות שונות. בעוד שיש מקומות כמו ישראל, בהן רוב הגז משמש לשם הפקת חשמל, במדינות אחרות משתמשים בו לשלל יישומים כמו חימום ביתי, מקור אנרגיה לתעשייה, מקור הספקת חומרי גלם לתעשיות שונות ([[פלסטיק]], [[חומרי הדברה]]), וכמקור [[אנרגיה]] ל[[תחבורה]]. |
| | | |
− | אחד השימושים החשובים של גז טבעי הוא כ[[חומר גלם]] להכנת [[אמוניה]] ב[[תהליך האבר]] שפותח בתחילת המאה ה-20. דבר זה מאפשר ליצור כמות גבוהה של [[דשן כימי]], והיה אחד היסודות החשובים ל[[המהפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]] ולקידום [[חקלאות תעשייתית]]. עם זאת, בהיות הגז הטבעי [[משאב מתכלה]], עלולה ברכה זו להתגלות כ[[קיימות|איום קיומי]] שכן הדבר דחף את התרבות לעבר נקודה ב [[מזון תלוי דלק|מזון תלוי בדלק]] שהוא סוג של [[נעילה טכנולוגית]]- אם רוצים להגיע ל[[חקלאות בת קיימא]] שאינה תלויה במשאבים מתכלים ואינה גוררת [[השפעות סביבתיות]] הדבר קשה להשגה היות ודבר זה פרושו הקטנת כמויות היבולים ופרוש הדבר שלא יהיה די מזון לכלכל את [[אוכלוסיית העולם]] ומצד שני המשך החקלאות התעשייתית מכלה את המשאבים הדרושים לקיום [[חקלאות]] בהיבטים כמו [[סחף קרקע]], הפרעות ל[[מחזור החנקן]] ועוד. | + | אחד השימושים החשובים של גז טבעי הוא כ[[חומר גלם]] להכנת [[אמוניה]] ב[[תהליך האבר]] שפותח בתחילת המאה ה-20. דבר זה מאפשר ליצור כמות גבוהה של [[דשן כימי]], והיה אחד היסודות החשובים ל[[המהפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]] ולקידום [[חקלאות תעשייתית]]. עם זאת, בהיות הגז הטבעי [[משאב מתכלה]], עלולה ברכה זו להתגלות כ[[קיימות|איום קיומי]] שכן הדבר דחף את התרבות לעבר נקודה ב[[מזון תלוי דלק|מזון תלוי בדלק]] שהוא סוג של [[נעילה טכנולוגית]]- אם רוצים להגיע ל[[חקלאות בת קיימא]] שאינה תלויה במשאבים מתכלים ואינה גוררת [[השפעות סביבתיות]] הדבר קשה להשגה היות ודבר זה פירושו הקטנת כמויות היבולים ופרוש הדבר שלא יהיה די מזון לכלכל את [[אוכלוסיית העולם]] ומצד שני המשך החקלאות התעשייתית מכלה את המשאבים הדרושים לקיום [[חקלאות]] בהיבטים כמו [[סחף קרקע]], הפרעות ל[[מחזור החנקן]] ועוד. |
| | | |
| ==גז טבעי בישראל== | | ==גז טבעי בישראל== |