שינויים

מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים.  גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים:  

מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים.  גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים:  

* [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק  מחצבי]] קונבנציונלי  ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות בינהן קלה יחסית.  

* [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק  מחצבי]] קונבנציונלי  ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות בינהן קלה יחסית.  

* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונוונצילים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך).  

* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונבנציונלים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך).  

* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]])  

* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]])  

* [[חסכון אנרגטי]] שמוביל להורדת הביקוש

* [[חסכון אנרגטי]] שמוביל להורדת הביקוש

גורמים אחרים פועלים להעלאת מחירי האנרגיה:

גורמים אחרים פועלים להעלאת מחירי האנרגיה:

* [[גידול אוכלוסין]] – כ 79 מיליון בני אדם בשנה. שמעלה את הביקוש.

* [[גידול אוכלוסין]] – כ-79 מיליון בני אדם בשנה. שמעלה את הביקוש.

* [[צמיחה כלכלית]] לנפש, במיוחד בקרב 3 מיליארדי אנשים במדינות מתפתחות שרמת צריכה האנרגיה לנפש שלהם עולה במהירות לכיוון הרמות הגבוהות שמאפיינות את מיליארד אזרחי המערב (לדוגמה [[שוק המכוניות|רוב המכוניות]] היום נמכרות במדינות העולם המתפתחות)

* [[צמיחה כלכלית]] לנפש, במיוחד בקרב 3 מיליארדי אנשים במדינות מתפתחות שרמת צריכה האנרגיה לנפש שלהם עולה במהירות לכיוון הרמות הגבוהות שמאפיינות את מיליארד אזרחי המערב (לדוגמה [[שוק המכוניות|רוב המכוניות]] היום נמכרות במדינות העולם המתפתחות)

* [[ריבנואד אפקט]] (פרדוקס ג'בונס): ייעול אנרגטי טכני (כמו מכוניות יעילות יותר) גורר הוזלת השימוש באנרגיה ולכן הגברת השימוש בה – כך שייעול האנרגטי ברמת המשק נמוך יותר (ולפעמים לא קיים).  

* [[ריבאונד אפקט]] (פרדוקס ג'בונס): ייעול אנרגטי טכני (כמו מכוניות יעילות יותר) גורר הוזלת השימוש באנרגיה ולכן הגברת השימוש בה – כך שייעול האנרגטי ברמת המשק נמוך יותר (ולפעמים לא קיים).  

נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.

נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.

[[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות הגז הטבעי בעולם לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות]]

[[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות הגז הטבעי בעולם לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות]]

לפי סקר האנרגיה של BP כ-40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/> לעומת זאת לפי ספר העובודות של ה-CIA, בידי מדינות מערביות נמצא רק כ -8.5% מעתודות המוכחות של הגז (בידי ארצות הברית, אוסטרליה, נורבגיה, קנדה, הולנד, וישראל). כמו כן 3 מדינות: רוסיה, איראן וקטאר, מחזיקות במעל ל-50% מהתעודות. [[גז טבעי בישראל|עתודות הגז של ישראל]] מהוות 0.4% מסך עתודות הגז בעולם.  

לפי סקר האנרגיה של BP כ-40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/> לעומת זאת לפי ספר העובודות של ה-CIA, בידי מדינות מערביות נמצא רק כ-8.5% מעתודות המוכחות של הגז (בידי ארצות הברית, אוסטרליה, נורבגיה, קנדה, הולנד, וישראל). כמו כן 3 מדינות: רוסיה, איראן וקטאר, מחזיקות במעל ל-50% מהתעודות. [[גז טבעי בישראל|עתודות הגז של ישראל]] מהוות 0.4% מסך עתודות הגז בעולם.  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות (כלומר ללא גידול בצריכה עקב [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וללא ירידה עקב [[שינוי טכנולוגי]] או גילוי של עוד מאגרים), יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות ביחס לצריכה במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות (כלומר ללא גידול בצריכה עקב [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וללא ירידה עקב [[שינוי טכנולוגי]] או גילוי של עוד מאגרים), יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות ביחס לצריכה במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה. <ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

===גילוי מאגרי גז חדשים===

===גילוי מאגרי גז חדשים===

בשנים האחרונות מתגלים שדות גז טבעי חדשים, בשל השימוש ב[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] לגילוי ולהפקת הגז. בין היתר הדבר כולל טכנולוגיות גילוי של סקר ססמי תלת מימדי בסיוע מחשב, וכן טכנולוגיות הפקה חדשות הכוללות קידוחים במים עמוקים והפקת גז בשיטות של פצלי גז דברים שמאפשרים לנצל שדות שבעבר לא היתה טכנולוגיה להפקתם.  

בשנים האחרונות מתגלים שדות גז טבעי חדשים, בשל השימוש ב[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] לגילוי ולהפקת הגז. בין היתר הדבר כולל טכנולוגיות גילוי של סקר ססמי תלת מימדי בסיוע מחשב, וכן טכנולוגיות הפקה חדשות הכוללות קידוחים במים עמוקים והפקת גז בשיטות של פצלי גז דברים שמאפשרים לנצל שדות שבעבר לא היתה טכנולוגיה להפקתם.  

למרות מגמות אלה, הביקוש לגז גדל בקצב מהיר יותר וסה"כ יש ירידה ביחס של הגילוי ביחס להפקה. יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז ושנים עם מעט גילויים, דבר שמקשה על מעקב אחר מגמות ארוכות טווח בנתונים שנתיים.  לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה בממוצע רב-שנתי בן 7 שנים של היחס בין גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבשנת 1992 הממוצע הרב שנתי היה שעל כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU , נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.<ref name="BP2011"/>

למרות מגמות אלה, הביקוש לגז גדל בקצב מהיר יותר וסה"כ יש ירידה ביחס של הגילוי ביחס להפקה. יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז ושנים עם מעט גילויים, דבר שמקשה על מעקב אחר מגמות ארוכות טווח בנתונים שנתיים.  לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה בממוצע רב-שנתי בן 7 שנים של היחס בין גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבשנת 1992 הממוצע הרב שנתי היה שעל כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU, נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.<ref name="BP2011"/>

דלדול בקצב גילוי הגז מקדים ומנבא את דלדול קצב הפקת הגז היות שהפקת עוד גז טבעי שלא כרוכה בדלדול מהיר יותר של מקורות הגז יכולה להתרחש רק בעקבות גילויי מאגרי גז חדשים. <ref>David L. Goodstein (2004). [http://books.google.com/books?id=nHrv78UlK7wC&hl=iw Out Of Gas: The end of age of oil]. W. W. Norton & Company. pp. 128.</ref>

דלדול בקצב גילוי הגז מקדים ומנבא את דלדול קצב הפקת הגז היות שהפקת עוד גז טבעי שלא כרוכה בדלדול מהיר יותר של מקורות הגז יכולה להתרחש רק בעקבות גילויי מאגרי גז חדשים. <ref>David L. Goodstein (2004). [http://books.google.com/books?id=nHrv78UlK7wC&hl=iw Out Of Gas: The end of age of oil]. W. W. Norton & Company. pp. 128.</ref>

===הובלת גז טבעי בצינור===

===הובלת גז טבעי בצינור===

העלות העיקרית של הובלה גז בצינור היא עלות ההקמת של הצינור, עלות נוספת היא תחזוקת הצינור ואבטחה שלו וכן הובלת הגז שכרוכה בדחיסה ובאובדן אנרגיה. עלות הקמת צינורות תלויה במיקום הצינור (בים או ביבשה) בתשלום על זכויות דרך (בעיקר ביבשה ובמיוחד באיזורים מיושבים) במבנה הטופוגרפי, בגודל הצינור ובמרחק הצינור.  

העלות העיקרית של הובלה גז בצינור היא עלות ההקמה של הצינור, עלות נוספת היא תחזוקת הצינור ואבטחה שלו וכן הובלת הגז שכרוכה בדחיסה ובאובדן אנרגיה. עלות הקמת צינורות תלויה במיקום הצינור (בים או ביבשה) בתשלום על זכויות דרך (בעיקר ביבשה ובמיוחד באיזורים מיושבים) במבנה הטופוגרפי, בגודל הצינור ובמרחק הצינור.  

סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ 300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ 1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב 38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]  

סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]  

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol  מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל . המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל- 5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באיזיירבג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776  ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחית אנרגיה.  

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol  מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באיזיירבג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776  ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה.  

צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל.  

צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל.  

הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים.  

הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים.  

מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הבטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה נסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות.  לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.  

מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הביטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה ניסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות.  לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.  

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת שנות -2000 העורכה בכ- 2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ 5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

עלות הובלת גז נוזלי היתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf]  אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

עלות הובלת גז נוזלי היתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf]  אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי מול חופי ישראל]]. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים [[משק האנרגיה בישראל|של צריכת הגז בישראל]] לשם הפקת חשמל. אם ישתמשו בגז גם לתחבורה ולתעשייה עתודות הגז יספיקו לפחות זמן.  

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי מול חופי ישראל]]. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים [[משק האנרגיה בישראל|של צריכת הגז בישראל]] לשם הפקת חשמל. אם ישתמשו בגז גם לתחבורה ולתעשייה עתודות הגז יספיקו לפחות זמן.  

התמלוגים בישראל מגז נחשבים לנמוכים יחסית לתמלוגים דומים בעולם. מצב זה התקיים מאז הקמת המדינה. בשנת 2002 נעשה נסיון להעלות את התמלוגים, אך הוא טורפד בלחץ חברות הגז ובלחץ אמריקאי. בשנת 2009 הוקמה [[וועדת ששינסקי]] במאמץ להעלות את התמלוגים מהגז הטבעי. המלצות הוועדה העלו את התמלוגים אולם רק לאחר שהחברות המפיקות זכו בהחזרי השקעה של 280% על ההשקעה, וכן הן העניקו לחברות המפיקות מספר רב של הטבות כמו פחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות לצרכי מס.  

התמלוגים בישראל מגז נחשבים לנמוכים יחסית לתמלוגים דומים בעולם. מצב זה התקיים מאז הקמת המדינה. בשנת 2002 נעשה ניסיון להעלות את התמלוגים, אך הוא טורפד בלחץ חברות הגז ובלחץ אמריקאי. בשנת 2009 הוקמה [[וועדת ששינסקי]] במאמץ להעלות את התמלוגים מהגז הטבעי. המלצות הוועדה העלו את התמלוגים אולם רק לאחר שהחברות המפיקות זכו בהחזרי השקעה של 280% על ההשקעה, וכן הן העניקו לחברות המפיקות מספר רב של הטבות כמו פחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות לצרכי מס.  

[[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל, כמו גם בהיבטים נוספים של הגז כמו אחסון הגז והובלתו. הוועדה המליצה לאפשר לייצא הגז עד כמות של 500 BCM לאחר שמירת עתודות של 450 BCM לטובת השוק הישראלי.לטענת הוועדה הדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז, וישמור על עתודות גז ל-25 שנה. כנגד זאת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]], [[צלול]], [[ישראל יקרה לנו]],  [[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]] וגופים נוספים מתנגדים לייצוא הגז וקראו לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. לטענתם הארגונים הוועדה הניחה הנחות אופטימיות הנוחות ליזמים ובפועל עתודות הגז שאישרה הוועדה לישראל יספיקו לפחות מ-25 שנה, כמו כן יש חשש שמחירי האנרגיה בעתיד יעלו וכי ישראל תמצא את עצמה בבעיה כלכלית ומדינית חמורה. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה, מדעני משרדי האנרגיה והסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034].

[[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל, כמו גם בהיבטים נוספים של הגז כמו אחסון הגז והובלתו. הוועדה המליצה לאפשר לייצא הגז עד כמות של 500 BCM לאחר שמירת עתודות של 450 BCM לטובת השוק הישראלי.לטענת הוועדה הדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז, וישמור על עתודות גז ל-25 שנה. כנגד זאת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]], [[צלול]], [[ישראל יקרה לנו]],  [[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]] וגופים נוספים מתנגדים לייצוא הגז וקראו לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. לטענתם הארגונים הוועדה הניחה הנחות אופטימיות הנוחות ליזמים ובפועל עתודות הגז שאישרה הוועדה לישראל יספיקו לפחות מ-25 שנה, כמו כן יש חשש שמחירי האנרגיה בעתיד יעלו וכי ישראל תמצא את עצמה בבעיה כלכלית ומדינית חמורה. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה, מדעני משרדי האנרגיה והסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034].

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאלים של 2005, לפי הבנק העולמי

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאלים של 2005, לפי הבנק העולמי

*[http://www.cfb.co.il/homex/0,1357,802-2-7052,00.html הטריק שמעלה את מחירו של הגז פי שלושה ומקרב אותו לנפט] אריה גורן , כלל פיננסים.

*[http://www.cfb.co.il/homex/0,1357,802-2-7052,00.html הטריק שמעלה את מחירו של הגז פי שלושה ומקרב אותו לנפט] אריה גורן, כלל פיננסים.

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1950793 מאגרי הגז הטבעי של בריטניה עלולים לאזול בעוד שבועיים] בלומברג, 05.03.2013, בדה מרקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1950793 מאגרי הגז הטבעי של בריטניה עלולים לאזול בעוד שבועיים] בלומברג, 05.03.2013, בדה מרקר

* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל] (וועדת צמח) 2012.  

* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל] (וועדת צמח) 2012.