שינויים

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחלופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר '''[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]''' שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  

ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר '''[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]''' שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  

מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה שלו כאשר האוכלוסיה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[השכר הראלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ברעב המוני, מגפה (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר בגידול האוכלוסיה או אפילו לירידה בכמות האוכלוסיה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסיה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רביה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. בעוד שהתאוריות של מלתוס על המשך הגידול האנושי נתונות בויכוח, התאוריות שלו על מחזורי הגידול אומצו ופותחו על ידי הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקרדו]]. בעקבות הויכוחים על התאוריה שלו היו היסטוריונים שאספו מידע במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על גודל האוכלוסיה, תנודות מחירי מזון ונתונים נוספים, ביחס למערב ומרכז אירופה מהמאה ה-12 עד למאה ה-20 לפי היסטורייונים אלה התאוריה של מלתוס וריקרדו התאימה בצורה טובה למדי (יותר מאשר תאוריות מודרניות יותר כמו התאוריה המוניטרית לדוגמה ) לנתונים במאות ה-12 עד ה 19, כאשר במאה ה-19 השינוים הרבים במערכת הכלכלית הבילו לשינוי בדפוסי המחירים ובכלל[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]  

מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה שלו כאשר האוכלוסיה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[השכר הראלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ברעב המוני, מגפה (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר בגידול האוכלוסייה או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. בעוד שהתאוריות של מלתוס על המשך הגידול האנושי נתונות בוויכוח, התאוריות שלו על מחזורי הגידול אומצו ופותחו על ידי הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקרדו]]. בעקבות הויכוחים על התאוריה שלו היו היסטוריונים שאספו מידע במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על גודל האוכלוסייה, תנודות מחירי מזון ונתונים נוספים, ביחס למערב ומרכז אירופה מהמאה ה-12 עד למאה ה-20 לפי היסטוריונים אלה התאוריה של מלתוס וריקרדו התאימה בצורה טובה למדי (יותר מאשר תאוריות מודרניות יותר כמו התאוריה המוניטרית לדוגמה ) לנתונים במאות ה-12 עד ה 19, כאשר במאה ה-19 השינויים הרבים במערכת הכלכלית הבילו לשינוי בדפוסי המחירים ובכלל[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]  

מלתוס טען בנוסף כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. התחזית של מלתוס לאסון,  התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה כיום "אסון מלתוסיאני". משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

מלתוס טען בנוסף כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. התחזית של מלתוס לאסון,  התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה כיום "אסון מלתוסיאני". משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

מלתוס טען שיש שני סוגים של בקרות או מגבלות שגורמות לאוכלוסייה להישאר במסגרת [[מגבלות המשאבים]] שלה: "בקרות חיוביות" שמעלות את אחוז התמותה, ובקרות מונעות שמורידות את קצב הילודה. הבקרות החיוביות כוללות [[רעב]], [[מחלות]] ו[[מלחמה]], הבקרות המונעות כוללות הפלה, [[פיקוח על הילודה]] ו[[אמצעי מניעה]], זנות, דחיית הנישואין, והתנזרות. מלתוס הכיר בכך שיש הצעות שונות לשחרור האדם מפני מגבלות אלה, אבל הוא טען כי הצעות אלה מכילות מגוון של פתרונות דמיוניים. לדוגמה הוא ביקר באופן סטירי את הרעיון לפיו שיפורים ב[[חקלאות]] יוכלו להתרחב עוד ועוד ללא שום גבול.  

מלתוס טען שיש שני סוגים של בקרות או מגבלות שגורמות לאוכלוסייה להישאר במסגרת [[מגבלות המשאבים]] שלה: "בקרות חיוביות" שמעלות את אחוז התמותה, ובקרות מונעות שמורידות את קצב הילודה. הבקרות החיוביות כוללות [[רעב]], [[מחלות]] ו[[מלחמה]], הבקרות המונעות כוללות הפלה, [[פיקוח על הילודה]] ו[[אמצעי מניעה]], זנות, דחיית הנישואין, והתנזרות. מלתוס הכיר בכך שיש הצעות שונות לשחרור האדם מפני מגבלות אלה, אבל הוא טען כי הצעות אלה מכילות מגוון של פתרונות דמיוניים. לדוגמה הוא ביקר באופן סטירי את הרעיון לפיו שיפורים ב[[חקלאות]] יוכלו להתרחב עוד ועוד ללא שום גבול.  

{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בקרב צמחים, כמו גם בקרב בעלי-חיים, יש גבול ליכולת השיפור, עם כי אנחנו לא יודעים בדיוק היכן הוא נמצא. זה סביר כי הגננים שמתמודדים על פרסים לפרחים מיישמים לעיתים קרובות אמצעים חזקים יותר ללא הצלחה. בו בזמן, זה יהיה יומרני ביותר מצד כל אדם לומר, שהוא ראה את הציפורן או הכלנית הטובות ביותר שאי פעם גודלו. הוא יכול עם זאת לקבוע ללא הסיכוי הקטן ביותר של סתירה על ידי עובדה עתידית, ששום ציפורן או כלנית לא תוגדל אי פעם על ידי טיפוח  לגודל של כרוב גדול; ועם זאת ניתן לנקוב בכמויות גדולות בהרבה מזו של כרוב.  אין אדם שיכול לומר שהוא ראה את האוזן הגדולה ביותר של חיטה, או את עץ האלון הגדול ביותר שאי פעם יכולים לגדול; אבל הוא יכול בקלות, ובודאות מושלמת , לנקוב בנקודת גודל , שאליהם הם לא יגיעו. בכל המקרים הללו לכן, יש לבצע הבחנה זהירה, בין [[קידמה|התקדמות]] בלתי מוגבלת, לבין התקדמות כאשר המגבלה בסך הכל אינה מוגדרת.}}

{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בקרב צמחים, כמו גם בקרב בעלי-חיים, יש גבול ליכולת השיפור, עם כי אנחנו לא יודעים בדיוק היכן הוא נמצא. זה סביר כי הגננים שמתמודדים על פרסים לפרחים מיישמים לעיתים קרובות אמצעים חזקים יותר ללא הצלחה. בו בזמן, זה יהיה יומרני ביותר מצד כל אדם לומר, שהוא ראה את הציפורן או הכלנית הטובות ביותר שאי פעם גודלו. הוא יכול עם זאת לקבוע ללא הסיכוי הקטן ביותר של סתירה על ידי עובדה עתידית, ששום ציפורן או כלנית לא תוגדל אי פעם על ידי טיפוח  לגודל של כרוב גדול; ועם זאת ניתן לנקוב בכמויות גדולות בהרבה מזו של כרוב.  אין אדם שיכול לומר שהוא ראה את האוזן הגדולה ביותר של חיטה, או את עץ האלון הגדול ביותר שאי פעם יכולים לגדול; אבל הוא יכול בקלות, ובודאות מושלמת, לנקוב בנקודת גודל, שאליהם הם לא יגיעו. בכל המקרים הללו לכן, יש לבצע הבחנה זהירה, בין [[קידמה|התקדמות]] בלתי מוגבלת, לבין התקדמות כאשר המגבלה בסך הכל אינה מוגדרת.}}

לתאוריה של מלתוס היתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.

לתאוריה של מלתוס היתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלותסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה החקלאית. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של תבואה לשטח נתון וגידול של כמות התבואה הכוללת. שכלולים אלה נמשכים גם בזמן המאה ה-21 עם טכנולוגיות שכוללות [[הנדסה גנטית]], צמצום כמות ה[[דשן]] וחומרי ההדברה הנדרשים על ידי שיטות של הדברה ביולוגית ועוד.  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלותסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה החקלאית. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של תבואה לשטח נתון וגידול של כמות התבואה הכוללת. שכלולים אלה נמשכים גם בזמן המאה ה-21 עם טכנולוגיות שכוללות [[הנדסה גנטית]], צמצום כמות ה[[דשן]] וחומרי ההדברה הנדרשים על ידי שיטות של הדברה ביולוגית ועוד.  

מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. בעבר נשים היו יולדות כמות של 4 או 10 ילדים. לפני המאה ה-20 ילדים רבים מתו בזמן הילדות שלהם ומשפחות רצו להוליד ילדים רבים כדי להבטיח את המשך השושלת וכן כדי לסייע בפרנסת המשפחה ולתמוך בהורים בשעת זקנה. עם התפחות הרפואה היתה ירדה דרסטית בכמות התמותה ובמשך מספר עשורים היו משפחות עם מספר גדול של ילדים בוגרים והאוכלוסיה גדלה במהירות. במרוצת המאה ה-20 (במקומות שונים בעולם התהליך התרחש בשנים שונות) חלה ירידה מתמשכת של פריון הילודה. הן במדינות מתועשות והן במדינות עניות יותר וחקלאיות (כגון מצרים).  

מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. בעבר נשים היו יולדות כמות של 4 או 10 ילדים. לפני המאה ה-20 ילדים רבים מתו בזמן הילדות שלהם ומשפחות רצו להוליד ילדים רבים כדי להבטיח את המשך השושלת וכן כדי לסייע בפרנסת המשפחה ולתמוך בהורים בשעת זקנה. עם התפחות הרפואה הייתה ירדה דרסטית בכמות התמותה ובמשך מספר עשורים היו משפחות עם מספר גדול של ילדים בוגרים והאוכלוסייה גדלה במהירות. במרוצת המאה ה-20 (במקומות שונים בעולם התהליך התרחש בשנים שונות) חלה ירידה מתמשכת של פריון הילודה. הן במדינות מתועשות והן במדינות עניות יותר וחקלאיות (כגון מצרים).  

ירידה זו בפריון מוסברת לרוב באמצעות המודל של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]]. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. יש ביולוגים הקושרים גם בין הירידה בתמותה לבין מעבר דמוגרפי - עקב כך שיש כמות נמוכה יותר של תמותה בזמן הילדות ועקב חשיבות גבוה יותר של השכלה לעתיד הילדים משפחות מולידות פחות ילדים.

ירידה זו בפריון מוסברת לרוב באמצעות המודל של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. יש ביולוגים הקושרים גם בין הירידה בתמותה לבין מעבר דמוגרפי - עקב כך שיש כמות נמוכה יותר של תמותה בזמן הילדות ועקב חשיבות גבוה יותר של השכלה לעתיד הילדים משפחות מולידות פחות ילדים.

==נאו-מלתוסיאנים==

==נאו-מלתוסיאנים==

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון של כל יחידת קרקע]], אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון של כל יחידת קרקע]], אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].

ביולוגים וחוקרים ממדעי הטבע מצביעים על כך ש[[גידול מעריכי]] מתמיד באוכלוסיה אינו אפשרי מבחינה פיזית לאורך זמן (וכי למרבה המזל האוכלוסיה אינה גדלה בצורה זו אלא ככל הנראה גדלה בצורת עקומת פעמון). אם מניחים כי האוכלוסיה אכן תגדל ביחס גידול קבוע (נניח של 1% בשנה) הדבר מוביל לגידול מעריכי של הגודל הכולל של האכולוסיה (הכפלה של האוכלוסיה כל כך וכך שנים). דבר זה יוצר מתנגש עם מגבלות שונות שיותר ויותר קשה לראות איך פותרים אותם באמצעות טכנולוגיה:

ביולוגים וחוקרים ממדעי הטבע מצביעים על כך ש[[גידול מעריכי]] מתמיד באוכלוסיה אינו אפשרי מבחינה פיזית לאורך זמן (וכי למרבה המזל האוכלוסייה אינה גדלה בצורה זו אלא ככל הנראה גדלה בצורת עקומת פעמון). אם מניחים כי האוכלוסייה אכן תגדל ביחס גידול קבוע (נניח של 1% בשנה) הדבר מוביל לגידול מעריכי של הגודל הכולל של האוכלוסייה (הכפלה של האוכלוסייה כל כך וכך שנים). דבר זה יוצר מתנגש עם מגבלות שונות שיותר ויותר קשה לראות איך פותרים אותם באמצעות טכנולוגיה:

* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.  

* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.  

* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות איטנסיבית יותר פרושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החלקאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].  

* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות אינטנסיבית יותר פרושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החקלאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].  

* גודל האוכלוסיה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.  

* גודל האוכלוסיה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.  

* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.  

* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.  

* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדגומה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.  

* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדגומה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.  

* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהקשעה גבוה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.  

* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.  

* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים  לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.  

* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים  לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.  

כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שההתקדמות בטכנולוגיה ובמדע בעשורים האחרונים לא רק הגדילו את טווח היכולות שלנו אלא גם באו עם ידע מדעי לגבי המגבלות של חוקי המדע על ההתקדמות הטכנולוגית הזו. לדוגמה גם אם נניח שיש לנו אנרגיה משאבים ידע וטכנולוגיה ליישב כוכבי לכת אחרים, חוקי תורת היחסות של איינשטיין טוענים שלא ניתן לבצע מסע זה במהירות גבוה ממהירות האור ודבר זה מגביל את יכולת ההתפשטות האנושית. חוקים אחרים לדוגמה [[החוק השני של התרמודינמיקה]] קובעים כי לא ניתן להגדיל את הפריון החקלאי ליחדית שטח עוד ועוד בלי להגדיל את כמות האנרגיה הנכנסת לאותו יחידת שטח. עוד קובע החוק כי כמות משמעותית מהאנרגיה הנכנסת חייבת להתבזבז החוצה בצורה של חום.

כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שההתקדמות בטכנולוגיה ובמדע בעשורים האחרונים לא רק הגדילו את טווח היכולות שלנו אלא גם באו עם ידע מדעי לגבי המגבלות של חוקי המדע על ההתקדמות הטכנולוגית הזו. לדוגמה גם אם נניח שיש לנו אנרגיה משאבים ידע וטכנולוגיה ליישב כוכבי לכת אחרים, חוקי תורת היחסות של איינשטיין טוענים שלא ניתן לבצע מסע זה במהירות גבוה ממהירות האור ודבר זה מגביל את יכולת ההתפשטות האנושית. חוקים אחרים לדוגמה [[החוק השני של התרמודינמיקה]] קובעים כי לא ניתן להגדיל את הפריון החקלאי ליחידת שטח עוד ועוד בלי להגדיל את כמות האנרגיה הנכנסת לאותו יחידת שטח. עוד קובע החוק כי כמות משמעותית מהאנרגיה הנכנסת חייבת להתבזבז החוצה בצורה של חום.

==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות==

==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות==

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר מקרים של מנגון "סירות ההצלה המלאות" - מגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסיה:

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר מקרים של מנגנון "סירות ההצלה המלאות" - מגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסיה:

# עם גידול האוכלוסיה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר).  

# עם גידול האוכלוסייה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר).  

# דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסיה.

# דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה.

# הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא ועם הזמן הפריון יורד - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]] או עקב תלות גדולה יותר בגשמים - בעיה שמוכרת במערכות מורכבות כהקטנה של באפר לעומת זרם - יש פחות יכולת אגירה שתווסת זמנים של תפוקה נמוכה עקב אסון או מחסור זמני.   

# הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא ועם הזמן הפריון יורד - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]] או עקב תלות גדולה יותר בגשמים - בעיה שמוכרת במערכות מורכבות כהקטנה של באפר לעומת זרם - יש פחות יכולת אגירה שתווסת זמנים של תפוקה נמוכה עקב אסון או מחסור זמני.   

#כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר להוריד את האכולוסיה לרמה הקודמת במהירות.  

#כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר להוריד את האכולוסיה לרמה הקודמת במהירות.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסייה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסייה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להשתכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסייה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסייה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהייתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להשתכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסייה ומחסור במזון וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסייה ומחסור במזון וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגיליון נתונים על המשך גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==