שינויים

'''שוק המזון העולמי''' הוא אחד ה[[שוק|שווקים]] החשובים בעולם מבחינת [[קיימות]] המין האנושי, היות והוא מספק את רוב ה[[מזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]] ולחיות המשק שלו כיום. '''תעשיית המזון''' מורכבת ממגוון פירמות, ו[[תאגידים]], שמספקים את רוב המזון ל[[אוכלוסיית העולם]]. רק חלק זעיר מהמזון העולמי, המגודל ב[[חקלאות קיום]] אוטרקית וכן מזון של [[ציידים לקטים]] בפינות נידחות בעולם, נמצא כיום מחוץ לשוק המזון.  

'''שוק המזון העולמי''' הוא אחד ה[[שוק|שווקים]] החשובים בעולם מבחינת [[קיימות]] המין האנושי, היות והוא מספק את רוב ה[[מזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]] ולחיות המשק שלו כיום. '''תעשיית המזון''' מורכבת ממגוון פירמות, ו[[תאגידים]], שמספקים את רוב המזון ל[[אוכלוסיית העולם]]. רק חלק זעיר מהמזון העולמי, המגודל ב[[חקלאות קיום]] אוטרקית וכן מזון של [[ציידים לקטים]] בפינות נידחות בעולם, נמצא כיום מחוץ לשוק המזון.  

[[תעשיית המזון]] כוללת את:

[[תעשיית המזון]] כוללת את:

בזבוז ואובדן מזון מתרחש לכל אורך שרשרת ההספקה של המזון, החל מהייצור החקלאי ועד לצריכה במשק הבית. במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהות, רוב המזון מתבזבז בשלב הצריכה שלו, כלומר הוא נזרק למרות שהוא עדיין מתאים לצריכה עבור בני אדם. אובדן מזון ניכר מתרחש גם בשלבים המוקדמים של שרשרת הספקת המזון באיזורים המתועשים. במדינות עניות יש אובדן מזון בעיקר בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים שלו, והרבה פחות מכך מבוזבז בשלב הצריכה. סה"כ הרבה יותר מזון מבוזבז במדינות המתועשות מאשר במדינות המתפתחות. לפי הערכת ארגון המזון העולמי תושב ממוצע של ארצות הברית או אירופה מבזבז 95-115 ק"ג מזון בשנה, בעוד שתושב ממוצע באפריקה מדרום לסהרה, או באסיה מבזבז 6-11 ק"ג בשנה.<ref name="fao2011"/>  

בזבוז ואובדן מזון מתרחש לכל אורך שרשרת ההספקה של המזון, החל מהייצור החקלאי ועד לצריכה במשק הבית. במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהות, רוב המזון מתבזבז בשלב הצריכה שלו, כלומר הוא נזרק למרות שהוא עדיין מתאים לצריכה עבור בני אדם. אובדן מזון ניכר מתרחש גם בשלבים המוקדמים של שרשרת הספקת המזון באיזורים המתועשים. במדינות עניות יש אובדן מזון בעיקר בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים שלו, והרבה פחות מכך מבוזבז בשלב הצריכה. סה"כ הרבה יותר מזון מבוזבז במדינות המתועשות מאשר במדינות המתפתחות. לפי הערכת ארגון המזון העולמי תושב ממוצע של ארצות הברית או אירופה מבזבז 95-115 ק"ג מזון בשנה, בעוד שתושב ממוצע באפריקה מדרום לסהרה, או באסיה מבזבז 6-11 ק"ג בשנה.<ref name="fao2011"/>  

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אחסון וקרור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהינתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם.<ref name="fao2011"/>

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אחסון וקירור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהינתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם.<ref name="fao2011"/>

הסיבות למזון שנזרק ומתבזבז במדינות העשירות והבינונית קשורות בעיקר להתנהגות הצרכנים וגם למחסור בתאום בין שחקנים שונים לאורך שרשרת אספקת המזון. הסכמי קניה בין חקלאים לספקי מזון עלולים לתרום לזריקה של כמויות של תוצרת חקלאית. מזון להיזרק בגלל תקני איכות, אשר דוחים פריטי מזון שאינם מושלמים בצורה ובמראה. ברמת הצרכנים תכנון לא מספיק ותאריכי תפוגה ו"הכי טוב לצרוך לפני" גורמים לכמות גדולה של פסולת מזון, יחד עם יחס אדיש מצד צרכנים שיכולים להרשות לעצמם לבזבז מזון. ניתן להקטין את זריקת המזון במדינות המתועשות על ידי העלאת המודעות בקרב תעשיות המזון, משווקי מזון וצרכנים. יש צורך לזהות שימושים מועילים למזון בטוח שכיום נזרק. דו"ח ארגון המזון טוען כי יש צורך במחקר נוסף בנושא היות ויש מחסור בנתונים.<ref name="fao2011"/>

הסיבות למזון שנזרק ומתבזבז במדינות העשירות והבינונית קשורות בעיקר להתנהגות הצרכנים וגם למחסור בתאום בין שחקנים שונים לאורך שרשרת אספקת המזון. הסכמי קניה בין חקלאים לספקי מזון עלולים לתרום לזריקה של כמויות של תוצרת חקלאית. מזון להיזרק בגלל תקני איכות, אשר דוחים פריטי מזון שאינם מושלמים בצורה ובמראה. ברמת הצרכנים תכנון לא מספיק ותאריכי תפוגה ו"הכי טוב לצרוך לפני" גורמים לכמות גדולה של פסולת מזון, יחד עם יחס אדיש מצד צרכנים שיכולים להרשות לעצמם לבזבז מזון. ניתן להקטין את זריקת המזון במדינות המתועשות על ידי העלאת המודעות בקרב תעשיות המזון, משווקי מזון וצרכנים. יש צורך לזהות שימושים מועילים למזון בטוח שכיום נזרק. דו"ח ארגון המזון טוען כי יש צורך במחקר נוסף בנושא היות ויש מחסור בנתונים.<ref name="fao2011"/>

==השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון==

==השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון==

לשוק המזון יש השלכות סביבתיות וחברתיות רבות. ההשפעות החברתיות קשורות להשפעות על העובדים בתעשיות המזון, על צרכני המזון (כולל השפעות תרבותיות ובריאותיות), ועל השפעות על בעלי חיים מבוייתים. ההשפעות הסביבתיות כוללות השפעות של [[דיג]] (כולל [[דייג יתר]]), [[ציד]], [[חקלאות כרות והבער|בירוא יערות לצרכי חקלאות]], [[הרס בתי מחייה]] ו[[הכחדת מינים]] בשל שילוב של ציד, דיג והשתלטות על שטחים לשם גידולי חקלאות. השפעות סביבתיות רבות נגרמות הן עקב גידולי חקלאות בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]] והן בשל גידול בעלי חיים ראו [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי]].  

לשוק המזון יש השלכות סביבתיות וחברתיות רבות. ההשפעות החברתיות קשורות להשפעות על העובדים בתעשיות המזון, על צרכני המזון (כולל השפעות תרבותיות ובריאותיות), ועל השפעות על בעלי חיים מבוייתים. ההשפעות הסביבתיות כוללות השפעות של [[דיג]] (כולל [[דייג יתר]]), [[ציד]], [[חקלאות כרות והבער|בירוא יערות לצורכי חקלאות]], [[הרס בתי מחייה]] ו[[הכחדת מינים]] בשל שילוב של ציד, דיג והשתלטות על שטחים לשם גידולי חקלאות. השפעות סביבתיות רבות נגרמות הן עקב גידולי חקלאות בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]] והן בשל גידול בעלי חיים ראו [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי]].  

מקורו של רוב המזון העולמי הוא ב[[חקלאות תעשייתית]] ומסיבה זו הוא אינו [[קיימות|בר קיימא]]. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של [[משאבים מתכלים]] כמו [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]] לשם ייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] לשם ייצור של [[חומרי הדברה]]. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]].  

מקורו של רוב המזון העולמי הוא ב[[חקלאות תעשייתית]] ומסיבה זו הוא אינו [[קיימות|בר קיימא]]. החקלאות התעשייתית תלויה בזרם מתמיד של [[משאבים מתכלים]] כמו [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]] לשם ייצור [[דשן כימי]] ו[[נפט]] לשם ייצור של [[חומרי הדברה]]. חלק קטן מתוך המזון העולמי גדל בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]].  

חלקה [[עוני|העני]] של אוכלוסיית העולם סובלת מ[[רעב]]. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] ו[[שינויי אקלים]] מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

חלקה [[עוני|העני]] של אוכלוסיית העולם סובלת מ[[רעב]]. במאות השנים האחרונות יש ירידה באחוזי הרעבים בעיקר בחברות המערביות ומגמה זו מחלחלת גם אל המדינות העניות. עם זאת בשנים האחרונות יש התייקרות של המזון ויש חשש מגידול חוזר ברעב. [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] ו[[שינויי אקלים]] מהווים גם הם איום על היכולת לגדל עוד מזון ועל [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].  

בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מ[[תת תזונה]] ומסכנה של [[רעב המוני]], סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות ב[[מזון מעובד]], מזון המכיל עודפי [[סוכר]] [[שומן]] ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומספר סוגי [[סרטן]] נובעות מתזונה זו.

בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מ[[תת תזונה]] ומסכנה של [[רעב המוני]], סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות ב[[מזון מעובד]], מזון המכיל עודפי [[סוכר]] [[שומן]] ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומספר סוגי [[סרטן]] נובעות מתזונה זו.