47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 51:
שורה 51: + + + + + + +
←השפעות סביבתיות וחברתיות של שוק המזון
בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מ[[תת תזונה]] ומסכנה של [[רעב המוני]], סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות ב[[מזון מעובד]], מזון המכיל עודפי [[סוכר]] [[שומן]] ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומספר סוגי [[סרטן]] נובעות מתזונה זו.
בעוד שכשביעית מסך האנושות סובלת מ[[תת תזונה]] ומסכנה של [[רעב המוני]], סובלת אוכלוסייה העולם המערבי מבעיות הקשורות ב[[מזון מעובד]], מזון המכיל עודפי [[סוכר]] [[שומן]] ועוד ופחות מידי ירקות ומזון טרי. בהתאם לכך בעיות של [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומספר סוגי [[סרטן]] נובעות מתזונה זו.
==השפעות בריאותיות של תעשיית המזון והטיה מחקרית==
ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על רגולציה עצמית של חברות מזון מעובד, חברות משקאות ו[[חברות טבק]]. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על רגולציה עצמית של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.{{הערה|שם =Lancet2013|Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013}}[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html]
החוקרים בדקו מאגרי מידע שמקיפים 80 מדינות שונות בין השנים 1997 עד 2010. הנתונים הראו שהחברות שמכרו מזון מעובד, משקאות קלים וטבק צמחו בשנים האלה הרבה יותר במדינות מתפתחות לעומת מפותחות. בצד הביקוש הדבר התרחש בגלל שתושבי המדינות המתפתחות הרוויחו יותר ויכלו לצרוך מוצרי מזון מעובד, ובמקביל יש להם פחות זמן ולכן הביקוש למזון מעובד גדל. בצד ההיצע החוקרים טוענים כי מדינות מתפתחות חמתו על [[הסכמי סחר בין לאומיים]] (כחלק מ[[ארגון הסחר העולמי]] או אמנות אחרות). חברות מזון ענקיות נכנסו למדינות והחלו למכור שם. צעדי מיסוי או הגבלות אחרות מנוגדים להסכמי הסחר וכן מדינות חוששות לבצע רגולציה כדי לא להרתיע חברות אלה. הודות לחשיפת מסמכים של החברות הגדולות בשנים האחרונות (כחלק מתביעות שהוגשו נגד [[חברות הטבק|חברות הטבק בארה״ב]]), החוקרים גילו קווי דימיון בין המאבקים שניהלו בעבר חברות הטבק, לבין המאבקים שמנהלות חברות המזון הגדולות ברחבי העולם.{{הערה|שם =Lancet2013}}
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, כמו של חברות הטבק בזמנו, היא ליצור [[הטיה מדעית]], להטיל ספק וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת [[מזון מעובד]] ו[[סוכר|מוצרים עתירי הסוכר]] לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. {{הערה|שם =Lancet2013}}
==ראו גם==
==ראו גם==