שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:Solar Two 2003.jpg|left|thumb|300px|מגדל "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט]]
 
[[תמונה:Solar Two 2003.jpg|left|thumb|300px|מגדל "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט]]
'''אנרגיה תרמו סואלרית''' (Solar thermal energy) היא שיטה לרתימת [[אנרגיה סולארית]] לשימושים מעשיים (כמו חימום או חשמל) באמצעות המרת האנרגיה לחום. קולטים תרמיים-סולאריים, כמו קולטי שמש למים חמים, משמשים בדרך כלל כדי לחמם מים לשימוש ביתי ולתעשיות קלות. אנרגיה תרמו סולארית משמשת בארכיטקטורה ובעיצוב מבנים כדי לבקר על חימום ואיוורור הן בעיצובים סולאריים פסיביים והן בעיצובים סולאריים אקטיביים. מאמר זה מוקדש בעיקר למפעלים תרמו סולאריים לייצור חשמל.  
+
'''אנרגיה תרמו סולארית''' (Solar thermal energy) היא שיטה לרתימת [[אנרגיה סולארית]] לשימושים מעשיים (כמו חימום או חשמל) באמצעות המרת האנרגיה לחום. קולטים תרמיים-סולאריים, כמו קולטי שמש למים חמים, משמשים בדרך כלל כדי לחמם מים לשימוש ביתי ולתעשיות קלות. אנרגיה תרמו סולארית משמשת בארכיטקטורה ובעיצוב מבנים כדי לבקר על חימום ואיוורור הן בעיצובים סולאריים פסיביים והן בעיצובים סולאריים אקטיביים. מאמר זה מוקדש בעיקר למפעלים תרמו סולאריים לייצור חשמל.  
    
==מערכות לייצור חשמל==
 
==מערכות לייצור חשמל==
שורה 6: שורה 6:  
'''[[מגדלי כוח סולאריים]]''', ידועים גם כ'''מגדלי שמש''', משתמשים במערך של מראות שטוחות שניתן להזיז אותן, (קרויות הליוסטטים) כדי למקד את קרני השמש על קולטן חום במגדל (המטרה), האנרגיה הרבה בנקודה זו מומרת לחומר שיכול לאגור את החום לשימוש מאוחר יותר. החומר שבו משתמים לאחרונה הוא נתרן נוזלי (ניתך ב-97 מעלות). נתרן היא מתכת עם קיבולת חום גבוהה, דבר שמאפשר לאגור את החום לשעות הלילה. ניתן להשתמש בחום כדי להרתיח מים לשימוש בטורבינות קיטור. בגרסאות ישנות יותר של מגדלי כוח חיממו מים באופן ישיר כדי לייצר קיטור, אך דבר זה הקשה על ייצור חשמל במהלך הלילה.  
 
'''[[מגדלי כוח סולאריים]]''', ידועים גם כ'''מגדלי שמש''', משתמשים במערך של מראות שטוחות שניתן להזיז אותן, (קרויות הליוסטטים) כדי למקד את קרני השמש על קולטן חום במגדל (המטרה), האנרגיה הרבה בנקודה זו מומרת לחומר שיכול לאגור את החום לשימוש מאוחר יותר. החומר שבו משתמים לאחרונה הוא נתרן נוזלי (ניתך ב-97 מעלות). נתרן היא מתכת עם קיבולת חום גבוהה, דבר שמאפשר לאגור את החום לשעות הלילה. ניתן להשתמש בחום כדי להרתיח מים לשימוש בטורבינות קיטור. בגרסאות ישנות יותר של מגדלי כוח חיממו מים באופן ישיר כדי לייצר קיטור, אך דבר זה הקשה על ייצור חשמל במהלך הלילה.  
   −
דוגמאות למגדלי כוח מבוססי הליוסטטים הם "מגדל סולאר-"2 שהחה בעל תפוקה של 10 מגה-וואט ומגדל "סולאר טרס" של 15 מגה-וואט, בקליפורניה. המגדלים לא משמשים היום לייצור חשמל. בדרום אפריקה, מתוכנן מגדל עם 4000-500 מראות.
+
דוגמאות למגדלי כוח מבוססי הליוסטטים הם "מגדל סולאר-"2 שהוא בעל תפוקה של 10 מגה-וואט ומגדל "סולאר טרס" שהוא בעל תפוקה של 15 מגה-וואט, בקליפורניה. המגדלים לא משמשים היום לייצור חשמל. בדרום אפריקה, מתוכנן מגדל עם 4,000-500 מראות.
    
===מערכת צלחת===
 
===מערכת צלחת===
שורה 26: שורה 26:  
==אנרגיה תרמו סולארית בישראל==
 
==אנרגיה תרמו סולארית בישראל==
 
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה סולארית בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה סולארית בישראל}}
בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש. סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-וואט חשמל. על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספרות.  
+
בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש. סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-וואט חשמל. על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1,200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספרות.  
    
חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.
 
חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.
שורה 35: שורה 35:     
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_thermal_energy בוויקיפדיה האנגלית]
+
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_thermal_energy אנרגליה תרמו סולארית] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://wis-wander.weizmann.ac.il/site/he/weizman.asp?pi=436&doc_id=1161 על קולטן "קיפוד" במכון ויצמן]
 
* [http://wis-wander.weizmann.ac.il/site/he/weizman.asp?pi=436&doc_id=1161 על קולטן "קיפוד" במכון ויצמן]
  

תפריט ניווט