שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:Solar Two 2003.jpg|left|thumb|300px|מגדל "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט]]
 
[[תמונה:Solar Two 2003.jpg|left|thumb|300px|מגדל "סולאר 2" בקליפורניה, 2003, בעל תפוקה של 10 מגה-וואט]]
'''אנרגיה תרמו סואלרית''' (Solar thermal energy) היא שיטה לרתימת [[אנרגיה סולארית]] לשימושים מעשיים (כמו חימום או חשמל) באמצעות המרת האנרגיה לחום. קולטים תרמיים-סולאריים, כמו קולטי שמש למים חמים, משמשים בדרך כלל כדי לחמם מים לשימוש ביתי ולתעשיות קלות. אנרגיה תרמו סולארית משמשת בארכיטקטורה ובעיצוב מבנים כדי לבקר על חימום ואיוורור הן בעיצובים סולאריים פסיביים והן בעיצובים סולאריים אקטיבים. מאמר זה מוקדש בעיקר למפעלים תרמו סולאריים לייצור חשמל.  
+
'''אנרגיה תרמו סואלרית''' (Solar thermal energy) היא שיטה לרתימת [[אנרגיה סולארית]] לשימושים מעשיים (כמו חימום או חשמל) באמצעות המרת האנרגיה לחום. קולטים תרמיים-סולאריים, כמו קולטי שמש למים חמים, משמשים בדרך כלל כדי לחמם מים לשימוש ביתי ולתעשיות קלות. אנרגיה תרמו סולארית משמשת בארכיטקטורה ובעיצוב מבנים כדי לבקר על חימום ואיוורור הן בעיצובים סולאריים פסיביים והן בעיצובים סולאריים אקטיביים. מאמר זה מוקדש בעיקר למפעלים תרמו סולאריים לייצור חשמל.  
    
==מערכות לייצור חשמל==
 
==מערכות לייצור חשמל==
 
===מגדל כוח סולארי===
 
===מגדל כוח סולארי===
'''[[מגדלי כוח סולאריים]]''', ידועים גם כ'''מגדלי שמש''', משתמשים במערך של מראות שטוחות שניתן להזיז אותן, (קרויות הליוסטטים) כדי למקד את קרני השמש על קולטן חום במגדל (המטרה), האנרגיה הרבה בנקודה זו מומרת לחומר שיכול לאגור את החום לשימוש מאוחר יותר. החומר שבו משתמים לאחרונה הוא נתרן נוזלי (ניתך ב 97 מעלות). נתרן היא מתכת עם קיבולת חום גבוהה, דבר שמאפשר לאגור את החום לשעות הלילה. ניתן להשתמש בחום כדי להרתיח מים לשימוש בטורבינות קיטור. בגרסאות ישנות יותר של מגדלי כוח חיממו מים באופן ישיר כדי לייצר קיטור, אך דבר זה הקשה על ייצור חשמל במהלך הלילה.  
+
'''[[מגדלי כוח סולאריים]]''', ידועים גם כ'''מגדלי שמש''', משתמשים במערך של מראות שטוחות שניתן להזיז אותן, (קרויות הליוסטטים) כדי למקד את קרני השמש על קולטן חום במגדל (המטרה), האנרגיה הרבה בנקודה זו מומרת לחומר שיכול לאגור את החום לשימוש מאוחר יותר. החומר שבו משתמים לאחרונה הוא נתרן נוזלי (ניתך ב-97 מעלות). נתרן היא מתכת עם קיבולת חום גבוהה, דבר שמאפשר לאגור את החום לשעות הלילה. ניתן להשתמש בחום כדי להרתיח מים לשימוש בטורבינות קיטור. בגרסאות ישנות יותר של מגדלי כוח חיממו מים באופן ישיר כדי לייצר קיטור, אך דבר זה הקשה על ייצור חשמל במהלך הלילה.  
    
דוגמאות למגדלי כוח מבוססי הליוסטטים הם "מגדל סולאר-"2 שהחה בעל תפוקה של 10 מגה-וואט ומגדל "סולאר טרס"  של 15 מגה-וואט, בקליפורניה. המגדלים לא משמשים היום לייצור חשמל. בדרום אפריקה, מתוכנן מגדל עם 4000-500 מראות.
 
דוגמאות למגדלי כוח מבוססי הליוסטטים הם "מגדל סולאר-"2 שהחה בעל תפוקה של 10 מגה-וואט ומגדל "סולאר טרס"  של 15 מגה-וואט, בקליפורניה. המגדלים לא משמשים היום לייצור חשמל. בדרום אפריקה, מתוכנן מגדל עם 4000-500 מראות.
שורה 21: שורה 21:  
* חימום מזון ובישול - באמצעות [[תנור שמש]]
 
* חימום מזון ובישול - באמצעות [[תנור שמש]]
 
* התכת מתכות ויישומים אחרים הדורשים חום גבוה- באמצעות [[כבשן שמש]]
 
* התכת מתכות ויישומים אחרים הדורשים חום גבוה- באמצעות [[כבשן שמש]]
* איוורור מבנים ושמירה על טמפרטורה ממוזגת (קר בקיץ , חם בחורף) ללא חשמל- באמצעות [[ארובה סולארית]]
+
* איוורור מבנים ושמירה על טמפרטורה ממוזגת (קר בקיץ, חם בחורף) ללא חשמל- באמצעות [[ארובה סולארית]]
 
* חימום של מים לרחצה - באמצעות [[דוד שמש]]
 
* חימום של מים לרחצה - באמצעות [[דוד שמש]]
   שורה 30: שורה 30:  
חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.
 
חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.
   −
קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעשה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ- 250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.
+
קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.
    
כמו כן בישראל מפותח מאוד התחום של דודי שמש לחימום מים ביתי.
 
כמו כן בישראל מפותח מאוד התחום של דודי שמש לחימום מים ביתי.

תפריט ניווט