שינויים

{{ציטוט|תוכן=ברור מהכרת התנאים והנסיבות שפרשת חטיפת ילדי תימן גורמת עוול כבד לעובדי השירותים הרפואיים והסיעודיים, שעשו את מרב המאמצים להצלת התינוקות מזי הרעב. מן הראוי שסוף סוף יעזרו עתה לבני משפחות התינוקות הנעדרים, בין שמתו ובין שחזרו לחיק משפחות לא להם, להתמודד עם המצב. חשוב אף להביע הערכה לצוותים שעשו מעבר למיטב יכולתם, אף כי לא תמיד בהצלחה, מבלי שיעלו מחדש טענות אכזריות המשוות בין "חטיפת" ילדי תימן והבנאליות של הרוע ומאורעות השואה.{{הערה|{{הארץ|רפאל פלק|צדק עם הרופאים|1.2935114|15 במאי 2016}}}}}}

{{ציטוט|תוכן=ברור מהכרת התנאים והנסיבות שפרשת חטיפת ילדי תימן גורמת עוול כבד לעובדי השירותים הרפואיים והסיעודיים, שעשו את מרב המאמצים להצלת התינוקות מזי הרעב. מן הראוי שסוף סוף יעזרו עתה לבני משפחות התינוקות הנעדרים, בין שמתו ובין שחזרו לחיק משפחות לא להם, להתמודד עם המצב. חשוב אף להביע הערכה לצוותים שעשו מעבר למיטב יכולתם, אף כי לא תמיד בהצלחה, מבלי שיעלו מחדש טענות אכזריות המשוות בין "חטיפת" ילדי תימן והבנאליות של הרוע ומאורעות השואה.{{הערה|{{הארץ|רפאל פלק|צדק עם הרופאים|1.2935114|15 במאי 2016}}}}}}

למעשה אין בהכרח סתירה בין הדברים. מצד אחד ברור כי רופאים, עובדות סוציאליות , אחיות ואנשים נוספים עבדו בשנות ה-50 בתנאים קשים ביותר כדי לנסות לקלוט מאות אלפי עולים בתנאים קשים ביותר, בזמן שבמדינה שרר צנע, מחסור ובלבול.מצד שני אין זה סותר את האפשרות של כמות קטנה של אנשים שפעלו לשם העברת הילדים לאימוץ בלא הסכמת ההורים - אם בגלל בצע כסף, אם מתחושה סיוע להורים המאמצים ואם מתוך גזענות - או בשילוב של דברים אלה יחד.  

למעשה אין בהכרח סתירה בין הדברים. מצד אחד ברור כי רופאים, עובדות סוציאליות , אחיות ואנשים נוספים עבדו בשנות ה-50 בתנאים קשים כדי לנסות לסייע למאות אלפי עולים שהגיעו בתנאים קשים ביותר, בזמן שבמדינה שרר צנע, מחסור ובלבול .מצד שני אין זה סותר את האפשרות של כמות קטנה של אנשים שפעלו לשם העברת הילדים לאימוץ בלא הסכמת ההורים - אם בגלל בצע כסף, אם מתחושה סיוע להורים המאמצים ואם מתוך גזענות - או בשילוב של דברים אלה יחד.  

לדוגמה בשנת 1996 כתבה בת כיתתו של יהודה קנטור כי לילדים שגדלו איתו היה ברור שהוא ילד מאומץ מילדי תימן (גם אם הוא עצמו לא חשד בכך עד גיל מאוחר יותר): "חשוב לציין שהמסר שקיבלנו בבית, וכך גם הרגשנו, היה שאימוצו של יהודה הוא מצווה. שמזלו הטוב הוא שאומץ על ידי משפחה אשכנזית, ש"רק" בזכות זה הוא הגיע למה שהגיע, וכנראה "יש עוד מוכשרים כאלה", שלו היו גם הם מאומצים, בוודאי היו מגיעים רחוק ו"חבל" שלא היו יותר מאומצים כאלה. זה מה שזכור לי."[http://www.edut-amram.org/testimonies/yehuda-kantor/]

לדוגמה בשנת 1996 כתבה בת כיתתו של יהודה קנטור כי לילדים שגדלו איתו היה ברור שהוא ילד מאומץ מילדי תימן (גם אם הוא עצמו לא חשד בכך עד גיל מאוחר יותר): "חשוב לציין שהמסר שקיבלנו בבית, וכך גם הרגשנו, היה שאימוצו של יהודה הוא מצווה. שמזלו הטוב הוא שאומץ על ידי משפחה אשכנזית, ש"רק" בזכות זה הוא הגיע למה שהגיע, וכנראה "יש עוד מוכשרים כאלה", שלו היו גם הם מאומצים, בוודאי היו מגיעים רחוק ו"חבל" שלא היו יותר מאומצים כאלה. זה מה שזכור לי."[http://www.edut-amram.org/testimonies/yehuda-kantor/]