שינויים

==ועדות בדיקה==

==ועדות בדיקה==

מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], שבה והייתה פרשת ילדי תימן נושא לדיון ציבורי אחת לכמה שנים. ארבע ועדות הוקמו לחקירת הנושא.

מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], שבה והייתה פרשת ילדי תימן נושא לדיון ציבורי אחת לכמה שנים. שלוש ועדות הוקמו לחקירת הנושא, וכן פעלו בנושא מספר ארגונים אזרחיים.

===[[ועדת בהלול-מינקובסקי]]===

===[[ועדת בהלול-מינקובסקי]]===

ב-[[1967]], הוקמה על ידי שרי המשפטים והמשטרה, [[ועדת בהלול-מינקובסקי]]. הוועדה בדקה 342 מקרי היעלמות שהגיעו לידיה. לגבי 316 מהנעלמים, נקבע כי נפטרו, לגבי שני ילדים נקבע כי אומצו, ולגבי המיעוט הנותר לא נקבעו מסקנות חד-משמעיות. הוועדה המליצה על עריכת חקירה בחו"ל (לבדוק את האפשרות שחלק מהילדים נמסרו לאזרחים זרים) אולם היא עצמה התמקדה בחקירה בישראל בלבד. <ref name="mmm2001"> יוסי זולפן ועוגן גולדמן, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00334.pdf ‏ועדת החקירה הממלכתית "לעניין היעלמם של ילדים מבין עולי תימן"] ,באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 20 ביוני 2001</ref>

ב-[[1967]], הוקמה על ידי שרי המשפטים והמשטרה, [[ועדת בהלול-מינקובסקי]]. הוועדה בדקה 342 מקרי היעלמות שהגיעו לידיה. לגבי 316 מהנעלמים, נקבע כי נפטרו, לגבי שני ילדים נקבע כי אומצו, ולגבי המיעוט הנותר לא נקבעו מסקנות חד-משמעיות. הוועדה המליצה על עריכת חקירה בחו"ל (לבדוק את האפשרות שחלק מהילדים נמסרו לאזרחים זרים) אולם היא עצמה התמקדה בחקירה בישראל בלבד. <ref name="mmm2001"> יוסי זולפן ועוגן גולדמן, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00334.pdf ‏ועדת החקירה הממלכתית "לעניין היעלמם של ילדים מבין עולי תימן"] ,באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 20 ביוני 2001</ref>

===הועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים===

===עמותת "הועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים"===

בשנת 1966 החלה לפעול עמותה  בשם "[[ועדה ציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים]]". השתתפו בה [[פסיכולוג]]ים, [[רב]]נים וראשי רשויות.

בשנת 1966 החלה לפעול עמותה  בשם "[[ועדה ציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים]]". השתתפו בה [[פסיכולוג]]ים, [[רב]]נים וראשי רשויות.

הוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים פרסמה ב-[[1986]] דו"ח משלה שקרא להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא. הדו"ח הסתמך בין היתר על מחקרו של [[דב לויטן]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], שהעלה טענות על ליקויים בפעולת ועדת בהלול-מינקובסקי.<ref name="mmm2001"/>  

"הוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים" פרסמה ב-[[1986]] דו"ח משלה שקרא להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא. הדו"ח הסתמך בין היתר על מחקרו של [[דב לויטן]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], שהעלה טענות על ליקויים בפעולת ועדת בהלול-מינקובסקי.<ref name="mmm2001"/>  

לויטן טען כי שיקול פוליטי מנע הקמת וועדת חקירה ממלכתית. הוועדה לא הוקמה בהתאם לחוק אלא על פי המלצת שר המשפטים. הוועדה לא חקרה את כל התלונות שהוגשו וייתכן שמספר הילדים שנעלמו היה גדול מ-342 ילדים. הוועדה הסבירה כי ליקויים מנהליים מנעו מסירת מידע מוסמך להורים והזמנה לטקס הקבורה, אבל הסבר כזה אינו מתקבל על הדעת היות ומדבר במאות מקרים. לא בוצע אימות של תעודות פטירה על ידי פתיחה מדגמית של מספר קברים, במטרה לוודא שתעודות הפטירה אמינות. <ref name="mmm2001"/>

לויטן טען כי שיקול פוליטי מנע הקמת וועדת חקירה ממלכתית. הוועדה לא הוקמה בהתאם לחוק אלא על פי המלצת שר המשפטים. הוועדה לא חקרה את כל התלונות שהוגשו וייתכן שמספר הילדים שנעלמו היה גדול מ-342 ילדים. הוועדה הסבירה כי ליקויים מנהליים מנעו מסירת מידע מוסמך להורים והזמנה לטקס הקבורה, אבל הסבר כזה אינו מתקבל על הדעת היות ומדבר במאות מקרים. לא בוצע אימות של תעודות פטירה על ידי פתיחה מדגמית של מספר קברים, במטרה לוודא שתעודות הפטירה אמינות. <ref name="mmm2001"/>

ועדת שלגי פרסמה את תוצאותיה בסוף שנת 1994. מתוך 204 הודעות שנחקרו על ידי וועדת ועדת בהלול-מינקובסקי, נתגלו 34 מקרים שבהם התגלו טעויות בממצאי הועדה. מתוך 301 הודעות חדשות -  ב 14 מקרים נעלמו הנעדרים בעיר עדן בתימן, 3 מהם התגלה מידע על פיטרתם שם. מתוך שאר 287 ההודעות ב-222 מקרים הוועדה הגיע למסקנה שהילדים נפטרו. ל-171 ילדים מצאו תיעוד על הבאתם לקבורה, ול- 51 אחרים לא נמצא תיעוד דומה. לא נמצא ממצאים כלשהם באשר לגורל 65 מהנעדרים. הוועדה גם בדקה 10,000 תיקי אימוץ בשנים 1949-60 בתיקים האלה לא התגלה מידע חדש. הוועדה נמנעה מפתיחת קברים - גם בגלל מורכבות הנושא וגם בגלל חוות דעת מהמכון לרפואה משפטית כי לאחר עשורים רבים לא ניתן לזהות את האדם הטמון בקבר. <ref name="mmm2001"/>

ועדת שלגי פרסמה את תוצאותיה בסוף שנת 1994. מתוך 204 הודעות שנחקרו על ידי וועדת ועדת בהלול-מינקובסקי, נתגלו 34 מקרים שבהם התגלו טעויות בממצאי הועדה. מתוך 301 הודעות חדשות -  ב 14 מקרים נעלמו הנעדרים בעיר עדן בתימן, 3 מהם התגלה מידע על פיטרתם שם. מתוך שאר 287 ההודעות ב-222 מקרים הוועדה הגיע למסקנה שהילדים נפטרו. ל-171 ילדים מצאו תיעוד על הבאתם לקבורה, ול- 51 אחרים לא נמצא תיעוד דומה. לא נמצא ממצאים כלשהם באשר לגורל 65 מהנעדרים. הוועדה גם בדקה 10,000 תיקי אימוץ בשנים 1949-60 בתיקים האלה לא התגלה מידע חדש. הוועדה נמנעה מפתיחת קברים - גם בגלל מורכבות הנושא וגם בגלל חוות דעת מהמכון לרפואה משפטית כי לאחר עשורים רבים לא ניתן לזהות את האדם הטמון בקבר. <ref name="mmm2001"/>

===ועדת החקירה הממלכתית===

===ועדת קדמי - ועדת החקירה הממלכתית===

בינואר [[1995]], חודש אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות ועדת שלגי, ובעקבות סערה ציבורית שעוררה התבצרותם של הרב [[עוזי משולם]] וחסידיו, הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית]] ביוזמת [[דוד ליבאי]]. בראשותה עמדו [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] [[יהודה כהן (שופט)|יהודה כהן]], שפרש ממנה, ובמקומו מונה שופט בית המשפט העליון [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]]. בניגוד לוועדת ועדת בהלול-מינקובסקי היא הוקמה מכוח "חוק ועדות חקירה" ובשונה מוועדת שלגי מדובר היה בוועדת חקירה ממלכתית. <ref name="mmm2001"/>

בינואר [[1995]], חודש אחד בלבד לאחר פרסום מסקנות ועדת שלגי, ובעקבות סערה ציבורית שעוררה התבצרותם של הרב [[עוזי משולם]] וחסידיו, הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית]] ביוזמת [[דוד ליבאי]]. בראשותה עמדו [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] [[יהודה כהן (שופט)|יהודה כהן]], שפרש ממנה, ובמקומו מונה שופט בית המשפט העליון [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]]. בניגוד לוועדת ועדת בהלול-מינקובסקי היא הוקמה מכוח "חוק ועדות חקירה" ובשונה מוועדת שלגי מדובר היה בוועדת חקירה ממלכתית. <ref name="mmm2001"/>