שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 41: שורה 41:  
===דלקים פוסיליים (Fossil Fules) ===
 
===דלקים פוסיליים (Fossil Fules) ===
   −
דלקים פוסיליים הינם גם יריביים וגם בלבדיים, ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההאאצה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).
+
דלקים פוסיליים הינם גם יריביים וגם בלבדיים, ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההקצאה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).
    
ציור מס' 11.1  
 
ציור מס' 11.1  
שורה 54: שורה 54:  
ציור מס' 11.2
 
ציור מס' 11.2
   −
היות והשפעות השימוש בדלקים פוסיליים רחבות מאוד, ומשפיעות לא רק על כל מי שחי כיום על פני כדור הארץ אלא גם על הדורות הבאים, הרי שעלויות העסקה (Transaction Costs) יהיו כמעט אינסופיות. מנגנון השוק החופשי אינו מסוגל להתמודד עם עלויות חיצוניות מסדר גודל שכזה, ונדרשת התערבות של מוסדות חיצוניים לשוק, כגון חקיקה ממשלתית. הבעיה היא שההשפעות הן בד"כ ברמה הגלובאלית, ואין כיום מוסדות עולמיים שמתמודדים עם הבעיות.
+
היות והשפעות השימוש בדלקים פוסיליים רחבות מאוד, ומשפיעות לא רק על כל מי שחי כיום על פני כדור הארץ אלא גם על הדורות הבאים, הרי שעלויות העסקה (Transaction Costs) יהיו כמעט אינסופיות. מנגנון השוק החופשי אינו מסוגל להתמודד עם עלויות חיצוניות מסדר גודל שכזה, ונדרשת התערבות של מוסדות חיצוניים לשוק, כגון חקיקה ממשלתית. הבעיה היא שההשפעות הן בד"כ ברמה הגלובלית, ואין כיום מוסדות עולמיים שמתמודדים עם הבעיות.
    
====עלות משתמש====
 
====עלות משתמש====
שורה 89: שורה 89:  
#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של יעילות, בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.
 
#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של יעילות, בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.
 
#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).
 
#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).
#הנסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב- 130 השנים האחרונות.  
+
#הנסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב-130 השנים האחרונות.  
 
ציור 11.4
 
ציור 11.4
   שורה 95: שורה 95:  
מינרלים הם גם [[משאבים יריביים]], וגם [[משאב בלבדי|בלבדיים]] ותלויים בחלוקה של השוק החופשי. כמו במקרה של דלקים פוסיליים, לייצור ולצריכה של מינרלים יש עלויות חיצוניות משמעותיות ביותר. כמעט מחצית מפליטות הרעלים מתעשייה במדינות כמו ארצות הברית נגרמות בשל פעולות [[כרייה]]. לרובן אנחנו לא מודעים כלל.
 
מינרלים הם גם [[משאבים יריביים]], וגם [[משאב בלבדי|בלבדיים]] ותלויים בחלוקה של השוק החופשי. כמו במקרה של דלקים פוסיליים, לייצור ולצריכה של מינרלים יש עלויות חיצוניות משמעותיות ביותר. כמעט מחצית מפליטות הרעלים מתעשייה במדינות כמו ארצות הברית נגרמות בשל פעולות [[כרייה]]. לרובן אנחנו לא מודעים כלל.
   −
אף על פי שהיקף הפגיעה של [[עלויות חיצוניות]] מכרייה הוא הרבה יותר מקומי ביחס להשפעות של דלקים פוסיליים, הנזק שהם גורמים לא פחות. הצפה של מכרות בחומצה עדיין מתרחשת במכרות שנחצבו לפני כמעט 1,500 שנה בידי הרומאים. יש למעלה מחצי מיליון מכרות בארצות הברית לבדה. עלות השיקום והניקוי שלהם מוערכת בכ- 32-72 מיליארד דולר. [[עלויות עסקה]] אפשריות לכיסוי עלויות הניקוי גבוהות מאוד עד כמעט אינסופיות (תלוי כמובן עד כמה אכפת לנו מהדורות הבאים).
+
אף על פי שהיקף הפגיעה של [[עלויות חיצוניות]] מכרייה הוא הרבה יותר מקומי ביחס להשפעות של דלקים פוסיליים, הנזק שהם גורמים לא פחות. הצפה של מכרות בחומצה עדיין מתרחשת במכרות שנחצבו לפני כמעט 1,500 שנה בידי הרומאים. יש למעלה מחצי מיליון מכרות בארצות הברית לבדה. עלות השיקום והניקוי שלהם מוערכת בכ-32-72 מיליארד דולר. [[עלויות עסקה]] אפשריות לכיסוי עלויות הניקוי גבוהות מאוד עד כמעט אינסופיות (תלוי כמובן עד כמה אכפת לנו מהדורות הבאים).
    
יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה על ידי כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות.  
 
יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה על ידי כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות.  
שורה 103: שורה 103:  
====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====
 
====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====
   −
כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים ביחס לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבציונלית בד"כ מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.
+
כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים ביחס לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבנציונלית בד"כ מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.
    
===מים===
 
===מים===
שורה 117: שורה 117:  
כשיש הרבה מים אנחנו משתמשים בהם גם לשימושים לא חיוניים, והביקוש אינו קשיח. ככל שההיצע פוחת, אנו משתמשים בהם רק למטרות חיוניות, והם הופכים ללא-אלסטיים מבחינת מחיר. ככל שההיצע ממשיך לרדת, הם משמים רק לפעילות חיונית: גידול מזון ושתיה. הביקוש הופך ללא-אלסטי לחלוטין.
 
כשיש הרבה מים אנחנו משתמשים בהם גם לשימושים לא חיוניים, והביקוש אינו קשיח. ככל שההיצע פוחת, אנו משתמשים בהם רק למטרות חיוניות, והם הופכים ללא-אלסטיים מבחינת מחיר. ככל שההיצע ממשיך לרדת, הם משמים רק לפעילות חיונית: גידול מזון ושתיה. הביקוש הופך ללא-אלסטי לחלוטין.
   −
יש כאן שתי בעיות משמעותיות: ראשית עניין החלוקה. בכלכלת שוק, השימוש היעיל ביותר הוא זה שנותן את הערך הכלכלי הגבוה ביותר, שנמדד בנכונות לשלם. במציאות של עולם עם פערי הכנסה גדולים מאוד ומחסור גדול במים, לאנשים אין יכולת לשלם. חלוקה "מושלמת" על פי כלכלת שוק תגרום לכך שעשירים יוכלו לשלם בשביל מים להשקות את הדשא בעוד שלמשפחה ענייה לא יהיה כסף לגדל לעצמם אוכל. מבחינה כלכלית הדשא יעיל יותר – מבחינה אתית, רוב האנשים יסכימו שההשרדות של המשפחה הענייה קודמת.
+
יש כאן שתי בעיות משמעותיות: ראשית עניין החלוקה. בכלכלת שוק, השימוש היעיל ביותר הוא זה שנותן את הערך הכלכלי הגבוה ביותר, שנמדד בנכונות לשלם. במציאות של עולם עם פערי הכנסה גדולים מאוד ומחסור גדול במים, לאנשים אין יכולת לשלם. חלוקה "מושלמת" על פי כלכלת שוק תגרום לכך שעשירים יוכלו לשלם בשביל מים להשקות את הדשא בעוד שלמשפחה ענייה לא יהיה כסף לגדל לעצמם אוכל. מבחינה כלכלית הדשא יעיל יותר – מבחינה אתית, רוב האנשים יסכימו שההישרדות של המשפחה הענייה קודמת.
    
הנושא השני הוא נושא היעילות. אין כמעט שווקים מושלמים, קל וחומר בתחום המים. אספקת מים משמעה השקעה משמעותית בתשתית. לא סביר שיהיו שני גופים שישקיעו בתשתית, ולכן הגיוני שיהיה ספק אחד בלבד. לכן, גם כשמפריטים מים, בד"כ נוצר מונופול טבעי ולא תחרות. מונופול טבעי הוא כזה שבו עלות הייצור השולית פוחתת, מה שנכון במרבית השירותים הציבוריים. כאשר הביקוש קשיח, הספק המונופוליסטי יודע שהעלאה של 10% במחיר לא תגרום לירידה של 10% בביקוש אלא פחות מכך: מכאן רווחים גדולים יותר ועלויות נמוכות יותר.  
 
הנושא השני הוא נושא היעילות. אין כמעט שווקים מושלמים, קל וחומר בתחום המים. אספקת מים משמעה השקעה משמעותית בתשתית. לא סביר שיהיו שני גופים שישקיעו בתשתית, ולכן הגיוני שיהיה ספק אחד בלבד. לכן, גם כשמפריטים מים, בד"כ נוצר מונופול טבעי ולא תחרות. מונופול טבעי הוא כזה שבו עלות הייצור השולית פוחתת, מה שנכון במרבית השירותים הציבוריים. כאשר הביקוש קשיח, הספק המונופוליסטי יודע שהעלאה של 10% במחיר לא תגרום לירידה של 10% בביקוש אלא פחות מכך: מכאן רווחים גדולים יותר ועלויות נמוכות יותר.  

תפריט ניווט