שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
# [[מים]] (מאגר/קרן לא מתחדש/ת, תלוי בשימוש, ניתן למחזור)
 
# [[מים]] (מאגר/קרן לא מתחדש/ת, תלוי בשימוש, ניתן למחזור)
 
# [[אנרגיה סולארית]] (קרן "בלתי ניתנת למיצוי" indestructible)
 
# [[אנרגיה סולארית]] (קרן "בלתי ניתנת למיצוי" indestructible)
# [[קרקע ריכארדית]] Richardian Land (קרן "בלתי ניתנת למיצוי")
+
# [[קרקע ריקארדית]] Richardian Land (קרן "בלתי ניתנת למיצוי")
 
# [[משאבים מתחדשים]] (מאגר מתחדש)
 
# [[משאבים מתחדשים]] (מאגר מתחדש)
 
# [[שרותים של המערכת האקולוגית]] Ecosystem services (קרן מתחדשת)
 
# [[שרותים של המערכת האקולוגית]] Ecosystem services (קרן מתחדשת)
שורה 48: שורה 48:  
====עלויות חיצוניות====
 
====עלויות חיצוניות====
   −
להפקה וצריכה של דלקים פוסיליים עלויות חיצוניות ניכרות, מקומיות, אזוריות וגלובאליות: התחממות כדור-הארץ, גשם חוצי, דליפות נפט, נזקים בתהליך השאיבה וההפקה, (מלחמות),זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום אויר - חלקיקים וגזים.
+
להפקה וצריכה של דלקים פוסיליים עלויות חיצוניות ניכרות, מקומיות, אזוריות וגלובליות: התחממות כדור-הארץ, גשם חוצי, דליפות נפט, נזקים בתהליך השאיבה וההפקה, (מלחמות),זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום אויר - חלקיקים וגזים.
    
לפיכך, הקצאה יעילה של דלקים פוסיליים תהיה כזו שתכלול גם את כל העלויות השוליות החיצוניות של ההפקה.
 
לפיכך, הקצאה יעילה של דלקים פוסיליים תהיה כזו שתכלול גם את כל העלויות השוליות החיצוניות של ההפקה.
שורה 60: שורה 60:  
[[דלקים פוסיליים]] הם [[משאבים מתכלים|משאב בלתי מתחדש]] שעתיד ויכולת ההישרדות של הדורות הבאים תלויים בו במידה כמעט מוחלטת. הכלכלנים מודים שגם אם לא מחשיבים את הדורות הבאים, שימוש נוכחי במשאב בלתי מתחדש מקטינים את ההיצע שלו ומגדילים את החסר בעתיד. היצע יורד - משמעו מחיר עולה. לכן, אם אני, כבעל משאב, מפיק ומוכר אותו כיום במחיר נמוך, אני מפסיד את האפשרות למכור אותו בעתיד במחיר גבוה. ככל שהתפוקה של המשאב כיום גדלה - המחיר שלו יורד והמחסור העתידי במשאב (והמחיר שלו) - גדל. גם עלות המשתמש השולית (עלות הייצור של יחידה אחת נוספת של המוצר כיום במקום בעתיד) אמורה לגדול.
 
[[דלקים פוסיליים]] הם [[משאבים מתכלים|משאב בלתי מתחדש]] שעתיד ויכולת ההישרדות של הדורות הבאים תלויים בו במידה כמעט מוחלטת. הכלכלנים מודים שגם אם לא מחשיבים את הדורות הבאים, שימוש נוכחי במשאב בלתי מתחדש מקטינים את ההיצע שלו ומגדילים את החסר בעתיד. היצע יורד - משמעו מחיר עולה. לכן, אם אני, כבעל משאב, מפיק ומוכר אותו כיום במחיר נמוך, אני מפסיד את האפשרות למכור אותו בעתיד במחיר גבוה. ככל שהתפוקה של המשאב כיום גדלה - המחיר שלו יורד והמחסור העתידי במשאב (והמחיר שלו) - גדל. גם עלות המשתמש השולית (עלות הייצור של יחידה אחת נוספת של המוצר כיום במקום בעתיד) אמורה לגדול.
   −
עלות המשתמש השולית היא העלות הממשית של ייצורו. כאשר מצרפים אליה את העלות השולית של הפקת המשאב ואת העלויות החיצוניות (MEC ו - MEX) מקבלים את השווי השולי העתידי שלו.
+
עלות המשתמש השולית היא העלות הממשית של ייצורו. כאשר מצרפים אליה את העלות השולית של הפקת המשאב ואת העלויות החיצוניות (MEC ו-MEX) מקבלים את השווי השולי העתידי שלו.
    
היצרן מייצר במחיר בו הרווח השולי (MEC + MEX + MUC) כלומר המחיר, שווה לעלות השולית. אם הוא אינו חייב לשלם עלויות חיצוניות הוא לא יעשה זאת
 
היצרן מייצר במחיר בו הרווח השולי (MEC + MEX + MUC) כלומר המחיר, שווה לעלות השולית. אם הוא אינו חייב לשלם עלויות חיצוניות הוא לא יעשה זאת
שורה 89: שורה 89:  
#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של יעילות, בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.
 
#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של יעילות, בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.
 
#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).
 
#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).
#הנסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונאלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב- 130 השנים האחרונות.  
+
#הנסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב- 130 השנים האחרונות.  
 
ציור 11.4
 
ציור 11.4
   שורה 103: שורה 103:  
====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====
 
====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====
   −
כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים ביחס לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבציונאלית בד"כ מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.
+
כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים ביחס לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבציונלית בד"כ מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.
    
===מים===
 
===מים===
שורה 111: שורה 111:  
מים הם '''קרן''' של המערכת האקולוגית, אך גם יכולים לשמש להדגמה של זרמים-מאגרים. צריך לזכור שהתלות של בני האדם במים לצורך הישדרות היא 100% ולא ניתן להחליף אותם בתחליפים (גם לא קולה). מערכות חלוקת המים הן בדרך כלל בקנה מידה גדול.  
 
מים הם '''קרן''' של המערכת האקולוגית, אך גם יכולים לשמש להדגמה של זרמים-מאגרים. צריך לזכור שהתלות של בני האדם במים לצורך הישדרות היא 100% ולא ניתן להחליף אותם בתחליפים (גם לא קולה). מערכות חלוקת המים הן בדרך כלל בקנה מידה גדול.  
   −
בעבר התייחסו לרוב למחסור במים נקיים כבעיה מקומית. כיום יש הרבה סכסוכים בין מדינות על משאבי מים, מה שעשוי ללמד על מחסור גלובאלי. היסטורית, עוד מימי מערות ההשקיה הקדומות, מים סופקו לציבור על ידי המגזר הציבורי. אולם הם בהחלט משאב יריבי שניתן להופכו גם לבלבדי, וכפוף לחלוקה של השוק החופשי. בשנים האחרונות הרבה ערים ומדינות מעבירות – בשם היעילות - את ניהול אספקת המים שלהן למגזר הפרטי, מה שזוכה לתמיכה נלהבת של הכלכלנים הנאו-קלאסיים. עם זאת, התלות הגבוהה והעובדה שאין להם תחליף גורמת לבעיות אתיות קשות. מים הם דוגמה קלאסית למצב בו חלוקה שוויונית צריכה להיות קודמת לחלוקה יעילה בכלכלה האקולוגית.
+
בעבר התייחסו לרוב למחסור במים נקיים כבעיה מקומית. כיום יש הרבה סכסוכים בין מדינות על משאבי מים, מה שעשוי ללמד על מחסור גלובלי. היסטורית, עוד מימי מערות ההשקיה הקדומות, מים סופקו לציבור על ידי המגזר הציבורי. אולם הם בהחלט משאב יריבי שניתן להופכו גם לבלבדי, וכפוף לחלוקה של השוק החופשי. בשנים האחרונות הרבה ערים ומדינות מעבירות – בשם היעילות - את ניהול אספקת המים שלהן למגזר הפרטי, מה שזוכה לתמיכה נלהבת של הכלכלנים הנאו-קלאסיים. עם זאת, התלות הגבוהה והעובדה שאין להם תחליף גורמת לבעיות אתיות קשות. מים הם דוגמה קלאסית למצב בו חלוקה שוויונית צריכה להיות קודמת לחלוקה יעילה בכלכלה האקולוגית.
    
יש מקומות שיש בהם מים בשפע, והם משמשים לשימושים לא חיוניים, שלא לומר מבוזבזים. מחיר גבוה יותר היה מונע את הבזבוז. מכיוון שלמים אין תחליף ואנו תלויים בהם הצורה מוחלטת להישרדות, ככל שהיצע המים פוחת, או שמחירם עולה, הביקוש הופך להיות קשיח יותר ויותר ביחס למחיר. לכן עליה של 1% במחיר, תוביל לירידה של פחות מ-1% בביקוש.  
 
יש מקומות שיש בהם מים בשפע, והם משמשים לשימושים לא חיוניים, שלא לומר מבוזבזים. מחיר גבוה יותר היה מונע את הבזבוז. מכיוון שלמים אין תחליף ואנו תלויים בהם הצורה מוחלטת להישרדות, ככל שהיצע המים פוחת, או שמחירם עולה, הביקוש הופך להיות קשיח יותר ויותר ביחס למחיר. לכן עליה של 1% במחיר, תוביל לירידה של פחות מ-1% בביקוש.  
שורה 121: שורה 121:  
הנושא השני הוא נושא היעילות. אין כמעט שווקים מושלמים, קל וחומר בתחום המים. אספקת מים משמעה השקעה משמעותית בתשתית. לא סביר שיהיו שני גופים שישקיעו בתשתית, ולכן הגיוני שיהיה ספק אחד בלבד. לכן, גם כשמפריטים מים, בד"כ נוצר מונופול טבעי ולא תחרות. מונופול טבעי הוא כזה שבו עלות הייצור השולית פוחתת, מה שנכון במרבית השירותים הציבוריים. כאשר הביקוש קשיח, הספק המונופוליסטי יודע שהעלאה של 10% במחיר לא תגרום לירידה של 10% בביקוש אלא פחות מכך: מכאן רווחים גדולים יותר ועלויות נמוכות יותר.  
 
הנושא השני הוא נושא היעילות. אין כמעט שווקים מושלמים, קל וחומר בתחום המים. אספקת מים משמעה השקעה משמעותית בתשתית. לא סביר שיהיו שני גופים שישקיעו בתשתית, ולכן הגיוני שיהיה ספק אחד בלבד. לכן, גם כשמפריטים מים, בד"כ נוצר מונופול טבעי ולא תחרות. מונופול טבעי הוא כזה שבו עלות הייצור השולית פוחתת, מה שנכון במרבית השירותים הציבוריים. כאשר הביקוש קשיח, הספק המונופוליסטי יודע שהעלאה של 10% במחיר לא תגרום לירידה של 10% בביקוש אלא פחות מכך: מכאן רווחים גדולים יותר ועלויות נמוכות יותר.  
   −
כולם צריכים מים ולא יכולים לצאת מהשוק, ללא קשר לחוסר היעילות של המונופול וגם אם הוא יקרן. כשהיצרן לא חושש לפלח השוק שלו, פירמות שמנסות להשיג רווח מקסימלי בטווח הקצר עשויות לדחות השקעה הכרחית בתיקון תשתיות. רק רגולציה חזקה יכולה למנוע מהמונופול להעלות מחירים ולהוריד את איכות המוצר. ללא תחרות שמורידה את המחיר, או רגוליציה על המחירים, הפרטת המים למגזר הפרטי עשויה להיות יעילה פחות מניהול ציבורי – ובוודאי שפחות הוגנת.
+
כולם צריכים מים ולא יכולים לצאת מהשוק, ללא קשר לחוסר היעילות של המונופול וגם אם הוא יקרן. כשהיצרן לא חושש לפלח השוק שלו, פירמות שמנסות להשיג רווח מקסימלי בטווח הקצר עשויות לדחות השקעה הכרחית בתיקון תשתיות. רק רגולציה חזקה יכולה למנוע מהמונופול להעלות מחירים ולהוריד את איכות המוצר. ללא תחרות שמורידה את המחיר, או רגולציה על המחירים, הפרטת המים למגזר הפרטי עשויה להיות יעילה פחות מניהול ציבורי – ובוודאי שפחות הוגנת.
    
===אדמה ריקארדית===
 
===אדמה ריקארדית===

תפריט ניווט