שינויים

המדיניות הנהוגה כיום בישראל להצמיד עובדים זרים למעביד יחיד גורמת לבעיות רבות. מדיניות דומה היתה נהוגה בארצות הברית החל מהתקופה בה היתה קולוניה בריטית ועד לשנות ה-60, וגם שם נגרמו בעיות דומות.

המדיניות הנהוגה כיום בישראל להצמיד עובדים זרים למעביד יחיד גורמת לבעיות רבות. מדיניות דומה היתה נהוגה בארצות הברית החל מהתקופה בה היתה קולוניה בריטית ועד לשנות ה-60, וגם שם נגרמו בעיות דומות.

ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF name="tlu">הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>

ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF name="tlu">הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימה בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>

==רקע כלכלי כלכלת הגירה==

==רקע כלכלי כלכלת הגירה==

התרשים מתאר גרף עם שני צירים: ציר העבודה - כמות העובדים במשק, וציר השכר - כמה שקלים כל עובד יקבל לשעת עבודה או לחודש עבודה.

התרשים מתאר גרף עם שני צירים: ציר העבודה - כמות העובדים במשק, וציר השכר - כמה שקלים כל עובד יקבל לשעת עבודה או לחודש עבודה.

העקומה הכחולה המסומנת ב Supply) S- היצע) היא עקומת היצע העבודה של העובדים. ככל שהשכר המוצא במשק גבוה יותר, יסכימו יותר אנשים לעבוד והם גם יסכימו לעבוד יותר שעות- לכן עקומה זו עולה משמאל לימין.

העקומה הכחולה המסומנת ב-Supply) S- היצע) היא עקומת היצע העבודה של העובדים. ככל שהשכר המוצא במשק גבוה יותר, יסכימו יותר אנשים לעבוד והם גם יסכימו לעבוד יותר שעות- לכן עקומה זו עולה משמאל לימין.

העקומה השניה היא העקומה הירוקה - עקומת הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומנת ב Demand) D היצע). ככל שהשכר שהם צריכים לשלם גבוה יותר הם מוכנים לקלוט פחות עובדים, לכן עקומה זו יורדת משמאל לימין.

העקומה השניה היא העקומה הירוקה - עקומת הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומנת ב-Demand) D היצע). ככל שהשכר שהם צריכים לשלם גבוה יותר הם מוכנים לקלוט פחות עובדים, לכן עקומה זו יורדת משמאל לימין.

[[קובץ:F-wage2.gif|שמאל]]

[[קובץ:F-wage2.gif|שמאל]]

המקום בו נחתכות עקומות ההיצע והביקוש היא נקודת שיווי המשקל. נקודה זו קובעת כמה עובדים יעבדו - הדבר מסומן בתרשים  ב lo, לציון - Labor עבודה, מצד שני הנקודה מתארת מה יהיה השכר שישולם לעובדים , דבר זה מסומן ב-Wo , לציון - Wage שכר.

המקום בו נחתכות עקומות ההיצע והביקוש היא נקודת שיווי המשקל. נקודה זו קובעת כמה עובדים יעבדו - הדבר מסומן בתרשים  ב-lo, לציון - Labor עבודה, מצד שני הנקודה מתארת מה יהיה השכר שישולם לעובדים, דבר זה מסומן ב-Wo, לציון - Wage שכר.

ההסבר הזה הוא כמובן כללי ביותר. לעובדים שונים יהיו עקומות היצע שונות, על פי גיל, השכלה, מקצוע וכו'. וגם למעסיקים שונים יהיו עקומות ביקוש שונות על פי סוג העבודה, הרווח שלהם ועוד. למרות זאת, לסקטור עבודה מסויים, ולמספר גדול של אנשים ההסבר הזה מתקרב למציאות.

ההסבר הזה הוא כמובן כללי ביותר. לעובדים שונים יהיו עקומות היצע שונות, על פי גיל, השכלה, מקצוע וכו'. וגם למעסיקים שונים יהיו עקומות ביקוש שונות על פי סוג העבודה, הרווח שלהם ועוד. למרות זאת, לסקטור עבודה מסויים, ולמספר גדול של אנשים ההסבר הזה מתקרב למציאות.

ובנקודת שיווי המשקל החדשה יועסקו פחות עובדים (האבטלה תגדל) וגם השכר ירד.

ובנקודת שיווי המשקל החדשה יועסקו פחות עובדים (האבטלה תגדל) וגם השכר ירד.

המשך המאמר יתמקד בעובדים ישראלים שכירים שמרוויחים שכר קרוב לשכר המינימום - במקצועות כמו מלונאות, סיעוד, בנייה, חקלאות או נקיון. בלשון הכלכלנים עובדים אלו נקראים עובדים עם "כישורים נמוכים" או עובדים "לא מיומנים"- היות ובהשוואה לרופאים או אנשי מחשבים יש צורך בפחות כישורים או השכלה.

המשך המאמר יתמקד בעובדים ישראלים שכירים שמרוויחים שכר קרוב לשכר המינימום - במקצועות כמו מלונאות, סיעוד, בנייה, חקלאות או ניקיון. בלשון הכלכלנים עובדים אלו נקראים עובדים עם "כישורים נמוכים" או עובדים "לא מיומנים"- היות ובהשוואה לרופאים או אנשי מחשבים יש צורך בפחות כישורים או השכלה.

===סיבות להכנסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===

===סיבות להכנסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===

תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארצות הברית. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.  

תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארצות הברית. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.  

יש גם סיבות נוספות. אם מעסיק אחד - לדוגמא חברת בנייה - מתחילה להעסיק עובדים זרים, אזי היא יכולה למכור דירות זולות יותר, לכן גם חברות בניה אחרות צריכות להעסיק עובדים זרים כדי להתחרות איתה. לכן אפשר לראות שעובדים זריםנכנסים למשק על פי ענפים שונים - בחלק מהענפים יש אחוז ניכר של עובדים זרים (בנייה) ובחלק אין כלל (תוכנה).

יש גם סיבות נוספות. אם מעסיק אחד - לדוגמא חברת בנייה - מתחילה להעסיק עובדים זרים, אזי היא יכולה למכור דירות זולות יותר, לכן גם חברות בניה אחרות צריכות להעסיק עובדים זרים כדי להתחרות איתה. לכן אפשר לראות שעובדים זרים נכנסים למשק על פי ענפים שונים - בחלק מהענפים יש אחוז ניכר של עובדים זרים (בנייה) ובחלק אין כלל (תוכנה).

קל להעסיק עובדים זרים במקצועות שאינם דורשים השכלה גבוהה או הכשרה מסובכת שדורשת תקשורת מורכבת עם המעביד או הלקוח הישראלי. כמו כן ישנו הנושא הפוליטי. יבוא של מתכנים מהודו, או כלכלנים מרומניה לא יתקבל בברכה על ידי השכבות העשירות של שכירים בישראל - ולאלו יש יותר כוח פוליטי מאשר לשכירים שמקבלים שכר מינימום.

קל להעסיק עובדים זרים במקצועות שאינם דורשים השכלה גבוהה או הכשרה מסובכת שדורשת תקשורת מורכבת עם המעביד או הלקוח הישראלי. כמו כן ישנו הנושא הפוליטי. יבוא של מתכנים מהודו, או כלכלנים מרומניה לא יתקבל בברכה על ידי השכבות העשירות של שכירים בישראל - ולאלו יש יותר כוח פוליטי מאשר לשכירים שמקבלים שכר מינימום.

===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===

===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===

[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישרלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]

[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישראלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]

נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  

נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  

[[קובץ:F-wage4.gif|ימין|thumb|תרשים 4 - השפעת כניסת עובדים זרים על השכר ועל כמות המועסקים]]

[[קובץ:F-wage4.gif|ימין|thumb|תרשים 4 - השפעת כניסת עובדים זרים על השכר ועל כמות המועסקים]]

ניתן לראות שבנקודה זו נקבע שכר חדש - W1 שהוא נמוך יותר מהשכר הקודם W0. כמו כן כמות העובדים הכוללת -l1 , קטנה יותר מהחיבור של כמות העובדים הסינים lסין, עם כמות העובדים הישראלים ההתחלתית l0. פרוש

ניתן לראות שבנקודה זו נקבע שכר חדש - W1 שהוא נמוך יותר מהשכר הקודם W0. כמו כן כמות העובדים הכוללת -l1, קטנה יותר מהחיבור של כמות העובדים הסינים lסין, עם כמות העובדים הישראלים ההתחלתית l0. פרוש

הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.

הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.

===הוזלת השימוש בעובדים זרים יחסית למחיר השוק===

===הוזלת השימוש בעובדים זרים יחסית למחיר השוק===

העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.

העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ-W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ-W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.

[[קובץ:F-wage5.gif|שמאל|thumb|תרשים 5- הריבוע האדום מציין את התמריץ הכלכלי שנוצר להמשך כבילת המהגרים למעסיק]]

[[קובץ:F-wage5.gif|שמאל|thumb|תרשים 5- הריבוע האדום מציין את התמריץ הכלכלי שנוצר להמשך כבילת המהגרים למעסיק]]

כדי לשמור שהעובדים לא יברחו, למעבידים לא חוקיים שיכולים להציע שכר משתלם יותר, המעבידים נוקטים באיומים, אלימות או צעדים לא חוקיים.  גם המצב המוזר של עובד שדומה לקניין מעודד התייחסות של ניצול. צעד מקובל למניעת בריחה של העובד הזר הוא החרמת הדרכון שלו על ידי המעביד, צעד אחר הוא הקמת "קרן ביטוח" שבה העובד הזר שם את כספו כדי להבטיח שלא יברח.  

כדי לשמור שהעובדים לא יברחו, למעבידים לא חוקיים שיכולים להציע שכר משתלם יותר, המעבידים נוקטים באיומים, אלימות או צעדים לא חוקיים.  גם המצב המוזר של עובד שדומה לקניין מעודד התייחסות של ניצול. צעד מקובל למניעת בריחה של העובד הזר הוא החרמת הדרכון שלו על ידי המעביד, צעד אחר הוא הקמת "קרן ביטוח" שבה העובד הזר שם את כספו כדי להבטיח שלא יברח.  

קיימות דרכי ניצול אחרות, מנתוני המשרד לעבודה בשנים 1997-8 67% מהעובדים הזרים קיבלו פחות משכר מינימום. חלק מהמעבידים מנצלים את העובדים הזרים בצורות אחרות כמו "השכרה" של מגורים שאורגנו על ידי המעסיק.  

קיימות דרכי ניצול אחרות, מנתוני המשרד לעבודה בשנים 1997-1998 67% מהעובדים הזרים קיבלו פחות משכר מינימום. חלק מהמעבידים מנצלים את העובדים הזרים בצורות אחרות כמו "השכרה" של מגורים שאורגנו על ידי המעסיק.  

כמות גדולה של עובדים לא חוקיים פירושה גם שהמשטרה אינה מטפלת בתביעות שלהם כנגד מעבידים, אלא עוצרת אותם מיידית - תהליך שמביא לעיתים קרובות לגירושם מהארץ ללא שקיבלו כל שכר עבור עמלם. ממצב זה יכולים גם המעסיקים שמעבידים עובדים זרים חוקיים להנות מהמצב, ולגרש מהארץ עובדים שמעיזים להתלונן על תנאי השכר או העבודה.

כמות גדולה של עובדים לא חוקיים פירושה גם שהמשטרה אינה מטפלת בתביעות שלהם כנגד מעבידים, אלא עוצרת אותם מיידית - תהליך שמביא לעיתים קרובות לגירושם מהארץ ללא שקיבלו כל שכר עבור עמלם. ממצב זה יכולים גם המעסיקים שמעבידים עובדים זרים חוקיים להנות מהמצב, ולגרש מהארץ עובדים שמעיזים להתלונן על תנאי השכר או העבודה.

{{ציטוט|תוכן=זו שחיתות שמגלגלת מיליארדים|מקור = מאיר שטרית, מפי בן דרור ימיני, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/922/469.html הטיפול בפליטים, בין דמוגיה לשחיתות] מעריב, 28.7.09}}

{{ציטוט|תוכן=זו שחיתות שמגלגלת מיליארדים|מקור = מאיר שטרית, מפי בן דרור ימיני, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/922/469.html הטיפול בפליטים, בין דמגוגיה לשחיתות] מעריב, 28.7.09}}

===פגיעה בישראלים עניים ===

===פגיעה בישראלים עניים ===

ככל שמצב העובדים הזרים גרוע יותר, כך גרוע יותר מצבן של השכבות החלשות שמתחרות בעובדים הזרים על פרנסה. ככל שהשכר שמשולם לעובדים הזרים נמוך יותר , וככל שהאכיפה של חוקי עבודה ותנאי העבודה של עובדים זרים היא גרועה יותר, כך  הדבר מהווה תמריץ גדול יותר למעסיקים להעסיק עובד זר ולא ישראלי.

ככל שמצב העובדים הזרים גרוע יותר, כך גרוע יותר מצבן של השכבות החלשות שמתחרות בעובדים הזרים על פרנסה. ככל שהשכר שמשולם לעובדים הזרים נמוך יותר, וככל שהאכיפה של חוקי עבודה ותנאי העבודה של עובדים זרים היא גרועה יותר, כך  הדבר מהווה תמריץ גדול יותר למעסיקים להעסיק עובד זר ולא ישראלי.

===עידוד פשיעה===

===עידוד פשיעה===

שוחד, שחיתות, רמיה, התעללות, ניצול רמיה ובריונות הם חלק מהתופעות המתרחשות על רקע הסדר הכבילה למעביד. הדבר מעודד אנשים ישרים לעבור על החוק, וכן להשתמש במעכרים ובשירותים של חברות וארגונים הפועלים להפיק כסף מהמצב.  

שוחד, שחיתות, רמיה, התעללות, ניצול רמיה ובריונות הם חלק מהתופעות המתרחשות על רקע הסדר הכבילה למעביד. הדבר מעודד אנשים ישרים לעבור על החוק, וכן להשתמש במאעכרים ובשירותים של חברות וארגונים הפועלים להפיק כסף מהמצב.  

אם לייבא עובדים זרים תוך מעבר על החוק, למה לא לייבא גם זונות, סמים, נשק וכו'? אם מותר לכלוא עובדים זרים או לשחד שוטרים, למה לא לפתוח בתי עסק לזנות? לא פלא שבד בבד עם היותה מעצמה בתחום ייבוא העובדים הזרים, ישראל מככבת בשנים האחרונות בתחומים אחרים של הפשע הבינלאומי - מסחר בבני אדם, זנות, סמים ועוד.

אם לייבא עובדים זרים תוך מעבר על החוק, למה לא לייבא גם זונות, סמים, נשק וכו'? אם מותר לכלוא עובדים זרים או לשחד שוטרים, למה לא לפתוח בתי עסק לזנות? לא פלא שבד בבד עם היותה מעצמה בתחום ייבוא העובדים הזרים, ישראל מככבת בשנים האחרונות בתחומים אחרים של הפשע הבינלאומי - מסחר בבני אדם, זנות, סמים ועוד.

בית המשפט נתן למדינה ארכה בת שישה חודשים לגיבוש הסדר חדש.  

בית המשפט נתן למדינה ארכה בת שישה חודשים לגיבוש הסדר חדש.  

ב"זכותון לעובד הזר"‏‏<ref>‏[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/3E8413EA-F5FD-45EB-8CD7-5964EC8E4B1D/0/hebrewn.pdf זכותון לעובד הזר]‏, באתר משרד התמ"ת</ref>, שפרסם משרד התמ"ת, נאמר "בהתאם לנוהלי משרד הפנים, עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני, אך עליו לדווח על כך לרשויות." עם זאת, מבהיר הזכותון, "לאחר הגעתו לישראל, לא יותר לעובד לעבור לעבוד במקצוע שונה מזה שהותר לו לעבוד בו מלכתחילה . כך, למשל, עובד המגיע לישראל לצורך מתן טיפול סיעודי, או עובד שהגיע כטבח אתני, לא יקבל רשות להחליף מעסיקים לצורך ביצוע עבודה בבנין או בתעשייה, ולהפך".

ב"זכותון לעובד הזר"‏‏<ref>‏[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/3E8413EA-F5FD-45EB-8CD7-5964EC8E4B1D/0/hebrewn.pdf זכותון לעובד הזר]‏, באתר משרד התמ"ת</ref>, שפרסם משרד התמ"ת, נאמר "בהתאם לנוהלי משרד הפנים, עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני, אך עליו לדווח על כך לרשויות." עם זאת, מבהיר הזכותון, "לאחר הגעתו לישראל, לא יותר לעובד לעבור לעבוד במקצוע שונה מזה שהותר לו לעבוד בו מלכתחילה. כך, למשל, עובד המגיע לישראל לצורך מתן טיפול סיעודי, או עובד שהגיע כטבח אתני, לא יקבל רשות להחליף מעסיקים לצורך ביצוע עבודה בבנין או בתעשייה, ולהפך".

באוגוסט 2008, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין בעניין הסדר הכבילה, פנו ארגוני [[זכויות אדם]] לבית-המשפט העליון בנושא, בבקשה שיקבע שהמדינה מבזה את בית-המשפט בכך שהיא מפרה את הוראות פסק-הדין [http://oded.feller.googlepages.com/KvilaBizion.pdf]. בנובמבר אותה השנה, כתב השופט לוי כי המדינה בזתה את פסק הדין של בג"ץ בכך שלא טרחה לבטל את הכבילה. "חרף חלוף השנים טרם מילאו המשיבים אחר פסק דינו של בית משפט זה, ונדמה כי מיותר להדגיש את חומרתו של עניין זה, ובעיקר את המסר שהוא משגר לבעלי דין ש"ייחוסם" פחות מזה של המשיבים", כתב השופט לוי, והוסיף כי " אנו רואים בחומרה מחדל זה עמו לא נוכל להשלים, במיוחד נוכח טענתם של העותרים כי הסדרי הכבילה מוסיפים להתקיים, ועובדים זרים מוכרזים כשוהים בלתי חוקיים ונכלאים רק משום שהחליטו לעזוב את מעסיקם."[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O39/02045420.O39.htm].

באוגוסט 2008, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין בעניין הסדר הכבילה, פנו ארגוני [[זכויות אדם]] לבית-המשפט העליון בנושא, בבקשה שיקבע שהמדינה מבזה את בית-המשפט בכך שהיא מפרה את הוראות פסק-הדין [http://oded.feller.googlepages.com/KvilaBizion.pdf]. בנובמבר אותה השנה, כתב השופט לוי כי המדינה ביזתה את פסק הדין של בג"ץ בכך שלא טרחה לבטל את הכבילה. "חרף חלוף השנים טרם מילאו המשיבים אחר פסק דינו של בית משפט זה, ונדמה כי מיותר להדגיש את חומרתו של עניין זה, ובעיקר את המסר שהוא משגר לבעלי דין ש"ייחוסם" פחות מזה של המשיבים", כתב השופט לוי, והוסיף כי " אנו רואים בחומרה מחדל זה עמו לא נוכל להשלים, במיוחד נוכח טענתם של העותרים כי הסדרי הכבילה מוסיפים להתקיים, ועובדים זרים מוכרזים כשוהים בלתי חוקיים ונכלאים רק משום שהחליטו לעזוב את מעסיקם."[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O39/02045420.O39.htm].

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

* [http://www.wattpad.com/3908 כלכלת ישראל עובדים זרים]

* [http://www.wattpad.com/3908 כלכלת ישראל עובדים זרים]

* [http://www.atzuma.co.il/petition/sharonli/1/1000/ עצירת גירוש הפליטים ממרכז הארץ לפריפריה] עצומה

* [http://www.atzuma.co.il/petition/sharonli/1/1000/ עצירת גירוש הפליטים ממרכז הארץ לפריפריה] עצומה

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754872,00.html מי ירוויח מגירוש העובדים מאפריקה] תני גולדשטיין , ynet 30.7.2009

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754872,00.html מי ירוויח מגירוש העובדים מאפריקה] תני גולדשטיין, ynet 30.7.2009

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]

[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]