שינויים

'''מזון בישראל''' נוגע לכלל ההיבטים של [[מזון]] ו[[תזונה]] ב[[ישראל]] - ביקוש למזון, גידול המזון, עיבוד, ייבוא, ייצוא, צריכה, שיווק, אגירת מזון ב[[ממגורה|מאגרי מזון]] ו[[בזבוז מזון]].  

'''מזון בישראל''' נוגע לכלל ההיבטים של [[מזון]] ו[[תזונה]] ב[[ישראל]] - ביקוש למזון, גידול המזון, עיבוד, ייבוא, ייצוא, צריכה, שיווק, אגירת מזון ב[[ממגורה|מאגרי מזון]] ו[[בזבוז מזון]].  

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון [[קרקע]], מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, וכן [[מוסדות חברתיים]] המעורבים בייצור, שיווק ורגולציה על המזון. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - [[תרבות המזון]] בישראל, [[השפעות סביבתיות]] של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון, השפעות בריאותיות של המזון (כגון [[השמנה]], [[סוכרת]]) ועוד.  

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון [[קרקע]], מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, וכן [[מוסדות חברתיים]] המעורבים בייצור, שיווק ורגולציה על המזון. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - [[תרבות המזון]] בישראל, [[השפעות סביבתיות]] של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון, השפעות בריאותיות של המזון (כגון [[השמנה]], [[סוכרת]]) ועוד.  

|}

|}

92% מכלל סוגי הבשר, 95% מהביצים, ו-100% ממוצרי החלב הכוללת שישראל צורכת מקורם בגידול מקומי. לעומת זאת רק 19% מהדגים הנמכרים בישראל מגודלים בישראל. עם זאת המזון הנדרש לשם הפקת מזון מהחי, מקורו בעיקר בייבוא וגידול דגנים, תפוחי אדמה, עמילנים, קטניות ומזונות אחרים מהצומח. כך לדוגמה בסעיף פחת והעברות , שעומד על 0-2% במזון מהחי, עומד על 51% בדגנים, 10% בתפוחי אדמה ועמילנים, 13% מהקטניות, ו-4% מהסוכר. בירקות ופירות סעיף זה עומד על 9-7% אבל סביר שחלק מזה נובע מפחת גבוה יותר בירקות ופירות שמתקלקלים לפני הגעה לצרכן. <ref name="cbs19.23_2014"/>

92% מכלל סוגי הבשר, 95% מהביצים, ו-100% ממוצרי החלב הכוללת שישראל צורכת מקורם בגידול מקומי. לעומת זאת רק 19% מהדגים הנמכרים בישראל מגודלים בישראל. עם זאת המזון הנדרש לשם הפקת מזון מהחי, מקורו בעיקר בייבוא וגידול דגנים, תפוחי אדמה, עמילנים, קטניות ומזונות אחרים מהצומח. כך לדוגמה בסעיף פחת והעברות, שעומד על 0%-2% במזון מהחי, עומד על 51% בדגנים, 10% בתפוחי אדמה ועמילנים, 13% מהקטניות, ו-4% מהסוכר. בירקות ופירות סעיף זה עומד על 9%-7% אבל סביר שחלק מזה נובע מפחת גבוה יותר בירקות ופירות שמתקלקלים לפני הגעה לצרכן. <ref name="cbs19.23_2014"/>

בעוד שבירקות ובפירות רוב הצריכה מקורה הוא גידול מקומי, בענפים כמו דגנים, סוכר וממתיקים ישראל מסתמכת על ייבוא בצורה חזקה. להלן טבלת התרומה של הייצור המקומי מסך צריכת המזון וכן מאחוז צריכת המזון נטו - ללא העברות של מזון לצרכי הזנת בעלי חיים ובהנחה של פחת אפסי. הטבלה גם מפרטת כמה מסך צריכת המזון תלוי כיום ביבוא מזון (שכן חלק מהצריכה מיוצא). בנוסף הטבלה מכילה את החשיבות היחסית של גידולי המזון לא ביחס לכמות הטונות הכוללת אלא ביחס לכמות היחסית של קלוריות שישראלים צורכים. מכאן יוצא שסה"כ יכולת הגידול והייצור בארץ עומדת על כ 52% מסך הקלוריות שישראלים צורכים, אבל חלק מכך נובע מייצור מזון מהחי שתלוי בעצמו בייבוא מזונות אחרים. מתוך סך הערך הקלורי שמקורו מצריכה ישירה של צמחים, ישראל מסוגלת לייצר 32%<ref name="cbs19.23_2014"/>

בעוד שבירקות ובפירות רוב הצריכה מקורה הוא גידול מקומי, בענפים כמו דגנים, סוכר וממתיקים ישראל מסתמכת על ייבוא בצורה חזקה. להלן טבלת התרומה של הייצור המקומי מסך צריכת המזון וכן מאחוז צריכת המזון נטו - ללא העברות של מזון לצורכי הזנת בעלי חיים ובהנחה של פחת אפסי. הטבלה גם מפרטת כמה מסך צריכת המזון תלוי כיום ביבוא מזון (שכן חלק מהצריכה מיוצא). בנוסף הטבלה מכילה את החשיבות היחסית של גידולי המזון לא ביחס לכמות הטונות הכוללת אלא ביחס לכמות היחסית של קלוריות שישראלים צורכים. מכאן יוצא שסה"כ יכולת הגידול והייצור בארץ עומדת על כ-52% מסך הקלוריות שישראלים צורכים, אבל חלק מכך נובע מייצור מזון מהחי שתלוי בעצמו בייבוא מזונות אחרים. מתוך סך הערך הקלורי שמקורו מצריכה ישירה של צמחים, ישראל מסוגלת לייצר 32%<ref name="cbs19.23_2014"/>

==צריכת מזון בישראל==

==צריכת מזון בישראל==

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמלינים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>  

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>  

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב-1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת הסוכר והממתיקים. <ref name="cbs19.22_2006"/><ref name="cbs19.23_2014"/> מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]] של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של אכילת יתר.  

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב-1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת הסוכר והממתיקים. <ref name="cbs19.22_2006"/><ref name="cbs19.23_2014"/> מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]] של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של אכילת יתר.  

{{הפניה לערך מורחב|סוכרת}}

{{הפניה לערך מורחב|סוכרת}}

[[סוכרת]] מסוג 1 ו-2 נגרמות לא רק כתוצאה מ[[תזונה לקויה]], אבל השמנה ותזונה משפיעות מאד על התפתחות הסוכרת. לפי האגודה הישראלית לסוכרת, בישראל יש כ- 435,000 אנשים החולים בסוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. בישראל הסוכרת מתגלה בכ-% 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי %-15. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ואורח  

[[סוכרת]] מסוג 1 ו-2 נגרמות לא רק כתוצאה מ[[תזונה לקויה]], אבל השמנה ותזונה משפיעות מאד על התפתחות הסוכרת. לפי האגודה הישראלית לסוכרת, בישראל יש כ- 435,000 אנשים החולים בסוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. בישראל הסוכרת מתגלה בכ-% 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי 15%. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ואורח  

חיים.<ref>[http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4568/59251.asp?DivView=4802 מהי סוכרת] האגודה הישראלית לסוכרת</ref>

חיים.<ref>[http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4568/59251.asp?DivView=4802 מהי סוכרת] האגודה הישראלית לסוכרת</ref>

משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]].  בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן , 08.09.2014 , דה מרקר</ref>

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]].  בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[אי שוויון בריאותי בישראל]]

* [[אי שוויון בריאותי בישראל]]

* [[משק המים בישראל]]

* [[משק המים בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99 המטבח הישראלי] ויקיפדיה בעברית

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99 המטבח הישראלי] בוויקיפדיה בעברית

* [http://israelyekara.org.il/ ישראל יקרה לנו]

* [http://israelyekara.org.il/ ישראל יקרה לנו]

* [http://www.leket.org/ לקט ישראל] - חלוקה מחדש של עודפי מזון לטובת אוכלוסיית הנזקקים בישראל  

* [http://www.leket.org/ לקט ישראל] - חלוקה מחדש של עודפי מזון לטובת אוכלוסיית הנזקקים בישראל  

* [http://www.industry.org.il/food איגוד תעשיות המזון] - חלק מהתאחדות התעשיינים.  

* [http://www.industry.org.il/food איגוד תעשיות המזון] - חלק מהתאחדות התעשיינים.  

 

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:ישראל]]