שינויים

אין מחלוקת בשאלה של חשיבות הזרחן למערכות ביולוגיות, לבריאות הגוף האנושי, לקיומה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] ולהספקת המזון לעולם.<ref name="Cordell2011">[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/10/2027/pdf Peak Phosphorus: Clarifying the Key Issues of a Vigorous Debate about Long-Term Phosphorus Security] Dana Cordell, Stuart White, Sustainability, 24 October 2011</ref>  

אין מחלוקת בשאלה של חשיבות הזרחן למערכות ביולוגיות, לבריאות הגוף האנושי, לקיומה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] ולהספקת המזון לעולם.<ref name="Cordell2011">[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/10/2027/pdf Peak Phosphorus: Clarifying the Key Issues of a Vigorous Debate about Long-Term Phosphorus Security] Dana Cordell, Stuart White, Sustainability, 24 October 2011</ref>  

דלדול עתודות סלעי הזרחן עלול להשפיע בצורה חזקה על [[שוק המזון העולמי]], שכן [[זרחן]] הוא אחד המרכיבים המרכזיים של [[דשן]], וכריית זרחה היא אחד מ[[משאבי הטבע]] המרכזיים לשם הפקת [[דשן כימי]]. לדוגמה לטענת מייקל פולאן, מחבר הספר [[דילמת השפע]], ללא כמות מספקת של דשן, [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שני שליש מ[[אוכלוסיית העולם]] שכן לא ניתן יהיה לספק [[ביטחון תזונתי|מזון בכמות מספקת]]. <ref>מייקל פולאן, [[דילמת השפע (ספר)|דילמת השפע]], 2006</ref>

דלדול עתודות סלעי הזרחן עלול להשפיע בצורה חזקה על [[שוק המזון העולמי]], שכן [[זרחן]] הוא אחד המרכיבים המרכזיים של [[דשן]], וכריית זרחה היא אחד מ[[משאבי הטבע]] המרכזיים לשם הפקת [[דשן כימי]]. לדוגמה לטענת מייקל פולאן, מחבר הספר [[דילמת השפע]], ללא כמות מספקת של דשן, [[רעב המוני|תגווע ברעב]] שני שליש מ[[אוכלוסיית העולם]] שכן לא ניתן יהיה לספק [[ביטחון תזונתי|מזון בכמות מספקת]]. <ref>מייקל פולאן, [[דילמת השפע (ספר)|דילמת השפע]], 2006</ref>

אין חלופות לזרחן היות והוא מעורב בתהליכים ביולוגים רבים בעולם החי והצומח. זרחן הוא אחד היסודות הנפוצים שהגוף צורך אותו, ומעורב לדוגמה בתהליכי ייצור אנרגיה (מולקולות ATP ו-ADP) והוא חלק ממבנה ה-DNA. בהיותו יסוד כימי אין דרך לסנתז את הזרחן בדרכים אחרות.  

אין חלופות לזרחן היות והוא מעורב בתהליכים ביולוגים רבים בעולם החי והצומח. זרחן הוא אחד היסודות הנפוצים שהגוף צורך אותו, ומעורב לדוגמה בתהליכי ייצור אנרגיה (מולקולות ATP ו-ADP) והוא חלק ממבנה ה-DNA. בהיותו יסוד כימי אין דרך לסנתז את הזרחן בדרכים אחרות.  

לעומת זאת '''סלעי פוספט''' נחשבים [[משאב מתכלה]], שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכאן, שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי. <ref name="Cordell2011"/>

לעומת זאת '''סלעי פוספט''' נחשבים [[משאב מתכלה]], שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכאן, שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי. <ref name="Cordell2011"/>

נדיר שזרחן מופיע בטבע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת phosphorus pentoxide) P2O5) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא יסוד נפוץ בכדור הארץ, רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של '''מאגרי סלעי פוספט''' (resources) המכילים זרחן מרוכז.<ref name="Cordell2011"/>

נדיר שזרחן מופיע בטבע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת phosphorus pentoxide) P2O5) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5%-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11%-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא יסוד נפוץ בכדור הארץ, רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של '''מאגרי סלעי פוספט''' (resources) המכילים זרחן מרוכז.<ref name="Cordell2011"/>

   

   

'''עתודות סלעי פוספט''' (reserves) הם אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, [[טכנולוגיה]] ומחירים. נכון לשנת 2011 כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.<ref name="Cordell2011"/>

'''עתודות סלעי פוספט''' (reserves) הם אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, [[טכנולוגיה]] ומחירים. נכון לשנת 2011 כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.<ref name="Cordell2011"/>

יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם.

יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם.

הייצוא והייבוא של סלעי זרחה מארצות הברית עבדו בהתאם לשינוי בהיצע המקומי של סלעי זרחה. משנת 1950 ארצות הברית ייצאה 2 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה ומאז הלך וגבר ייצאו סלעי הפוספט בקצב מהיר, עד שנת 1979-80 עת ארצות הברית ייצאה 14 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה. עד 1995-96 חזרו רמות הייצוא לרמות דומות של 1950. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות של סלעי זרחה, ובשנים לאחר מכן ייצא עשרות אלפי טונות בודדות. משנת 2004 ואילך עצרה ארצות הברית את כל הייצוא של של סלעי זרחה מתחומה (למרות שההפקה של סלעי זרחה ממשיכה בכמות גדולה של 30 מיליוני טונות בשנה - פי 4 ויותר מההפקה של ישראל לדוגמה, שמייצאת את רוב סלעי הזרחה שלה). ארצות הברית ייבאה בעבר כמויות קטנות של סלעי זרחה (פחות ממאה אלף טונות עד 1952). הייבוא גדל בהדרגה משנת 1986 ולראשונה חצה מיליון טונות בשנת 1992. בשנת 2000 עמד הייבוא על 1.9 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 הוא כבר הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

הייצוא והייבוא של סלעי זרחה מארצות הברית עבדו בהתאם לשינוי בהיצע המקומי של סלעי זרחה. משנת 1950 ארצות הברית ייצאה 2 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה ומאז הלך וגבר ייצאו סלעי הפוספט בקצב מהיר, עד שנת 1979-80 עת ארצות הברית ייצאה 14 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה. עד 1995-96 חזרו רמות הייצוא לרמות דומות של 1950. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות של סלעי זרחה, ובשנים לאחר מכן ייצא עשרות אלפי טונות בודדות. משנת 2004 ואילך עצרה ארצות הברית את כל הייצוא של של סלעי זרחה מתחומה (למרות שההפקה של סלעי זרחה ממשיכה בכמות גדולה של 30 מיליוני טונות בשנה - פי 4 ויותר מההפקה של ישראל לדוגמה, שמייצאת את רוב סלעי הזרחה שלה). ארצות הברית ייבאה בעבר כמויות קטנות של סלעי זרחה (פחות ממאה אלף טונות עד 1952). הייבוא גדל בהדרגה משנת 1986 ולראשונה חצה מיליון טונות בשנת 1992. בשנת 2000 עמד הייבוא על 1.9 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 הוא כבר הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

בשנת 1900 ארצות הברית הפיקה כ-50% מסך ההפקה העולמית של סלעי זרחה, מגמה זו נמשכה על 1920. בעשורים הבאים ירד חלקה של ארצות הברית ל-30% מהתפוקה העולמית. ב-1939 שוב החלק חלקה ל 50% ואף לשיא של 59% בשנת 1943, בגלל ירידה בהפקת סלעי הזרחה בעולם, עקב מלחמת העולם השנייה. משנה זו יש ירידה איטית בחלקה של ארצות הברית מההפקה העולמית, בגלל גידול בהפקה העולמית והאטה בהפקה בארצות הברית. עד 1962 הפיקה ארצות הברית מעל 40% מהתפוקה העולמית, ועד שנת 2000 ארצות הברית הפיקה 30% מסלעי הזרחה בעולם. נכון ל-2012 ארצות הברית מפיקה רק 14% מסך התפוקה העולמית ועם זאת היא המפיקה השניה בגודלה לאחר סין.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

בשנת 1900 ארצות הברית הפיקה כ-50% מסך ההפקה העולמית של סלעי זרחה, מגמה זו נמשכה על 1920. בעשורים הבאים ירד חלקה של ארצות הברית ל-30% מהתפוקה העולמית. ב-1939 שוב החלק חלקה ל-50% ואף לשיא של 59% בשנת 1943, בגלל ירידה בהפקת סלעי הזרחה בעולם, עקב מלחמת העולם השנייה. משנה זו יש ירידה איטית בחלקה של ארצות הברית מההפקה העולמית, בגלל גידול בהפקה העולמית והאטה בהפקה בארצות הברית. עד 1962 הפיקה ארצות הברית מעל 40% מהתפוקה העולמית, ועד שנת 2000 ארצות הברית הפיקה 30% מסלעי הזרחה בעולם. נכון ל-2012 ארצות הברית מפיקה רק 14% מסך התפוקה העולמית ועם זאת היא המפיקה השניה בגודלה לאחר סין.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

יש לציין כי עליות במחיר הזרחה (המתמרצות להגדיל את ההפקה והייצוא) וכן שכלולים טכנולוגיים (שמאפשרים לכרות ולהפיק יותר סלעים, להפיק יותר זרחה מכל טונה או למצוא מאגרים חדשים וכו'), שנחשבים כתשובות מתוך ה[[כלכלה נאו קלאסית]] לא הביאו לשינוי נראה בעין במנגנון של שיא תפוקת הזרחן בארצות הברית.

יש לציין כי עליות במחיר הזרחה (המתמרצות להגדיל את ההפקה והייצוא) וכן שכלולים טכנולוגיים (שמאפשרים לכרות ולהפיק יותר סלעים, להפיק יותר זרחה מכל טונה או למצוא מאגרים חדשים וכו'), שנחשבים כתשובות מתוך ה[[כלכלה נאו קלאסית]] לא הביאו לשינוי נראה בעין במנגנון של שיא תפוקת הזרחן בארצות הברית.

[[קובץ:Phosphate price.JPG|ממוזער|350px|מחירי סלעי הפוספט לטונה נפח בדולרים בתקופה בת 20 שנה מאז 1992. ניתן לראות שינוי חד במחיר, הגעה לשיא ונפילה אך לא חזרה למחיר הקודם. מחיר הפוספט עלה פי 3.5 ויותר בתוך פחות מעשור]]

[[קובץ:Phosphate price.JPG|ממוזער|350px|מחירי סלעי הפוספט לטונה נפח בדולרים בתקופה בת 20 שנה מאז 1992. ניתן לראות שינוי חד במחיר, הגעה לשיא ונפילה אך לא חזרה למחיר הקודם. מחיר הפוספט עלה פי 3.5 ויותר בתוך פחות מעשור]]

עד פברואר 2007 מחיר סלעי הפוספט בעולם עמד על 35-45 דולר, ולא השתנה במשך עשרות שנים. מחירו הגיע לשיא של כל הזמנים ב 430 דולר לטונה באוגוסט 2008, ומאז מחירו ירד. המחיר לא חזר לרמת המחירים הקודמת. נכון ל-2012 המחיר נשאר סביב 185 דולר לטונה, עליה של 350% מאז 1992, ושל 386% לעומת 2002.  

עד פברואר 2007 מחיר סלעי הפוספט בעולם עמד על 35-45 דולר, ולא השתנה במשך עשרות שנים. מחירו הגיע לשיא של כל הזמנים ב-430 דולר לטונה באוגוסט 2008, ומאז מחירו ירד. המחיר לא חזר לרמת המחירים הקודמת. נכון ל-2012 המחיר נשאר סביב 185 דולר לטונה, עליה של 350% מאז 1992, ושל 386% לעומת 2002.  

מכאן ניתן להסיק שמחירי הפוספט עלו הן בגלל היבטים קצרי טווח כמו ספקולציות קצרות טווח על מחירי סחורות, והמכס הסיני, והן בגלל מגמות ארוכות טווח יותר כמו גידול בביקושים לדשן או התייקרות ההפקה.

מכאן ניתן להסיק שמחירי הפוספט עלו הן בגלל היבטים קצרי טווח כמו ספקולציות קצרות טווח על מחירי סחורות, והמכס הסיני, והן בגלל מגמות ארוכות טווח יותר כמו גידול בביקושים לדשן או התייקרות ההפקה.